קראתי את שני החלקים הראשונים וממש נהניתי. לדעתי השלישי פשוט מיותר. חזרתי, שטחי.. זו אותה כתיבה מופלאה אבל זה פשוט תקוע, עוד מאותו הדבר. אחרי כמה עשרות עמודים, נטשתי

זהו ספר המשך לספר "האריות מסיציליה", שהיה מופלא ממש. בספר הזה הסופרת התעמקה יותר במשפחה, באופי של הדמויות, בדינמיקות בתוך הבית, ופחות במסחר והפוליטיקה למרות שעדיין זה חלק נכבד מהספר.
נהניתי מאד לקרוא גם את הספר הזה, ניגשת לספר השלישי, שסוגר את הסאגה.

נכון, יש בו המון דיאלוגים וטקסטים על מסחר, אבל הכתיבה מופלאה ממש ויש בו גם דמויות עמוקות, עגולות. אני אישית ממש נהניתי לקרוא. הסופרת גם משלבת את ההיסטוריה של אותם הימים וזה בהחלט מחכים מאד! ממליצה בחום!

ספר עם פוטנציאל לסיפור מעניין אבל בסוף נופל על מינון.
על רקע המאה ה 18 סיפורה של משפחה אחת בסיציליה ואיך התקדמה להיות אימפריה כלכלית.
לטעמי הספר קצת כבד מידי עם תיאורים מייגעים על כלכלה ישנה, חוקי סחר וחליפין, העברות כספים וכו'
היה חסר לי קצת יותר יחס ליחסי אנוש בין אנשים, סיפור אהבה, קרבה, רגשות.
כאמור זה הכל עניין של מינון כי בסוף מצאתי את עצמי קצת משועממת.
ברומן היסטורי הרקע הוא חשוב אבל עדיין הוא הרקע. ברגע שזה הופך להיות העיקר לפעמים זה מרגיש כמו לקרוא ספר היסטוריה .
בתיאור הכריכה האחורית כתוב: "סאגה סוחפת על סודות אפלים..." לא זוכרת שקראתי משהו כזה שם.
אפשר לוותר

ספר משעמם למדי. אין בו התרחשויות מיוחדות, ונשברתי בעמוד 130 בערך. נראה לי שיעניין מי שאוהב ספרים רגועים יחסית. מה שאהבתי מעט הוא ההתעסקות במעמד הגבר מול מעמד האישה החלשה, כי ענייני מגדר בספרים אני אוהבת. חוץ מזה הכל היה רגוע יחסית, אם כי אולי היה מעט מתחמם אכם הייתי קוראת יותר אבל כבר לא היה כוח.

סאגה היסטורית על משפחת פלוריו בסיציליה לפני כ-200 שנה ובין השנים 1799 עד 1868.

לתוך הסאגה סטפניה אאוצ'י מגוללת פרטים היסטוריים על סיציליה. סיציליה הייתה יעד כיבוש לכוחות צבאיים בגלל מיקומה הגיאוגרפי, וכוחות צבא אלה הותירו חותם בתרבות הסיציליאנית.

ברקע מובאים לקורא קטעים היסטוריים נרחבים על חילופי השלטון, מרד אזרחים, מהפכות, מגפות ומערכות יחסים בתוך המשפחה באותה תקופה.

הסיפור מתחיל ברעידת אדמה בשנת 1799. עובדה זו גורמת לפאולו וג'וזפינה לעזוב עם בנם וינצ'נצו את בניארה לטובת פלרמו. אליהם מצטרפים איגנצ'ו – אחיו של פאולו וויקטוריה היתומה - בתו של פרנצ'יסקו האח של פאולו ואיגנציו. הוריה של ויקטוריה מתו לפני כמה שנים, והשאירו את ויקטוריה לטיפולם של פאולו וג'וזפינה.

איטליה ובפרט סיציליה ידועה בהיסטוריית רעידות אדמה, שיטפונות והתפרצויות של הרי געש. כ-16 שנים קודם בשנת 1783 נלקחו חייהם של הוריה של ג'וזפינה והיא נותרה לבדה.

מאטיה אחותם של פאולו ואיגנצ'ו נישאה לפאולו ברברו, עזבה את בניארה יחד עם בעלה ושני ילדיה: רפאלה ואנה.

המעבר לפלרמו היה מאוד קשה לג'וזפינה במיוחד בגלל שכולם התגוררו בבית איד, לרבות הצפיפות ונראות הבית שלא בדיוק הוסיפו למצב רוחה.

בד בבד האחים רכשו חנות תבלינים ואט אט בנו לעצמם מקור פרנסה. ג'וזפינה התרכזה בתחזוקת הבית והאחים בפרנסת המשפחה. פאולו התרכז בעבודה ולא התייחס לאשתו. לדברי ג'וזפינה לבעלה יש שני דברים בראש: עבודה וכסף. בבוא הזמן עסקי המשפחה התרחבו למערות גופרית, יקבים, תיווך פיננסי והפכו להיות מקור לקנאה לסוחרים מסביבם.

לימים הכולרה הכניעה את פאולו ואיגנצ'ו נאלץ לקבל על עצמו את ניהול כל עסקי המשפחה.

וינצ'נצו גדל לצידו של דודו איגנצ'ו מתאהב בבת אצולה – איזבלה אך הבדלי המעמדות הכריעו.

דמות שתופסת מקום בעלילה: ג'וליה-אחותו של אחד השותפים של וינצ'נצו. וינצ'נצו לא התמסד וליבו היה נתון לאותה בת אצולה. למרות זאת גם ג'וליה לא יצאה לו מהראש והפכה לפילגשו ויולדת את ילדיו.

האם -ג'וזפינה לא קיבלה את ג'וליה לחיק המשפחה, ורק לאחר שקרה "הנס" לו ציפה וניצ'נצו ג'וליה זכתה למעט אור בחייה.

מה "הנס" שקרה וגרם לג'וליה להגיע אל הנחלה הראויה לה?

הספר מחולק לחלקים המורכבים ממספר שנים, שבראש כל חלק ניתנת סקירה היסטורית על אותן שנים.

לדעתי הסאגה מעניינת ותעניין כל אחד שמתעניין בהיסטוריה של אותה עת. למרות זאת אני חושבת שהיה ניתן להפחית מהפרטים הרבים שלעיתים הכבידו על מלאכת הקריאה. מאידך יש כאן חתיכת היסטוריה של עולם העסקים, הבדלי המעמדות, הקול הנשי שלא נשמע ועוצמתו השקטה משאירה חותם.

הדמויות בסאגה מגוונות ומעוררות אמפתיה. ג'וליה שהתמודדה על מקומה ולא ויתרה, ג'וזפינה הנרגזת, פאולו הקשוח והמחוספס לעומת אחיו איגנציו הנינוח וגם קצת סודות ומעשי נקם.

בשורה התחתונה: משפחת פלוריו בסיציליה.

שווה קריאה במיוחד לשוחרי ההיסטוריה.


לי יניני

הוצאת ידיעות ספרים, פרוזה תרגום, תרגום מאיטלקית: יערית טאובר, 450 עמודים, 2019