מדהים, זה לגמרי הספר הכי טוב ביקום הגרישה של לי ברדוגו! (ואחד מספרי הפנטזיה הטובים והמרתקים ביותר שקראתי).

שישה עורבים (שישה עורבים 1)
לי ברדוגו
הוצאת אריה ניר + הוצאת מודן

תקציר הספר:
קטרדם היא עיר מסחר בינלאומית שמקדשת שני דברים בלבד - כסף ותענוגות. קאז (קאזקאזקאזקאז), פושע צעיר ומסתורי שנחוש לסלול את דרכו לצמרת, לוקח על עצמו משימת התאבדות (לא הייתי כל כך בטוחה…). הצלחת הפעולה לא זו בלבד שתקרב אותו אל הנקמה שאינה נותנת לו מנוח ותעשיר אותו מעבר לכל דמיון אלא גם תציל את העולם מהרס. כישלון אינו בא בחשבון.
קאז מקבץ סביבו צוות יוצא דופן: אסיר מורשע צמא דם (צמא דם…?). נערה המכונה רוח (אינז' איי לוב יו) שחבריה הטובים ביותר הם סכינים. צלף מכור לפעילות ולהימורים. מומחה לחבלה בעל ייחוס מרשים. קורעת לבבות שמצליחה לשרוד רק בזכות קסמה (מצליחה לשרוד רק בזכות קסמה? תסביר את עצמך, תקציר) - אבל משימתו הראשונה של קאז היא למנוע מבני החבורה להרוג זה את זה עוד לפני שיצאו לדרך.

מה חשבתי על הספר:
יאאא אני כל כך אוהבת את הספר הזה. כל כך. רגע. את האמת, זה לא ממש נכון לומר שאני אוהבת את הספר. כי הספר עצמו הוא אחלה. ממש ממש לא רע, אבל גם לא הספר הכי הכי טוב שקראתי. מה שבאמת אהבתי זה את הדמויות. הן פשוט כל כך כל כך טובות. בא לי לומר שהן מושלמות, אבל הן כל כך לא מושלמות וזה הקטע שלהן. תכף אני אסקור גם את הדמויות, אבל לפני זה, בוא נתמקד בספר עצמו.
ממש מתחשק לי לכתוב שהוא ספר מצויין, לתת לו 10/10 ולסיים את הסקירה. אבל זה יהיה ממש לא נכון, ואי אפשר לתת לספר ציון רק על פי הדמויות שלו. (אם היה אפשר הספר הזה באמת היה מקבל 10/10 מבחינתי). העלילה טובה. היא מעניינת מאוד, אבל היו קטעים שקצת לא זרמו לי, ואני לא בטוחה למה. בקטעים האלה די רציתי להניח את הספר וללכת לעשות משהו אחר (באמת שזה לא קורה לי עם הרבה ספרים), ובחלק מהפעמים באמת עשיתי את זה. ובחלק האחר מהפעמים המשכתי לקרוא, ומאוד מאוד שמחתי שעשיתי את זה. כי אחרי הקטעים הלא זורמים, לרוב העלילה חזרה למסלולה הרגיל ואני חזרתי להיות מרותקת לספר.
בספר אין באמת "מישהו רע", הספר מתרכז יותר ב"מסע" של הדמויות כדי להצליח במשימה (כאילו, כן, כל ספר מתרכז ב"מסע" של הדמויות כדי להצליח במשימה, אבל כאן המטרה של המשימה היא להצליח במשימה, ולא להביס את ה"רשע").
אגב, שכחתי לציין, הספר כתוב מנקודות מבט משתנות, של דמויות בחבורה. יש שש דמויות בחבורה = חמש (כן, לא טעיתי. חמש. אין לצערי את נקודת המבט של ווילן) נקודות מבט שמתחלפות כל הזמן, וזה ממש מגניב. כי נכון שרוב הזמן הדמויות נמצאות ביחד, אבל יש קטעים שהן בנפרד, ואז קורה משהו מותח לדמות אחת, וברגע הכי מותח נגמר הפרק ועוברים לנקודת מבט של דמות אחרת.
אגב, כתבתי חבורה, וזה נשמע כאילו הם חברים או משהו. אבל הם יותר בכיוון של אנשים שקאז אסף כדי שהם יצליחו במשימה; לכל דמות יש משהו שהיא טובה בו ועוזר להם להצליח במשימה. אוף, כשאני כותבת משימה זה לא נשמע טוב, זה נשמע ילדותי או משהו, אבל אני לא מצליחה לחשוב על שום דרך אחרת לתאר את זה.
הדיאלוגים היו ממש מעולים, והזכירו לי קצת את הדיאלוגים בספרים של קסנדרה קלייר. לא בקטע של העתקה, בקטע של; אני-ממש-אוהבת-את-הדיאלוגים-בספרים-של-קסנדרה-קלייר-אז-אני-ממש-אוהבת-גם- את-הדיאלוגים-בשישה-עורבים. בחלק מהפעמים, קאז קצת מזכיר את ג'ייס בצורת הדיבור שלו. אבל רק בחלק מהפעמים.
אההה ושכחתי לדבר על הכתיבה!
היא מצויינת. מאוד מאוד מצויינת. אני אוהבת את הכתיבה של לי ברדוגו עוד מטרילוגיית הגרישה, וכאן היא ממש לא איכזבה.
טוב, ועכשיו - הדמויות.
קאז - טוב, אין לי מושג איך להתחיל לכתוב על קאז בלי לעשות ספוילרים גדולים מאוד. נראה לי שגם הוא וגם הדמויות האחרות ייאלצו להסתפק במועט כי לא בא לי לעשות ספוילרים. אז קאז הוא מנהיג החבורה, אפשר לומר. הוא רוצח, גנב, שקרן, יהיר, שנון,ציני, כריזמטי, תמיד כמה צעדים לפני כולם. וכמו שאומר התקציר, הוא באמת גם פושע צעיר ומסתורי. צעיר - הוא בן 17. מסתורי - הוא לא מספר לאף אחד על עצמו, על הילדות שלו וכאלה. כמובן שאנחנו, בתור הקוראים, כן מקבלים את סיפור הילדות שלו, וזה סיפור מאוד טוב (כלומר טוב בתור סיפור ילדות. הוא מעניין, ועוזר לנו להבין איך קאז הפך למי שהוא היום. וגם עוזר לנו להבין מהי ה"נקמה שאינה נותנת לו מנוח". ציטוט של התקציר). אנחנו מתחילים לקבל את הסיפור הזה בערך בשליש האחרון של הספר, והוא מסופר בחלקים, מה שגורם לנו להיות במתח הרבה זמן עד שמגיעים שוב לנקודת המבט של קאז, ומקבלים את המשך הסיפור.
אינז' (או "הרוח" כפי שמכנה אותה התקציר, ולפעמים גם הספר) - חכמה וחזקה מאוד (פיזית ולא פיזית). זונה לשעבר. גם לה, כמו לקאז יש סיפור מעניין, אבל לא סיפור ילדות, אלא מין סיפור נעורים כזה. בכיף הייתי מרחיבה על הסיפור הזה, אבל - ספוילרים! אגב, אם שאלתם את עצמכם למה קוראים לה הרוח - זה כי היא יכולה להתגנב מאוד בשקט, לטפס טוב מאוד (ובשקט!), ולעשות עוד דברים בסגנון הזה. גם אותה - איזו הפתעה, אני אוהבת. ממש.
נינה - אוקיי, קודם כל. התקציר קרא לה "קורעת לבבות". מי שקרא את טרילוגיית הגרישה (לי ברדוגו כתבה את הגרישה לפני שהיא כתבה את שישה עורבים, ונראה לי שצל ועצם, הספר הראשון בטרילוגיית הגרישה, הוא הספר הראשון שלה. אבל אני לא בטוחה בזה.) יבין במה מדובר. מי שלא קרא את טרילוגיית הגרישה, עלול לחשוב ש"קורעת לבבות" זה עוד צורה לומר שוברת לבבות. אז - לאאאא! זו בכלל לא הכוונה. קורעת לבבות זה סוג של כוח גרישה. מה זה כוח גרישה? אני לא ארחיב על זה עכשיו, פשוט תקראו את הספר ותבינו. בינתיים תחשבו שזה סוג של כוח על. אני חייבת לציין שאומנם הכוונה היא לא לשוברת לבבות, כמו שאמרתי קודם, אבל נינה כן שברה לב מסויים... שקט, מרגו! אסור לעשות ספויילרים! נינה ממש מקסימה, ולא, היא לא מצליחה לשרוד רק בזכות קסמה, כמו שאמר התקציר. תנו לה קצת קרדיט! היא חכמה! היא מצליחה לשרוד בזכות חוכמתה! ותעוזתה!
מתיאס - חבר של נינה לשעבר, צייד גרישה לשעבר (לא כי הוא בחר להפסיק בזה, אלא כי הנסיבות גרמו לזה). שהה בכלא לשעבר…?
ג'ספר - צלף מוכשר. מכור להימורים, שבהם הוא לא מוכשר בכלל. קצת סתום לפעמים. הדמות הכי קלילה יחסית.
ווילן - חמוד ממש. ברח מהבית שלו, וקאד מצא אותו וצירף אותו אליהם (מסיבה מסתורית כלשהית שאני יודעת ואתם לא…)מאוד חדש בעולם הפשע. אני לא בטוחה אם בגלל זה כולם מתייחסים אליו כאילו הוא יותר קטן מהם, או שהוא באמת יותר קטן מהם. הדמות הכי פחות מורגשת, כי אין פרקים מנקודת המבט שלו.
טוב, זהו. אלה כל חברי החבורה.
לפי הסקירות וההסברים שלי זה נשמע כאילו הם לא הכי משהו, אבל הם דמויות פשוט מעולותמעולותמעולות.
וגם… יש ביניהן רומנטיקה! ווהו! ומי שמכיר אותי, יודע שאני ממש ממש אוהבת רומנטיקה. וכאן, יש רומנטיקה טובה ממש לדעתי. והיא לא קיטצ'ית יותר מדי! שזה כבר טוב. גם מי שלא אוהב רומנטיקה מוזמן לקרוא את הספר, כי אין בו כל כך כל כך הרבה ממנה.
אגב, אם שאלתם את עצמכם: לא, לא חייבים לקרוא קודם את טרילוגיית הגרישה. למרות שכדאי לקרוא גם את טרילוגיית הגרישה, כי היא נהדרת.
שורה תחתונה: גם אם היו קטעים שבהם הספר פחות זרם לי, זה פשוט ספר מצויין. עם דמויות כל כך כל כך טובות, ועלילה נהדרת. אני נותנת לו 8.5/10.

נ.ב
שישה עורבים הוא חלק מדואולגיה (סדרה בעלת שני ספרים), וכנראה שהספר השני יצא לאור בעברית בשנת 2020! ווהו!

שישה עורבים.
אומייקאז אני חייבת את ההמשך דחוף!
אני חייבת להגיד שבהתחלה ממש לא רציתי לקרוא אותו, הכריכה לא משכה אותי, התקציר היה כתוב בצורה לא מעניינת שגרמה לי לחשוב שהספר הזה הולך להיות קלישאה אחת גדולה והדמויות כלכך שטחיות ולא מקוריות. אבל אני חייבת לציין שטעיתי בענק (זו תהיה הפעם הראשונה והאחרונה שתשמעו אותי אומרת את זה כי אני בחיים לא טועה). העלילה הייתה כלכך סוחפת, מלאת אקשן, לא נותנת מנוח לשנייה. בניגוד לספרים אחרים שיכולים למתוח את העלילה על מספר פרקים עד שיגיע משהו חדש ומעניין לשם שינוי, בשישה עורבים זה לא ככה בכל פרק יש משהו אחר והעלילה מתקדמת בקצב מטורף שאתה לא יכול להניח את הספר מהידיים וללכת לישון וכשאתה סופסוף עושה את זה כי אתה נזכר שיש לך יום לימודים או עבודה למחרת אתה לא יכול שלא לחשוב על הספר בחלומותייך.
באמת שהספר ניפץ לי את כל החשיבה השלילית שחשבתי עליו כשקראתי אותו ועלה על ציפיותיי. זאת גם הפעם הראשונה שאני פשוט אוהבת את כל הדמויות שיש בספר, נכון שיש יותר ויש פחות אבל את כולן בסופו של דבר אהבתי, וחלקן דווקא ממש הצליחו להפתיע אותי.
אבל ראו הוזהרתם: אם אתם קוראים זה קחו בחשבון שלא תוכלו לקרוא שום ספר אחר בלי להשוות אותו לספר שישה עורבים ובנוסף יתכן שתקבלו מחסום קריאה למשך חודשיים.
אז בוא נתחיל עם העלילה:
קטרדם היא עיר של פשעים, כסף, ותענוגות. נמצאים בה כל המי ומי מסוחרים עשירים ומפורסמים,ועד גנבי חבית שפלים. כולם חיים שם כדי לשרוד מי ממרום מעמדו הרם בפסגת הצמרת עם כסף לרוב ומי בתחתית הצמרת, במקומות הכי שפלים וירודים שיש.
העלילה סובבת אחר שש דמויות ראשיות מקצבות שונים של מעמד ומדינות, קאז, הדמות העיקרית מבין כולם מקבל הצעה מפתה במיוחד, עליו להיכנס לחצר הקרח כדי להביא "אוצר" חשוב שלא רק הצלחת המשימה תציל את כל האנושות ממוות בטוח והרס מוחלט אלא גם תעשיר אותו כפי שמעולם לא חשב.
אך המשימה לא פשוטה כפי שהיא נשמעת, חצר הקרח היא ומקום מסוכן ומאובטח ובגלל זה קאז צריך לצרף אליו את הצוות הנכון, חבורה של אנשי חבית מלוכלכים לא פחות שיהיו מוכנים להסתכן ולסמוך על קאז בשביל להציל את העולם וגם להתעשר על הדרך.
אבל לצוות יתרונות וחסרונות, למרות היותם מפורסמים בשכל כישרנותהם הקטלניים והם בדיוק הצוות הנכון למשימה כזאת הם יכולים להיות מסוכנים גם אחד לשני, אז לפני שקאז נותן את האות להתחיל במשימה הוא צריך לוודא שההדורים בצוות המוזר שאסף לו תקינים ושכולם מסתדרים אם כולם. רק כך יוכלו להתחיל את משימת הרצח המטורפת הזאת שיש מצב שאף לא אחד מבני החבורה יחזור ממנה בחיים או בחתיכה אחת.
אבל מתעוררת בעיה נוספת, יש עוד מתחרים על ה"אוצר" הגדול הזה, מתחרים שלא רק יגזלו מקאז את עושרו והסיכוי להציל את האנושות אלא יגזלו ממנו גם את נקמתו, הנקמה שבגללה קאז רוצה לקחת עליו את המשימה המסוכנת הזאת.
אז איך רוצח ושקרן סידרתי, נערת קרקס מומחית בסכינים, גרישה קטלנית, אסיר שלא הוכחה אשמתו, צלף מוכשר, וילד שמנת המומחה לחבלה שמנסה להתגושש בין עבריינים יצליחו להסתדר ביחד? זה גם אני לא הצלחתי להבין.
והנה זה הגיע...הדמויות:
קאז: ואווו, לגמרי הדמות הכי טובה בספר. קאז הוא הדמות העיקרית בספר. הוא רוצח, גנב, חמדן, תעב בצע וקטלני, מישהו שלא הייתם רוצים להתעסק איתו.מנהל את כנופיית העכורים, הנמל החמישי ואת מועדון העורב. יש לו מוח חריף וחשיבה צלולה, אדם ציני וכריזמטי ישכול לסחוף אנשים אחריו ולגמרי יודע את חוקי המשחק של החבית ואנשי הפשע. קאז הוא נכה ולכן נאלץ להסתובב עם מקל על הליכה שרק מוסיף למראהו המחוספס והקשוח.
קאז הוא דמות מדהימה, הראש לו כלכך חריף, אהבתי את המחשבה שלו, הציניות שלו, התכסיסים וההומור הגס, איך הוא חושב אלף צעדים קדימה לפני כולם ואיך הוא תמיד מציל את המצב וחושב על אל תוכנית ב' אם הראשונה נכשלת ואם השנייה תיכשל יש לו כבר את תוכנית ג' וד' בראש מוכנות ומזומנות. דמות כלבבי. אני אוהבת דמויות חכמות ומסתוריות, לא צפיות וקטלניות וקאז בדיוק עלה על התכונות הללו ואפילו גבוהה מהן. רק לא אהבתי את שינוי היחסים והרגשות שלו כלפי לאינז',הם קרו מהר מידיי ודמות של קאז ברקר זה לא מתאים בכלל. חיכיתי וציפיתי לפרקים עם קאז, הם היו הכי מותחים ומסעירים
אינז': נערה חכמה וחזקה השורדת מגיל צעיר. עבדה בבית בושת מגיל צעיר עד שקאז קנה את שטר השעבוד שלה ומאז חברה בעכורים ועובדת בשביל קאז ועושה בשבילו עבודות. בחורה אמיצה וקטלנית המכונה רוח בגלל שיכולה להיות בלתי מורגשת בכלל, רק קאז יכול להבחין בה, מומחית בסכינים ומשתמשת בהם כדי לנצח את אויביה. דמות בנוי היטב. חזקה, נחושה, יציבה, עומדת על שלה. דמות שלא לא נוטה לחוזק יותר, היא לא מעבדת מהנשיות שלה כמו הרבה דמויות אחרות שרוצים להציג אותן כחזקות ופמיניסטיות כי באינג' רואים הרבה רגעים של נשיות ורוך למרות הידיעה כי היא נערה חזקה, אך היא גם לא בחורה מלוקקת ומפונפנת שמוותרת בקלות ומתבכיינת על ציפורן שבורה. היה בה איזון מדויק ולכן היא הדמות הראשית-נשית המושלמת.
ג'ספר: צלף מוכשר אשר מכור לפעילות הימורים וקלפים ולא פחות גם לאנדרנלין ואקשן. חבר בעכורים וחבר טוב של קאז. דמות מצחיקה וקומית, היה הנדר לקרוא את הפרקים שלו, בכל פרק הייתה בדיחה או אמירה צינית שמקלה על האווירה המתוחה והסוערת. הפרקים איתו היו הפגוה של צחור עם קצת מתח מכל סערת המוחות והרגשות שהתחוללה בספר. והוא גם מסתיר סוד קטןת
נינה: גרישה קורעת לבבות אשר מצטרפת לכנופיית העכורים בזכות קאז ובעיקר אינג', אחראית לגורלו הנורא של מתיאס השוכן בשער הגיהינום שלא מהסיבות הנכונות, עשתה זאת כדי להגן עליו למרות שהם אמורים להיות אויבים אבל הצליחו לגשר על הפער בעזרת מסע משותף וקשה.
לא עפתי על הדמות של נינה, היא הדמות שהכי פחות אהבתי, לא תיעבתי אותה, אני יכולה להגיד שאהבתי עליה אבל לא כמו הדמיות האחרות, היא עדיין הייתה טובה, מין סוד של דמות מפונקת אבל לא מפונקת, דמות שאוהבת מותרות ותענוגות אבל מוכנה לוותר עליהם ופתאום להתחיל להילחם. משהו לא הסתדר לי בדמות הזאת ולכן היא הדמות הכי פחות אהובה עליי מבין כולם.
מתיאס: פיירדני ענק ומסוקס, לשעבר דרוסקלה הצד גרישה כי מאמין שהגרישה הם גזע מקולל ונתעב, שהם לא בני אדם ואין להם זכות להתקיים מכיוון שהם לא טבעיים ואנושיים. נתקל בעברו בנינה שמתגלה כגרישה וביחד הם עוברים מסע שבסופו מוצא עצמו מתיאס אזוק בשער הגיהינום בגלל נינה שהפקירה אותו הלא עוול בכפו.
דמות אשר עברה שינויי מצב רוח רבים אשר לפעמים לא יכול לשלוט בפרצי העם והרגשות שלו. עובר שינו מדהים ומגלה שלא כל מה שמספרים הוא נכון, הדמות שעברה והתפתחה הכי הרבה.
ווילן: בנו של הסוחר יאן ואן אק עם כישרון לחומרי נפץ, שקאז לוקח עליו ערבות בתקווה להשתמש בו כמנוף נגד אביו. דמות שלא הורגשה הרבה בספר מכיוון שהוא היחיד שלא כתובים עליו פרקים. אבל עדיין זה לא אומר שאי אפשר לא ללמוד ממנו או לחבב אותו. ווילן הוא דמות מקסימה ועדינה שיש ללמוד ממנה על רוך והקשבה אך גם על נחישות למרות הפחד. אשמח מאוד לקרוא עליו יותר בספר השני שהלוואי שיצא כבר.
לסיכום "שישה עורבים" הוא אחד הספרים היותר טובים שיצא לי לקרוא, ממליצה עליו בחום. הוא מושלם כמעט מכל הבחינות ולמרות שיש בו קצת דפיקות (כי כל ספר חייב) הן לא הורסות את הספר, אלא להפך רק מוסיפות עליו.

"שישה עורבים", ספר הפנטזיה החדש מאת הסופרת לי ברדוגו מתרחש בעולם בו התרחשה טרילוגיית הגרישה, פרי עטה. כמי שאהבה מאוד את ספרי הטרילוגיה ("צל ועצם", "מצור וסופה" ו"הרס ותקומה"), ניגשתי ל"שישה עורבים" מתוך ציפיות גבוהות למדי ולגמרי לא התאכזבתי. אמנם, התחלת הקריאה מעט קשה, כי עלילת הספר מתרחשת במקום ובזמן שונים לחלוטין מן הטרילוגיה שקדמה לו, אך לאחר שמתגברים על ההפתעה/ האכזבה הראשוניים מגלים עולם לא פחות מעניין וגיבורים חדשים ומסעירים.

שישה עורבים הוא רומן פוליפוני, כלומר רב קולות. ששת העורבים, הלוא הם ששת חברי צוות המשימה המיוחד של קאז ברקר הפושע המסוכן ביותר בקטרדאם, מספרים את הסיפור מנקודות המבט השונות והייחודיות שלהם. מאפיין כזה יכול להיות מעצבן ביותר, אך כאן לדעתי הוא עובד נפלא. כל חברי הקבוצה, שיוצאים למשימה חשאית במיוחד, שתעשיר אותם עד אין קץ ובדרך גם תציל את העולם הם דמויות אנושיות מאוד, עגולות, בעלות יתרונות וגדושות בחסרונות.

בניגוד לטרילוגיית הגרישה שהתמקדה בשני גיבורים ובסיפור אהבה טראגי כאן האהבה היא לא העיקר, תודה לאל, אלא האקשן, החברות, הנאמנות, ההפתעות העלילתיות, ההומור (איזה כיף!) ובניית העולם ובכך לי ברדוגו בהחלט מצטיינת. למרות שאני קוראת עם וותק לא קטן, ומאחורי כמה, וכמה וכמה ספרי אקשן, הרפתקאות ופנטזיה, הסופרת הצליחה להפיע אותי לא פעם ולכן אני מורידה בפניה את הכובע.אהבתי גם מאוד את הדמויות הנשיות שלה, שהן חכמות, אמיצות, לוחמות ללא חת אך גם בעלות ערכים ומוסר. באופן מפתיע יש בספר גם אמירה נוקבת כנגד סחר בבני אדם וסחר בנשים למטרות זנות, שאני הזדהיתי עימה מאוד.

הדבר היחיד שהפריע לי הוא שלפי מוסכמות סוגת הפנטזיה לנוער בה ברדוגו כותבת, הגיבורים מאוד צעירים, בני 15-18, ולעיתים הם בהחלט יותר מדי מנוסים, חכמים ומבריקים לגילם. חוץ מזה, שוב, בשל גילם הצעיר ומוסכמות הז'אנר, סיפורי האהבה מאוד בוסריים ונטולי כל מימד פיזי. אך אם נשים בצד את ההשגות המינוריות האלו "שישה עורבים" הוא בסך הכול תענוג של ספר פנטזיה ואני בהחלט מצפה לספר ההמשך בדואולוגיה.

*שישה עורבים – שישה עורבים 1 (זה ספר ראשון מתוך זוג, אני חושבת)*

אמ;לק: כן או לא? בטח, הוא ממש אחלה, אבל חשוב שתדעו שהוא לא דומה בשום צורה לרושם הראשוני שהוא עושה

-גילוי נאות: קיבלתי את הספר לסקירה-

תקציר מגב הספר:
קטרדם היא עיר מסחר בינלאומית שמקדשת שני דברים בלבד – כסף ותענוגות. קאז, פושע צעיר ומסתורי שנחוש לסלול את דרכו לצמרת, לוקח על עצמו משימת התאבדות. הצלחת הפעולה לא זו בלבד שתקרב אותו אל הנקמה שאינה נותנת לו מנוח ותעשיר אותו מעבר לכל דמיון אלא גם תציל את העולם מהרס ( =^.^= כי תקצירים לא יכולים שלא להיות אובר-דרמטיים גם אם חייהם יהיו תלויים בכך =^.^= ). כישלון אינו בא בחשבון. קאז מקבץ סביבו צוות יוצא דופן: אסיר מורשע צמא דם. נערה המכונה רוח שחבריה הטובים ביותר הם סכינים. צלף מכור לפעילות ולהימורים. מומחה לחבלה בעל ייחוס מרשים. קורעת לבבות שמצליחה לשרוד רק בזכות קסמה ( =^.^= מה זה אומר בכלל? אין לה מה להצליח לשרוד כי אף אחד לא מנסה להפריע לה לשרוד, ואם מישהו היה מנסה הוא היה נתקל גם בהגנתה של הכנופיה שהיא חברה בה וגם בהגנתו של בית-הזונות שהיא עובדת בו. למה תקצירים תמיד מקשקשים שטויות? =^.^= ) – אבל משימתו הראשונה של קאז היא למנוע מבני החבורה להרוג זה את זה עוד לפני שיצאו לדרך. לי ברדוגו יצרה עולם דמיוני מרהיב אך ריאליסטי מאוד, שבו הרפתקאות מסמרות שיער וסיפורי אהבה ( =^.^= איכ =^.^= ) שזורים זה בזה ויוצרים סיפור מרתק ובלתי נשכח. לי ברדוגו נולדה בירושלים, גדלה בלוס אנג´לס ולמדה באוניברסיטת ייל ( =^.^= אוקיי זה קרע אותי מצחוק כי בספר הזה יש אל בשם ייל! =^.^= ). ספריה צל ועצם, מצור וסופה והרס ותקומה ראו אור בהוצאת אריה ניר.

ומה אני חשבתי:
אם הייתם לוקחים את העלילה של "בית הנייר" וממקמים אותה באחת הערים החופשיות של משחקי הכס, רק שאת הפרופסור ההגון הייתם מחליפים בפסיכופת עם סטייל, הייתם מקבלים את הספר הזה בול.
נכון, זה בכלל לא נשמע כמו ספר נוער – וזה בגלל שהספר הזה הוא באמת לא ספר נוער, ולא משנה כמה יפה סידרו אותו על מדף הנוער המוכרים המסורים בצומת ספרים, לא יותר משמשחקי הכס הוא ספר נוער. אני ממשיכה להשוות את הספר למשחקי הכס, לא בגלל שיש בו מאבקי כוחות ימי-ביניימיים או טוויסטים מטורפים או שהסופרת משחקת רולטה רוסית עם הדמויות (למעשה הספר הזה די לא שייך בכלל לז'אנר הטוויסטי, אלא אם כן סופרים כטוויסטים את כל הקטעים של "התכנית השתבשה נוראות אבל גאון הפשע צפה הכל והכין מראש פתרון מבריק" שמאפיינים את בית הנייר ודומותיה), אלא כי משהו בעולם הזכיר לי מאוד את (החצי המערבי של) העולם של משחקי הכס, וצורת החשיבה של הדמויות, שהספר מורכב מפרקי POV שלהן בגוף שלישי (אכן, כמו משחקי הכס) כל-כך דומה לזו של הדמויות במשחקי הכס, שאם היו נותנים לי לקרוא פרקים מהספר והיו אומרים לי שאלה דמויות חדשות של ג'ורג' מרטין, לא הייתי מטילה בזה הרבה ספקות. בסדר, אז הן בנות שבע-עשרה, אבל מרגישים את זה בערך כמו שמרגישים שדאינריז בת ארבע-עשרה וג'ון סנואו בן חמש-עשרה (ואם אתם מהאנשים הנוראיים האלה שראו את הסדרה בלי לקרוא את הספרים, אז תדעו לכם שאלה הגילאים האמיתיים שלהם). הדבר היחיד שמבדיל בין הספר הזה לספר מבוגרים סטנדרטי הוא שאין בו תיאורים של פטמות (זה, והעובדה המביכה שבצוות של שישה פושעים נוצרו שלושה זוגות רומנטיים. מצטערת אבל זה פשוט דוחה). אז מבוגרים שנמנעים מספרי נוער – הספר הזה בטוח עבורכם לגמרי, ונוער שקצת אלימות מרתיעה אותו וקשה לו להתחבר לדמויות בוגרות מדי – הספר הזה לגמרי לא בשבילכם (ולפני גיל חמש-עשרה לדעתי אין בכלל מה לדבר עליו).
וכעת אשתף אתכם בשאלות רלוונטיות שקוראים דמיוניים כתבו לחתול השיממון:
שאלה: היי חתול, הסקירות שלך הן הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים! אהבתי מאוד את טרילוגיית הגרישה, האם אוהב גם את "שישה עורבים"?
תשובה: קשה להגיד, כי הספר הזה שונה מטרילוגיית הגרישה בערך כמו שסושי שונה מפיצה – הדבר היחיד שמשותף להם הוא העולם, וזה ששניהם טעימים להפליא (וזה שילדים לא אוכלים סושי). טרילוגיית הגרישה מתאפיינת בעלילה הקלאסית של ספרי פנטזיה לנוער: "הנהיגי מהפכה בעזרת כוחות-העל החדשים והאדירים להפתיע שגילית לאחרונה/נערה פשוטה ותמימה כל-כך שהיא גורמת לך לדפוק את הראש בקיר חצי מהזמן מגלה את ייעודה ואת אהבתה היחידה", ואילו כאן מדובר בעלילת הפשע-המושלם, ובדמויות יש תמימות בערך כמו שבטופו יש טעם: קאז, גיבור הספר, הוא ראש כנופיה צעיר (טוב, תכנית סגן ראש כנופיה צעיר) קלאסי – יהיר להחריד, שנון להדהים, נועז להטריף ובעל חוש אופנה משגע (חליפה שחורה, כפפות ומקל עם ראש עורב! אם עושים מזה סרט אני דורשת שג'וני דפ ישחק אותו, ולא אכפת לי שמבחינת גיל הוא יכול להיות סבא של קאז, לא הפריע להם ללהק לסרט של פרסי ג'קסון מישהו שיכול להיות סבא של פרסי אז זה לא צריך להפריע להם גם כאן). חבריו הם זונה עם כוחות הרג/ריפוי (אבל היא הרבה יותר טובה בהרג), זונה לשעבר וסכינאית (יש מילה כזו?) בהווה, השולף הכי מהיר במערב, אסיר נמלט ובן-טובים שהדרדר להכנת פצצות בשירות הפשע והרשע, ולא, אף אחד מהם לא רובין הוד ולא נרתע מרצח או עינויים של כל מי שעומד בדרכם. עם זאת הדמויות מגוונות ומעניינות (בסגנון משחכסי שכזה) והעלילה זורמת ומלאת אקשן, אז אני חושבת שבאופן כללי אנשים רבים (מעל גיל חמש-עשרה!) עשויים לאהוב אותו, זה פשוט לא קשור בשום צורה לטרילוגיית הגרישה.
שאלה: היי חתול, שנינותך היא קרן אור בים של חושך. אני לא אוהב ספרי פנטזיה קלאסיים עם כל מיני קוסמים וערפדים והוביטים, אבל את משחקי הכס דוקא אהבתי. הספר הזה מתאים לי?
תשובה: בהחלט. מינון הפנטזיה בספר לא גדול בכלל מהמינון במשחקי הכס ואפילו נמוך ממנו. בנוסף הוא הרבה פחות כבד, עתיר-דמויות ומורכב להבנה מאשר משחקי הכס.
שאלה: שלום חתול, אני רוצה להיות כמוך כשאהיה גדולה. תגידי, צריך/מומלץ לקרוא את טרילוגיית הגרישה כדי להבין מה קורה בספר הזה?
תשובה: ממש לא. העלילה אמנם מתרחשת באותו עולם אבל במדינה שונה לחלוטין (שמבוססת, נדמה לי, על הולנד? כי לכולם קוראים ואן-משהו ויש הרבה יותר מדי ח' בשמות של דברים), והאירועים שקרו בטרילוגיית הגרישה מוזכרים לכל היותר בהערת אגב שלא קשורה לכלום. אם תקראו את העמוד הראשון בספר, שמפרט את סוגי הגרישות וכוחותיהם (וכשאני אומרת עמוד אני מתכוונת בערך ארבע שורות, זה ממש לא משהו מורכב), אתם יודעים את כל מה שרלוונטי.
אה, התרגום ממש טוב.
וזהו, נראה לי שכיסיתי הכל.

נ.ב
בנוסף לסקירה, החלטתי לפנק אתכם בשני טיפים לחיים:
1. השיטה של "אני אקנה את כל הסדרה בבת אחת רק אחרי שכולה תצא" היא שטות שעושה רק נזק (להוצאה לאור, לאנשים שכן קנו את הספר ולקוסמוס כולו) – וזאת כיוון שאם לא יקנו מספיק עותקים מהספר הראשון, ההוצאה פשוט לא תתרגם את הבאים בתור. אנשים שחושבים שלפחות עם דואולוגיות (מילה שיתכן והמצאתי, שמשמעותה סדרות של זוג ספרים, כמו שישה עורבים, סתם דוגמה) כדאי לחכות לחלק השני כי ההמתנה תהיה קצרה הם עלבון לפועל ח.ש.ב – אז אם הספר נשמע לכם כמו משהו שתרצו לקרוא, תקנו אותו עכשיו (חרוז!)
2. מסעדות יתייחסו הרבה יותר ברצינות לבקשה שלכם להוציא את כל הבצל מהמנה אם תגידו שאתם רגישים לבצל
ועכשיו באמת זהו: אני הייתי חתול, אתם הייתם אתם, תודה שקראתם!