לכאורה, עלילה פשוטה, נורית קידר כנען היא חוקרת אומנות באוניברסיטה ובנימין זאב קידר חוקר היסטוריה של ימי הביניים בדגש על הקשרים שבין הממלכה הצלבנית בארץ וה"עולם החיצוני" של התקופה,שניהם בעלי משפחות, מתאהבים בתהליך אופייני של משיכה, ניתוק וחזרה עד לקשר יציב שמלווה בגירושין מבני הזוג הקודמים ונישואין כדת משה וישראל.
נורית היא אישה סוערת מכל הבחינות מול היציבות האיתנה של בני.
אילו היה הסיפור מסתפק בזה, ניתן היה להגיד דיינו. חיבור של שתי דמויות בעלות עצמה , על רקע האווירה החופשית באקדמיה, מהווה מוקד עניין רכילותי ועומד בזכות עצמו. אזכיר את הספר של רחל איתן "שידה ושידות" שהכה גלים בתקופתו, ונשכח ברבות הזמן.
הכותב, בנימין קידר, הבעל של נורית, כתב מונומנט רב שכבות על אהבה עם אשה יפה, אקזוטיות, סוערת ובעיקר מחצינת רגשות. העיסוק האקדמי של שניהם ותיאור ההתפתחות של ההעמקה בו, שלב אחר שלב בפירוט רב, תוך שילוב דמויות , חוקרים ומסעות מחקר, מסעירים בדרכים רבי משמעות, מקסימים. השילוב של של אומנות היסטוריה וסיפורי אהבה שמתגלים במחקר ובחיים, מוסיפים נופl לכתיבה ולרצון להשתתף בחוויה המתוארת בספר.
איך אומר בנימין ביום השלושים למותה "נורית הייתה בשבילי הרבה יותר מרוזנת ( שטרובדור יוצא מזרחה לקראתה ומת ),בשבילי, ילד יהודי שעלה מן הגולה, היא הייתה, בין השאר, התגלמות של ציון החדשה..., גאה , נדיבה, ...נועזת, ישירה, נלהבת ומלהיבה.
הספר אינו עושה הנחות לקורא. יש בקריאה אתגר.
כאדם שאינו קרוב להבנת האומנות ובמיוחד זו של ימי הביניים, נדרשתי לעשות מאמץ כדי להיכנס לעולם של הבנתו ובמיוחד בתקופה שהדימוי שלה היה בעיני אפל חשוך ורגרסיבי, והנה התברר כי תקופה זאת נתנה בעצם את היסודות, הערכים והמושגים לתרבות האירופאית המודרנית.
היום , אתחיל להסתכל על כרכובים של כנסיות כדי לגלות צורות שונות, אם זה מפלצות בנוטרדם או דמויות של נשים מיוסרות בצורות שונות בכנסייה אחרת, ואחשוב על הקשר המופלא של האידאה ביצירה, האומן שעשה אותה והצופה.
את עבודותיו של בנימין קידר, הכרתי בספרים המשווים צילומי אוויר בתחילת המאה העשרים על ידי טייסים גרמנים ששהו בארץ, עם תמונות עכשוויות. לא קשרתי זאת לסיוע שלהם לעבודתו כהיסטוריון.
בעיני הספר ראוי מאוד לקריאה. נדרשת לזה פרפרזה של הביטוי הארמי, "לפום מאמץ אגרה" או בעברית השכר הוא בהתאם למאמץ.


















