נדמ לי שעל חיבתי למזרח התוודיתי כאן כבר בעבר ואם לאף אעשה זאת עכשיו. ספרים העוסקים בתרבות ובהיסטוריה של המזרח, בדרך כלל עושים לי את זה. זו הסיבה שלקחתי ליד את נהר בוצי.
הספר לוקח אותנו אל סין של סוף שנות ה-70 של המאה הקודמת. היה זה תחילת העידן של אחרי מאו ולפני השינויים הגדולים שעברה המדינה תחת שלטונו של דֶנְג שְׂיָאו פִּינְג. אזרחי סין נדרשים להזדהות מוחלטת עם המפלגה הקומוניסטית ומי שסוטה מקו זה, משלם על כך בחייו. בתקופה זו סין היא עדין מדינה נחשלת ורוב אוכלוסייתה חיה בכפרים והתושבים עסוקים בעיקר במסע השרדות יום יומי. היו ימים.
גו שן, סינית בת 28, לא רק סרבה לתמוך במפלגה הקומוניסטית אלא גם הביעה את התנגדותה למפלגה ולמהפכת התרבות הקומוניסטית. לאחר שהיא יושבת 10 שנים בכלא, היא מוצאת להורג לאחר שהיא צריכה לעבור את טקס ההשפלה והגינוי הפומבי הקודמים לכך. עוד לפני הטקס מוצאות ממנה כיליותיה לטובת השתלה אצל חולי כליה ומיתרי קולה מחתכים כדי שלא תוכל להשמיע קריאות בגנות הממשל בטקס הגינוי הצפוי לה. סיפור נוראי.
הספר סובב סביב הוצאתה להורג ונפתח בבוקרו של יום מותה. הסופרת מספרת לנו על הוריה גו שן ודרך ההתמודדות שלהם עם הטרגדיה שנחתה עליהם ובהמשך על דמויות נוספות באותו כפר דימיוני: ניני, ילדה נכה במשפחה עם 6 ילדים, בני הזוג הואה שהם מנקי רחובות, טונג בן ה-6 אשר גדל אצל סבו וסבתו ועל קאי, בת כיתתה לשעבר של שן הנידונה למוות וקריינית החדשות מטעם הממשל. קאי נשואה להאן, פקיד בכיר ומושחת.
הסופרת מספקת לנו תמונה די עגומה של החיים בסין באותה תקופה. התקופה בה מתרחשת העלילה היא תקופה מרתקת ומשמעותית מאוד בהיסטוריה של סין והשילוב הזה בין התקופה לאותו ארוע קשה, יכול היה להוות רקע לספר נפלא אך מסיבות שגם לי קשה להצביע עליהן, חשתי כי הסיפור אינו מתרומם לגבהים אליהם אמור היה ויכול היה להגיע. יתכן ותחושתי נובעת מכך שציפיתי לעוד משהו בסגנון "ברבורי פרא" אך כנראה שכזה יש רק אחד.
3 וחצי כוכבים בסולם גורן.














![העולם של אתמול [מהדורת 2012]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers101/1015541.jpg)



