תארו לעצמכם שאתם מכירים ילדה בת 11, כזו האוהבת ללמוד. נו, זה קורה אצל ילדים יחסית צעירים. אוהבים ללמוד, אבל לא למדו שזה יכול להיות במקום לשחק עם חברים או בווטסאפ. עכשיו תארו לעצמכם, שאותה ילדה בת 11 הופכת לנערה בת 15, עדיין אוהבת ללמוד, רוצה שכל הבנות תאהבנה ללמוד, אף על פי שהיא במדינה מוסלמית ושם זה לא ממש מקובל שכולן תתחנכנה.
לא, היא רוצה חינוך לכולן, חינוך לכולן, חינוך לכולן, חינוך לכולן, חינוך לכולן, חינוך, חינוך, חינוך, חינוך, חינוך,
חינוך,
חינוך,
חינוך,
חינוך,
חינוך,
חינוך.
די, אתם צועקים. זה בלתי נסבל. אבל היא לא מפסיקה.
לא תשלחו מישהו לתקוע לה כדור בראש?
***
עכשיו ברצינות.
מלאלה זו היא בהחלט תופעה. אשה בגוף של ילדה. לא, פוליטיקאית בגוף של ילדה.
גם אבא שלה הוא תופעה. בעולם המוסלמי בו הוא חי, לתת לבנות ללמוד ועוד בתיכון זו עצם בגרון, ועצם לא קטנה ואף חונקת. אלא שהאבא הזה קצת סתום. במקום לקנות ערכת צביעה, אחר כך ערכת איפור ואחר כך לשלוח אותה להכין אוכל ולשטוף כלים כמקובל במקומותיהן, הוא מכניס לה לראש חינוך. אחר כך הוא קוצר דמעה מה שזרע בדמעה. הבת שלו היא משת"פית למעשיו החולניים. במקום ערכת איפור לבת ה-11 שלו הוא הולך ובונה לה בית ספר. גם סתום וגם הולך על הקצה.
בית הספר משגשג, ההורים שולחים את הבנות בחדווה, נופי עמק הסוואט בפקיסטן מהווים רקע אידיאלי לחיים אידיליים. אבל יש טאליבן.
עכשיו התרחקו מעט לאחור, עוד קצת, עוד טיפה. זהו. עכשיו הביטו בתמונה הרחבה. לא, לא בתמונת הנוף, אתרי הסקי והמסעדות של עמק הסוואט בפקיסטן.
