לפני שבועיים נפטר עוזי אורנן - אולי אחרון העברים ("הכנענים"). אולי גם בעקבות זאת חזרתי לקרוא על הנושא שכל-כך מעניין אותי. היה משהו יפה, נשגב והירואי בתפיסה הכנענית ועם זאת גם רומנטי, ילדותי ולא מציאותי עד כדי אבסורד.
הספר נותן תמונות מבערך 20 שנה בחייו של יעקב, חבר מחתרת (לח"י?), שמפשל באחת הפעולות וכעונש נשלח לתפקיד מנהלי במחתרת. כמה שנים אחר כך הוא עוזב את הארץ ומתבונן במבט מפוכח יותר על אמונותיו. כל "תמונת זמן" מתוארת מנקודת מבט אחרת: שלו, של המספר האנונימי ושל גיסו.
רוב הספר מעניין מאוד, אבל החלק האחרון מייגע. לענ"ד, זה לא ספר של ארבעה כוכבים, אבל גם לא של שלושה, והציון שלי הוא 3.5 כוכבים. זה הספר השני של תמוז שאני קורא, ואני חייב להגיד שאני קצת מתקשה להבין את הראש שלו.















![מסע הפלאים של נילס [הוצאת מסדה]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/5500.jpg)