במהלך החיים אנו צוברים חברים מבית הספר, מהתיכון, מהצבא, מהאוניברסיטה. אנחנו מתחתנים וחוברים לאימהות בגני השעשועים והפארקים. מה קורה בינתיים? החברים והחברות מתחנות מוקדמות של החיים "נשכחים". זה קורה בגלל שאין זמן פנוי, מעתיקים מקום מגורים, הנושאים המשותפים שהיו משותפים השתנו, ומה שמעניין אותנו כיום זה כאן ועכשיו.

בניגוד למה שנכתב מעלה, ב"קוביות של אושר", <mark>אנה</mark> מגישה לקורא רומן על חברות שלא הלכ

סיפור מרגש על חברות, על הזכות לאושר בכל גיל, על מימוש עצמי ועל כוחה של אהבה.
הספר איטי. זה אינו סיפור עלילתי אלא יותר מסע רוחני שעוברות חמש נשים בשנות השישים לחייהן.
אני מודה שבהתחלה היה לי קשה להתחבר אבל כשלמדתי להכיר את הנפשות הפועלות, הסיפור תפס תאוצה ונהניתי ממנו מאד.
קאט, אישה בשנות השישים לחייה, גרה בחוות קקאו במקום רגוע ושליו שנקרא פיג'י. היא התאלמנה לא מזמן מבעלה האהוב ונותרה לבדה. נ

ספר מקסים ומרגש. על יחסים בין 5 חברות שלמדו יחד בתיכון. אחת מהן עזבה ונדדה עם בעלה בכמה מקומות ולבסוף נשארה בפיג'י. אחרי שנפטר הזמינה את חברותיה שכולן בנות 66 למקום לגור ולפתח את מטע הקקאו שהיא מגדלת. כל אחת בנתה את עולמה. הן היו בקשר בניהן. ידעו אחת על השניה ומה קורה. מתגלים סודות שנשמרו. היחסים בין המשפחות שלהן עצמם. לא כולן ממש בריאות. התנגדות שבאה מהמשפחה לכך שיעברו למקום חדש ולא מוכר. האנשים