שפתה של <mark>לאה טרן</mark> היא האדמה,הלחם,האושר.זהו סוד כוחה האחר.
לאחר שהאשה קמה לקראת קשיי יומה בא לה פתאום ללדת חלום.
חלום השירה הוא עולם הקסם שלה,גם את קשיי היומיום היא מבטאה בשפה פשוטה. כמו:לעצור בתחנתהאוטובוס ולהמתין תחת מחסה הפח.
ובהמשך ישירלאפרוריות החיים והכפור, תאוות השירהשלה יולדת צבעים לנגן חרובים שהם מתת גופה לקוראי השירה הטובה.



פסח מילין.