היסטוריון חוקר את אהבת חייו. איזו כותרת מרתקת. ועוד בפרט שאת ההיסטוריון הזה אני מכיר. בנימין זאב <mark>קדר</mark>. אזכור שמו במסדרונות האקדמיה מעורר באוזני השומעים תחושות אמביוולנטיות. מצד אחד מרצה טרחן באופן שקשה לתאר. מקפיד בקלה כבחמורה, מתקן כל טעות קטנה ברצינות תהומית ודורש דיוק אל אנושי מתלמידיו. אבל זהו קפדן אשר מלמד. מוביל את תלמידיו על פי יכולותיהם וכישוריהם אל עבודת ההיסטוריון, גורם להם לאהוב את המקצו

בשנות התשעים לקחתי קורס אצל <mark>ב"ז קדר</mark>, על ימי הביניים. הוא היה שקול בדיבורו, מדוד ואטי עד כדי הבלטת שרידי מוצאו, ותמיד אדיב. גם כשדיברתי שטויות הוא ביכר התנסחות זהירה, מכבדת, על פני קטילה שזומנה לו על מגש. הוא יצר אווירה נעימה שעודדה שיחה ושאלות, אבל הייתי מסוגר וחרד מכדי שאנצל את הכנסת האורחים שלו.

עם פרסום ספרו "עם נורית", מסתבר שמאחורי החזות של הג'נטלמן האירופי הנעים והעדין הסתתרו יצרים גועשים,

לספר 2 פנים: הצד המביך בו חושף המחבר (היסטוריון חתן פרס ישראל 2020) את האובססיה שלו למי שהפכה יותר מאוחר לאשתו - פרופ' נורית כנען <mark>קדר</mark>. התיעוד המפורט של כל פתק, שורה במחברת בה הוא מספר על כל ריב, לילות האהבה שלהם וחוסר היכולת שלו להתנתק ממנה ועוד ממין זה וכל זה יחד עם מאות רבות של מראה מקום לכל פתק - הם סיפור רכילות לא רע. זה יחד עם סיפורי האינטריגות בין המלומדים של האוניברסיטה העברית מהווים מצע רכ

לכאורה, עלילה פשוטה, נורית קידר כנען היא חוקרת אומנות באוניברסיטה ובנימין זאב קידר חוקר היסטוריה של ימי הביניים בדגש על הקשרים שבין הממלכה הצלבנית בארץ וה"עולם החיצוני" של התקופה,שניהם בעלי משפחות, מתאהבים בתהליך אופייני של משיכה, ניתוק וחזרה עד לקשר יציב שמלווה בגירושין מבני הזוג הקודמים ונישואין כדת משה וישראל.
נורית היא אישה סוערת מכל הבחינות מול היציבות האיתנה של בני.
אילו היה הסיפור מסתפק ב