“בין הספרות היוונית - רומית שנשתמרה עד ימינו, חלק נכבד ממנה הוא נאומים בבתי משפט. תחשבו על זה, זה כאילו חלק עצום מהידע של אנשים בעוד אלפי שנים על עולמנו יגיע מנאומי תביעה והגנה מול חבר מושבעים, איזה אירוע מוזר זה..
בכל מקרה, זה הנאום המשפטי הראשון שאני קורא מהעת העתיקה, וזה נאום די מעניין בהתחשב בכך שהוא המסמך הכי מפורט שיש לנו על חייה של אישה יוונית בתקופה הקלאסית.
נאיירה הייתה הטאירה, סוג של גיישה - נערת ליווי של יוון העתיקה. היא חיה עם אזרח אתונאי, פוליטיקאי, וכשזה הסתכסך עם אפולודורוס, פוליטיקאי יריב, אפולודורוס תבע את נאיירה באשמה שהיא חיה עם אתונאי כאישתו החוקית למרות שהיא לא אזרחית העיר, ושהצאצאים שלה, שעל פי החוק אינם אזרחים, קיבלו פריבילגיות של אזרחים באתונה.
העונש על זה הוא מכירה של נאיירה לעבדות, וקיצוץ בזכויות האזרח של "בעלה".
אפולודורוס פורש את מסכת חייה של נאיירה, איך היא גודלה לשמש כהטאירה עוד מילדות ע"י מעין סרסורית, על מסעותיה ברחבי יוון, המאהבים שהיו לה וכו'. זה די מעניין.
גם הטענות בנוגע לבת של נאיירה, ששימשה בתפקיד דתי בכיר באתונה עד שנחשף שהיא לא אזרחית, מעניין בעצמו.
אבל האמת שהמסמך המשפטי יחסית קצר, וגם מורכב להבנה ללא ההערות הרבות והמבוא. המבוא הוא איפה שהייתה עיקר ההנאה והלמידה שלי מהספר הזה, כי הוא פורש כמעט את כל מה שנאום התביעה פורש בפנינו, רק בהסבר בהיר ומתאים לקורא העברי המודרני, והוא גם מוסיף עוד הרבה מידע על מה זה בעצם הטאירה, מה המעמד שלהן כלל וכו'. זה היה מרתק. ההטאירות היו ממש "סלביות" ביוון העתיקה, עם אזכורים שלהן בקומדיות, שירים, דוגמנות לפסלים וציורים, חברות עם פוליטיקאים בכירים וכו' וכו'..
ההטאירות היו הנשים היחידות פחות או יותר שיכלו לבלות ביחד עם גברים במסיבות וכנסים שלהם, לנשים חוקיות ופילגשים הדבר נאסר. בכלל, החיים בתור אישה חוקית ביוון העתיקה היו די מחורבנים, בקושי יכולת לצאת מהבית. נראה לי שבאפגניסטן של הטאליבן נשים יוצאות מהבית יותר מאשר נשים חוקיות ביוון העתיקה.
אז המיקום החברתי של ההטאירות הוא מרתק, וכך גם היחס המעורב שהן קיבלו, שכן לצד הכבוד וההשפעה שהיו מנת חלקן, ולא היו מנת חלקן של כמעט אף נשים אחרות, הן גם סבלו מסטיגמות וממגבלות רבות, כפי שמשתקף בתביעה כאן, שאיימה להפוך שוב את נאיירה לשפחה, אחרי שהיא קנתה את חירותה וחייתה במשך למעלה מ30 שנה כאישה חופשייה. הכל יכול להתהפך ברגע.
לצערנו נאום ההגנה והתוצאה של המשפט לא נשמרו, אז אין לנו מושג האם בית המשפט האתונאי הכריע לטובת נאיירה או נגדה, ואין לנו מושג מה קרה איתה לאחר המשפט הזה. כפי שמצוין במבוא כאן, זה פשוט חומר מצוין לספר בדיוני או לסרט קולנוע. יש בסיפור הזה הכל - אינטריגות פוליטיות, סקס, מאבק יצרי בין שני גברים עם דם רע, טקסים דתיים איזוטריים, ומעל הכל הממלכה המוקדנית המאיימת שמתקרבת עוד ועוד לאתונה ומאיימת למוטט לחלוטין את הסדר החברתי של הפוליס כפי שהיה קיים מאות שנים עד הנקודה הזו.
שמישהו ירים את הכפפה ויעשה מזה סרט, תודה רבה.
8\10 מאוד מומלץ לפחות לקרוא את המבוא.”