כשקראתי אותו עכשיו - לא הספר שאת כריכתו אתם רואים, אלא זה שיצא ב 2012 בהוצאת פן ובתרגומו של יואב כ"ץ - הבנתי כמה דברים שלא הבנתי כשקראתי אותו בעבר, בהוצאת ספריית הפועלים. הבנתי שהוא רלוונטי מתמיד. השפה המיושנת בספר שיצא ב 1958, קצת מסתירה. אבל סביר שגם השנים שחלפו מאז קראתי אותו לראשונה תרמו לתובנה הנוספת, וודאי גם המלחמות החדשות שהצטרפו אלינו מאז נכתב.
הספר מתרחש בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת בוייטנאם שיחד עם קמבודיה ולאוס היתה קולוניה צרפתית, הודו סין (לצרפתים יש שיטה שמקלה על ההתמצאות. למשל 90 זה בשפתם 4[פעמים]20[ועוד]10. לו הייתי לומדת חשבון בצרפת, בטוח הייתי מצטיינת...) הצרפתים קיבלו אותה בחזרה אחרי שנכבשה ע"י היפנים במלחמה, עם מחתרת קומוניסטית חזקה. בשנות החמישים הצרפתים ניסו למגר את המחתרת, ונגררו למלחמה מלוכלכת שהיתה קדימון למלחמת וייטנם הידועה לשמצה. מלחמה, כידוע, מעניינת אנשים - כתבי עיתונים מתקבצים להם בסייגון לדווח על מה שמותר להם, ובינהם פלאוור, כתב אנגלי שהוא גיבור הסיפור והמספר אותו.
האמריקאי השקט הוא פייל, שהוא סוכן של אחת הסוכנויות החשאיות, המגיע במלוא צעירותו התמימה לסייגון ושואף לשנות את העולם. מצוייד בספר (הדרכה) של דיפלומט אמריקאי הוא שואף להקנות לילידים דמוקרטיה, ובטוח - כדרך שאמריקאים בטוחים - שסגנון החיים האמריקאי הוא הסגנון הנכון והרצוי לכולם. הוא פוגש את פלאוור, מתאהב בנערה הוייטנמית איתה הוא חי, ובהתלהבותו הרומנטית הוא מגייס "עקרונות מוסריים" כדי להתמודד עם יריבו המבוגר ממנו בהרבה, והחכם ממנו בהרבה יותר.
הספר נפלא. הוא מתאר מלחמה שאנחנו מכירים את אחותה, בתה ונכדתה וכנראה נכיר עוד מקרוביה: מלחמה על טריטוריה, על תודעה, על אהבה על דרך חיים וגם על עצם הביטחון התמים של בעל הכוח שהכוח יאפשר לו להנהיג ולקבוע. הדמויות של האנגלי(ם) הציני, איש העולם הגדול והחכם מול האמריקאי(ם) הצעיר, נלהב ותמים כל כך שאינך יכול שלא לרחם עליו.
ואותם תמימים מתנפצים בכל פעם על המציאות (וייטנם, אפגניסטן, עירק כדוגמה) בה נלחמים למען מטרה שהם לא חכמים מספיק ולא לומדים מהנסיון להבין שלא יוכלו להשיג לעולם...
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
