אזהרת טריגרים: ספר זה מכיל סצנות סקס אפלות, תסמונת שטוקהולם ומילים גסות.

הופתעתי שהספר הזה התרחש דווקא במאפיה האיטלקית של לאס וגאס(הקאמורה קרטל), שלא כמו הספרים הקודמים בסדרה שהתמקדו במשפחות המאפיה של ניו יורק ושיקגו. אני מניחה שהסופרת ניסתה לייצר סוג של ספוילר או התעניינות לקוראות שלה כדי שימשיכו לסדרה הבאה אחריה "הקאמורה קרטל" התמקדמת במשפחות המאפיה האיטלקית של לאס וגאס.

בעלילה של הספר הזה הסופרת הכניסה תפניות רבות בעלילה הכללית של הסדרה. כמו שכתבתי בתחילת הביקורת, הפעם יש לנו מקרה של תסמונת שטוקהולם שאני יודעת שהרבה לא מתחברות אליו, אז אם אתן פחות אוהבות אין סיבה לקרוא אותו.למזלי אני דווקא אוהבת סיפורים אפלים ונהניתי מאוד מהמתח והאקשן. הבעיה היחידה שיש לי עם הספר שהוא די נמרח לי בקטעים האירוטים, הרגשתי שהפעם הסופרת פספסה. היו קטעים לא הגיוניים ורובם היו מאולצים וסתמיים, מאוד ביאס אותי.
תפנית נוספת הייתה שהפעם בניגוד לספרים הקודמים, לא היה שידוך ברית בין משפחות אלא עונש על בגידה של אחד מחברי הארגון של הקאמורה, האבא של קארה. קארה נמסרת לידי המתנקש הטוב ביותר של ראש המאפיה, המכונה גראול (נהמנה), בתור עונש. למרות הציפיות של כולם כולל קארה שגראול יתייחס אליה כאל שבויה ויעשה בה כל שעולו על רוחו, הוא מתאהב בה. קארה משתמשת בזה לטובתה ומשכנעת את גראול להיות לצידה במסע הנקמה שהיא רוצה כלפי האנשים שהרגו את אביה.
שוב, כמו בספר הקודם לקראת הסוף חווית הקריאה הרגישה לי יותר כמו אופרת סבון. לא התחברתי לקטעים כשגראול עצור מלהביע את רגשותיו מצד אחד ומצד שני מביע אותם בצורה מאוד נשית שלא מתאימה לאופיו. נוסף לזה, הסופרת לגמרי שכחה להוסיף עומק לדמות המעניינת הזאת וחבל. כן היו תשובות לשאלות השטחיות על הצלקות שלו ועל למה כולם מפחדים ממנו כל כך, אבל זה היה מאוד שטחי. גם הדמות של קארה הייתה מאוד שטחית ולא מעניינת ברובה, למרות שרוב הספר מסופר מנקודת המבט שלה, לא היה יותר מדי עומק והיא הייתה די משעממת.

הספר הזה שונה משאר הסדרה ועדיין לפי דעתי זאת דווקא תפנית טובה לעלילה שהייתה יכולה להימרח. לגבי המשך הסדרה, קראתי את התקצירים על שני הספרים הנוספים, לצערי אני מבינה שהדמויות הקודמות יהיו במוקד העלילה וקראתי בביקורות של אחרות שזה חוזר על עצמו, לכן החלטתי לסיים את הסדרה בספר הזה.
אמשיך מתישהו לסדרה הבאה "הקאמורה קרטל".

ברית של פיתוי הינו הספר הרביעי בסדרת נולדו לדם של קורה ריילי.
אזהרת טריגר: ספר זה מכיל תוכן מעט אפל, סצנות סקס, פער גילאים ומילים גסות. מיועד לגילאי 18 ומעלה.

את הספר הזה פחות אהבתי מקודמיו. היה לי חסר משהו מעבר ליחסי הסקס בין הדמויות הראשיות, בנוסף לא הצלחתי להבין מתי רומרו כבר לא רואה בלילי הילדה הקטנה והפתיינית ואיך אהבתו אליה מתפתחת מכלום להכל בשניה אחת. טיפה התאכזבתי מקורה ריילי על כך שזנחה את העומק של הדמויות האלו, ציפיתי לקצת יותר תעוזה באופי של לילי. חייבת לציין שלקראת הסוף זה הרגיש לי טיפה מאולץ וקצת לקח אותי לפארודיה על טלנובלות.
למרות זאת, על הצד החיובי, לא היה חסר אקשן ומתח ושמחתי על התפנית בעלילה הכללית. הייתה נגיעה קטנה על מחלת הסרטן, אך לא היה בו יותר מדי עומק לצערי.
הספר נסגר מבחינת היחסים בין רומרו ללילי אך נשאר פתוח לשאר העלילה של הסדרה ולכן לא ניתן לדלג על ספר זה אם ברצונכם לעבור לשאר הספרים בסדרה. כל ספר ממשיך בעצם את העלילה של קודמו ומכיל פרטים חשובים להמשך קריאה בספרים הבאים.

לסיכום - הרבה פחות טוב מקודמיו ומקווה שהבאים בסדרה יהיו טובים יותר.

הספר הראשון מסדרת נולדו לדם של קורה ריילי
אזהרת טריגר: מכיל סצנות סקס אפלות מעט והרבה מילים גסות.

גילוי נאות - לא הכרתי את הסופרת קורה ריילי. שמעתי שהייתה בארץ לא מזמן וזה פתח בפניי עולם שלם של ספרים, חלקם יחידים וחלקם סדרות שלמות, של ספרי אירוטיקה-מאפיה מהסוג האיכותי והנדיר שניתן למצוא.
האמת שאני די חדשה בקריאת ספרים מהז'אנר, התחלתי לקרוא ברפרוף את 50 גוונים של אפור כשהיה פופולארי בזמנו ולא עפתי ממנו אז לא המשכתי אבל אז הגיע לידיי תחרה וצבע של אילת סווטיצקי המהממת ומאז התאהבתי בז'אנר. לפני כן הייתי פריקית של ספרי מתח.

ועכשיו לעיקר - כמה ביקורת כתבתי עד כה על ספרים מהז'אנר שהיו פשוט סתמיים ולא מעניינים, שניתן היה להמשיך בחיים גם בלי לקרוא אותם?
סוף סוף הגיעה הישועה ומצאתי ספר מעולה להתנחם בו ולהישאב אליו.
קראתי את סדרת דם אכזרי של סופי לארק, מאוד אהבתי ומאוד התחברתי. יש משהו בעולם הפשע ובגברי אלפא אפלים וקשוחים שעושה משהו לנשים כמוני, האמת לא תמיד. לפעמים אני מעדיפה את הרגשניים והמקסימים. מאוד תלוי איך הדמיון ניצת בקריאה ובאיזה ספר מדובר וכמובן איזה סופר כתב אותו.
מודה שבמציאות הייתי מתרחקת מגברים רעילים ומסוכנים, כי בכל זאת את צריכה להיות תמימה או טיפשה או בעלת הרס עצמי כדי להתקרב לגברים כאלה.
וזה מה שכיף בספרים, שאפשר להיכנס לעולם הזה בלי לסכן את עצמך, להנות ממנו, להישאב לפנטזיה של "באושר ובעושר" ולרגע אחד להיות בעולם מושלם בו גברים רעילים הופכים לנשמות טהורות בזכות אהבתם אל מישהי שהצליחה לגעת בהם עמוק, היכן שאף אחת אחרת לא הצליחה. ואם הם נראים טוב בדמיוננו, מה רע?

קורה ריילי עושה את זה נכון ואולי טוב יותר מכל אחת אחרת. לא סתם יצאו תרגומים נוספים לעוד סדרות שכתבה שהולכות ומתארכות.
היא מצליחה להכניס עלילה טובה ויציבה ביחד עם כתיבה נהדרת של מילים גסות ואירוטיקה במיטבה. סוף סוף אחת שלוקחת את זה ברצינות ולא סתם מגישה לנו פורנו סתמי וזול. מהיחידות שלא מוציאות שם רע לז'אנר ופותחת בפנינו דלת לעולם אירוטי איכותי.

משהו קטן שמאוד הפריע לי ושמתי לב שזה קורה בהרבה ספרים מהז'אנר - שגיאות כתיב. מאוד מקווה שהעורכים הראשיים והעורכים הלשוניים ישימו לב לזה יותר.

לסיכום-
לפעמים ההייפ מסביב דווקא כן מוצדק. נהניתי כל כך וממשיכה לספר הבא אחריו.

עוד משהו קטן שאני חייבת לציין: הכריכה הזאת!! ואוו!! התאהבתי בקיצור..