דירוגים › ספרות › ספרות קלאסית

אני מבין את מעמדו ההיסטורי הנכבד של ״ג׳יין אייר״, ובוודאי את המהפכנות שלו ביחס לתקופה שבה נכתב. עם זאת, הייתי נזהר מלהשוות את עוצמתו הספרותית לעוצמתם של כל הסופרים והסופרות בני זמנה של ברונטה. מה שלא ניתן להטיל עליו ספק הוא המהפכנות של הספר: הרעיונות

כשנכנסתי לעולמו של שייקספיר הכרתי בעיקר את הטרגדיות שלו, ופה ושם מחזה אחר, אך ככל שנכנסתי עמוק יותר גיליתי שלל מחזות מרהיבים ועומק כמעט בכל אחת מיצירותיו. יש מחזות שקיבלו נפח הרבה פחות מרשים מזה שמגיע להם בתודעה הקולקטיבית, כגון אותלו וריצ'רד השלישי

יש רגעים בחטא ועונשו שבהם נדמה כי הרצח איננו אלא רעש רקע. גרזן מונף, גוף נופל, דם נקרש אבל שם רק מתחיל הסיפור והספר עצמו מסרב להישאר בזירת הפשע. הוא בורח ממנה כמעט מיד. כאילו גם דוסטוייבסקי יודע שהשאלה איננה מי רצח, אלא מי העז להפוך רעיון למבחן מטאפי

החטא ועונשו הוא רומן פסיכולוגי ופילוסופי שמלווה את רסקולניקוב, סטודנט עני שחי בפטרבורג ומבצע פשע שמטלטל את חייו. דרך ההתמודדות שלו עם אשמה, מוסר והשלכות המעשים שלו, הספר עוסק בנפש האדם, בצדק ובשאלה עד כמה אדם יכול להצדיק את עצמו מול המצפון שלו. העליל

"הם חיפשו בזהירות ובעזרת אצבעון, הם רדפו בתקווה ובקלשון. הם איימו על חייו במלוה ביטחון, הם כישפו בחיוך ובסבון." טוב, זו הייתה קריאה פשוט מענגת. כל כך מענגת שקראתי את הספר פעם אחת פרק במקור האנגלי ואז פרק בתרגום העברי עד שסיימתי את שניהם, וכעבור כשבו

יש משהו מיוחד בקריאת יצירות מונומנטליות. מצד אחד הסיפור עצמו כבר מוכר לך, אך מצד שני החוויה עצמה — במקרה הנ"ל השפה השייקספירית, ההתפתחות והמבנה, התובנות והעומק — הם הם עיקר הסיפור, יותר מן ההתרחשות במחזה עצמו. במחזה יוליוס קיסר מציג ויליאם שייקספיר

בין הספרות היוונית - רומית שנשתמרה עד ימינו, חלק נכבד ממנה הוא נאומים בבתי משפט. תחשבו על זה, זה כאילו חלק עצום מהידע של אנשים בעוד אלפי שנים על עולמנו יגיע מנאומי תביעה והגנה מול חבר מושבעים, איזה אירוע מוזר זה.. בכל מקרה, זה הנאום המשפטי הראשון שא

ספר קליל וכפי מסר וביקורת חינוכית חברתית אנטי מלחמתית ובעד אינדיווידואליזם. איורים מקסימים. מוצלח, טוב מאוד:)

קראתי את הספר בתרגום משנת 1982 ומאוד נהנתי ממנו. נהנתי מהעברית ה'ישנה', מעושר השפה ומכך שהייתי צריכה להוריד את מהירות הקריאה ולהתעמק בכל שורה. גם איכות בניית הספר binding)) היתה טובה. הדפים נתפרו והיה ניתן לראות את החלקים הפנימים שמחברים את הספר לכרי

ממש לא ציפיתי שהספר הזה יהיה כל כך טוב וכיפי. הופתעתי עד כמה אהבתי אותו. הספר כתוב בצורה צינית ומשעשעת על זוועות של מציאות אדישה ועל אכזריות אנושית. לייבניץ היה פילוסוף פורה מאוד. הוא פיתח תאוריות רבות על מושגי החומר והמרחב, העלה רעיונות על חלקיקים

ספר שמתאר בצורה מדוייקת להחריד את הכאוס הצבאי בצורה חדה, מצחיקה וכואבת. מדהים כמה שהוא מזכיר גם את החוויה בצבא הישראלי היום

דעה: החוויה שבסיום הקריאה, מזכירה מאוד את מה שמתרחש בנפש כשקוראים סיפור של צ׳כוב. מין הרגשה של סיום גל בתוך אוקיינוס של חוויה אנושית, הרגשה שקרה משהו נוראי, אך בעצם, לא קרה כלום. הג׳וק הוא כל אחד מאיתנו, יכול להיות שיום אחד נהיה סעודיים, יכול להי

ספר שהוא בחזקת המינגווי למתקדמים – לא מהראויים ביותר לציון אצלו מבחינה עלילתית ורעיונית, אבל כן מספקים התנסות נוספת עם הכתיבה, הדמויות והנושאים המזוהים עמו. לטעמי הסיפור מציע תשובה מסוימת לשאלה הבאה: מה קורה לגיבור (כפי שמעוצב ע"י קוד הגיבור הסטואי