זהו ספר הרפתקאות חינוכי ומהנה לילדים ובני נוער שוחרי קריאה, יכול להתאים גם למבוגרים.

מסגרת העלילה מתרחשת בארה"ב של ימינו. הגיבור הוא נער בשם פרסי ג'קסון, אשר מגלה שהוא "חצוי", כלומר בן לאל יווני ובת תמותה (או להיפך). העולם שיצר המחבר מנוהל ע"י האלים מהאולימפוס של המיתולוגיה היוונית. העלילה מעניינת, ומעשירה את הקורא הצעיר בעולם המרתק, אותו הכרתי בעיקר דרך ספרה של אדית המילטון.

כדי להתאים את העלילה למציאות של ימינו המחבר מסביר: איזה תלמיד\ה עלול להיות "חצוי" - בן אלים מצד אחד ההורים? מי שאובחן כסובל מקשיי למידה (הפרעת קשב) ובנוסף מכיר רק את אחד מהוריו, יכול להרגיש את עצמו כמועמד בעל סיכויים גדולים. בייחוד אם הוא גר בארה"ב.
וכאן מגיע היבט חינוכי: זהו המחבר מציע לקורא להימנע מנטילת תרופות (כגון ריטלין) לטיפול בדיסלקציה. הסיבה ש"האותיות מתרוצצות לך על הדף כשאתה קורא...היא שהמוח שלך מתוכנת ליוונית עתיקה". התלמיד לא מצליח לשבת בשקט בכיתה כיוון שיש לו רפלקסים מובנים לקרב. החושים של "חצוי" מחודדים יותר משל בן תמותה רגיל. המורים של התלמיד שאובחן כלוקה בדיסלקציה הם ברובם מפלצות מיתולוגיות, אשר רוצים לתת לו תרופות כדי שלא ייראה מי הם באמת (עמ' 96). זוהי עצה טובה גם להורה. שיהרהר בשנית ובשלישית לפני שייתן את הסכמתו לטיפול תרופתי בהפרעת קשב וריכוז.
יתרון נוסף הוא הניסיון לגשר במורכבות הקשר בין הילד או הנער לאחד מהוריו.

החיסרון בספר, לדעתי, הוא בגישה האירופוצנטרית, המתעלמת לחלוטין מתרבות המזרח. האולימפוס משנה את מיקומו לפי התקופות, וכעת נמצא מעל העיר ניו-יורק, כי שם מרכז העולם כעת. כול הטוב מתרחש במערב. ג'ורג' וושינגטון, למשל, היה בן מזיווג בין אתנה ובן תמותה. טוב, יתנחמו נא תושבי המזרח, כי השאול ממוקם דרך קבע בלוס אנג'לס.

לסיכום, ספר מומלץ אשר מנגיש לקורא הצעיר את סיפורי המיתולוגיה ואשר עשוי לחזק אצלו את הביטחון העצמי.