והזמיר עמד מעל הפרח,
הו ורד יפהפה, אדום.
הוא שר, וכל קוציה קרח..
נישאת לשמש, למרום
ורק דבורים מורשות מבין קוציה
לבוא אל כתר העלים
ציפור השיר, בגלל כנפיה,
לא תתקרב אל הפרחים.
וגם אתה מוקסם מחיוכיה
ומצחוקה המצתלצל
אבל ללא מסכותיה
אתה יודע, יש רק צל.
ורק עומקן של מילותיך
מעלימות בה מחשבה
אתה יכול לפרוס כנפיך
אך היא שקועה באדמה
לרדוף ניצוץ קטן, שכוח,
לא זוהי דרך משורר.
תראה היופי שברוח..
וזה הזמן להתעורר.
הו ורד יפהפה, אדום.
הוא שר, וכל קוציה קרח..
נישאת לשמש, למרום
ורק דבורים מורשות מבין קוציה
לבוא אל כתר העלים
ציפור השיר, בגלל כנפיה,
לא תתקרב אל הפרחים.
וגם אתה מוקסם מחיוכיה
ומצחוקה המצתלצל
אבל ללא מסכותיה
אתה יודע, יש רק צל.
ורק עומקן של מילותיך
מעלימות בה מחשבה
אתה יכול לפרוס כנפיך
אך היא שקועה באדמה
לרדוף ניצוץ קטן, שכוח,
לא זוהי דרך משורר.
תראה היופי שברוח..
וזה הזמן להתעורר.