מבינה את כל מה שאת אומרת וזה לגמרי הגיוני בעיניי.
אני חושבת שההבדל ביני לבינך מבחינת כתיבה, זה שאת משתפת רק שירה, ואני משתפת פאקינג הכל.
ואת יודעת מה, אני חושבת שזו גם הסיבה למה השירים שלך כל כך טובים.
אוקיי, אני לא יודעת איך לגשת לזה, אבל אני אנסה לשמור על מה שאני מנסה להגיד כמה שיותר פשוט.
אנשים שכותבים שירים, שמים בשירים שלהם כל כך הרבה, מצליחים לבחור מילים שעבורם אומרות כל כך הרבה דברים שונים או שכל אחת מהן אומרת רק דבר אחד, אבל המשקל שלה...המשקל שלה פשוט עושה משהו.
ככה שירה עובדת בעיניי, משהו נאסף ונאסף ונאסף וזה נהיה כל כך גדול וכל כך מורכב שהדרך היחידה באמת להעביר אותו נכון ואותנטי - זה דרך שיר.
אצלי, לרוב שום דבר לא נאסף ככה, כי אני מוצאת את עצמי כותבת על כל כך הרבה דברים ואני תמיד פורקת את האנרגיה הזאת דרך סיפורים וקטעים אישיים ואז כשאני מגיעה לשירה - פשוט כבר אין לי כל כך הרבה מה לטמון בה, מבינה?
אצלך זה לא ככה, יש לך הרבה מה לטמון, וזו הסיבה גם למה השירים שלך כל כך טובים, כי אצלך זה נאסף ונאסף ונאסף ואז איכשהו את פשוט יודעת איך ליצור מכל זה שיר שהוא פשוט מדויק.
אולי זה מה שנקרא כישרון טבעי.
זה נפלא, באמת נפלא, אבל יש לזה חיסרון...
אחרי שסיימת את השיר, אחרי שהצלחת לטמון כל כך הרבה ובכל כך מעט מילים והכל פשוט מדויק - אז הגיוני לי אם את רוצה לדבר על זה יותר, אני יודעת שאני מרגישה ככה לפעמים אחרי שסיימתי לכתוב שיר שאומר הרבה עבורי.
זה לא מספיק, את רוצה לצלול לתוך השיר הזה ולחשוף את העומקים שבו עוד ועוד ולהראות לאנשים עד כמה הוא באמת נרחב או להפך - עד כמה הוא לכידה של רגע אחד קטן - ואם את מרגישה ככה אחרי שאת כותבת שירים, ואני משערת ככה כי למרות שאני ממש לא ברמה שלך גם לי יצא להרגיש ככה - אז לדעתי זה לגמרי הגיוני שתרצי לדבר על השירים שלך, ושאולי אפילו תרגישי שנתת משהו אנרגטית שלא קיבלת עליו בחזרה את מה שחיפשת.
זה קל לי לכתוב, כי הכתיבה עצמה היא גם הנתינה שלי וגם הקבלה שלי.
אני נהנית ממנה גם ככותבת וגם כקוראת של עצמי - אז אני לא מרגישה חוסר או צורך לדבר על זה עם אחרים - אני פשוט מדברת על זה איתה.(וכנראה שזה לא תקין, אל תלמדי ממני)
האמת היא, ואני יודעת שכנראה אמרתי את זה כבר כמה פעמים, אבל פרשתי מכתיבה.
לגמרי פרשתי מכתיבה, אבל אני עדיין חושבת עליה כאל התשוקה הכי גדולה שאי פעם הייתה לי - כי עוד לא מצאתי משהו חדש, אז אני ממש לא מתקשה לדבר עליה כרגע, ואני שמחה שכרגע אני יכולה להזדהות איתך בנושאים שקשורים בכתיבה, כי מי יודע, אולי בעתיד כבר לא יהיה לי את החיבור הזה שכרגע עוד יש לי לכתיבה.
פרשתי מכתיבה, אבל עדיין יש לי את הניסיון שלי איתה, ואני מקווה שמה שאני משתפת איתך עכשיו עוזר במשהו.
אני לא יודעת אם את בטוחה בעצמך ובכישרון שלך ואם מהמקום הזה את מתקשה לשתף, כי את רוצה איזושהי תגובה בחזרה כדי להרגיש בשליטה ושאת יודעת מה היצירה שלך שווה.
אז אם זה מהמקום הזה, אז באמת, חלאס, כמה אפשר להגיד לך שאת מעולה במה שאת עושה?
אני הייתי מסוגלת לכתוב כמו שכתבתי בשנתיים האחרונות(כמו משוגעת) כי היו לי שלוש שנים לפני זה שבהם לאט לאט למדתי שאני טובה בזה.
לא תמיד, ממש לא תמיד...אבל הספיק לי שכמה אנשים אמרו לי שאני טובה, שכמה אנשים התלהבו מהסיפורים הקיטשיים שלי, שכמה אנשים התכתבו איתי ואמרו לי שאני אינטליגנטית - כדי שרק עצם זה שאני אוהבת את מה שאני כותבת - יספיק לי.
ואת יודעת, לפעמים אני לא אוהבת את מה שאני כותבת, אבל משום מה...זה באמת לא כזה משנה לי, כי אני עדיין אמצא סיבה כלשהי ללמה אני רוצה לשתף.
תפסתי את עצמי כבר כמה פעמים קוראת קטעים ישנים שלי וממש לא מתחברת, ואיכשהו נתקלת בהם שוב ופתאום - פשוט נזכרתי איך לקרוא את עצמי ואהבתי אותם שוב.
בגלל שאת הכי קרובה ליצירה שלך, זה יכול לקרות גם לך, אבל אצלי נגיד, תמיד כשחזרתי לקטעים הישנים שלי שזכרתי שהם טובים וקראתי אותם שוב - חשבתי שהם טובים יותר ממה שהנחתי שהם בעבר.
אני בטוחה שאם תחזרי לאחור לשירים הישנים שלך, אלה ששיתפת, את עלולה להרגיש שאת לא מתחברת לחלק אבל את גם יכולה פתאום לזהות אחד כמשהו ממש מיוחד ולהיות שמחה שאת זאת שכתבת אותו.
אני חושבת, שכל השירים שלך ממש טובים ומוצקים, עוד לא קראתי שיר שלך שהרגשתי שמפספס...
לדעתי, את מאוד רצינית בשירה שלך, מאוד זהירה, שוקלת מילים, לוקחת את הזמן - את פשוט טובה בלכתוב שירה כי יש לך את הכישורים הטבעיים לכך.
אם אני הייתי במקומך, לזכור את כל הדברים האלה בראש שלי, יכול להיות לגמרי מספיק כדי שאני פשוט אתן את הפרי ולא אהיה קשורה מדי לאיך שאחרים מגיבים אליו.
זה בסדר להיות קשורה לפרי, את נותנת את הפרי כי את מעריכה אותו, אם לא היית מעריכה אותו היית פשוט זורקת אותו לפח לא?
אבל בחרת לשתף, כי את בעצמך מעריכה את היצירות שלך - אז מה זה משנה שאחרים לא מיידעים אותך שגם הם חושבים ככה?
לא יודעת מה איתך, אבל לפעמים תגובות טובות לא עושות לי כלום, כי הן לא מצליחות לשים את האצבע על מה שרציתי שיראו ויתייחסו אליו.
וזה קצת מאכזב אני מניחה, שאנשים לא יודעים מה בדיוק בוער בך ואיזו שורה מתחשק לך להסביר לעומק ושיש יותר מדרך אחת לפרש את השיר...
אבל מה לעשות! ככה זה!
לפעמים אנשים לא מסוגלים ליצור שיח כי הם לא מבינים, לפעמים הם מבינים אבל הם לא מתחברים, לפעמים הם מתחברים אבל מרגישים שאין להם מה להוסיף - אבל כשמישהו אומר לך "תודה", לא יודעת מה איתך, אבל אני ממש לא צריכה לדעת למה בדיוק הוא אומר לי תודה...
כי אני שומעת בתודה הזאת עוד סיבה להמשיך לכתוב, וכשיש לי אישית הרבה סיבות נגד כתיבה - באמת שכל תודה וכל אדם נחשבים.
אני לא מסוגלת לכתוב משהו שאני מעריכה, ולא לשתף.
פשוט לא יכולה.
זה נראה לי אכזרי ולא פייר כלפי מה שזה לא יהיה שיצרתי.
כמובן, שאני גם לא כל כך בררנית לגבי הדברים שאני משתפת...
אבל אני חושבת שכשאת באמת מעריכה את היצירה שלך, את פשוט רוצה לשתף אותה אפילו כשאת יודעת שאף אחד לא יגיב לך.
לפעמים יש הפתעות.
אני זוכרת שפעם אחת פרסמתי סיפור קצר מוזר, ומישהי אחת הגיבה לי שהיא מרגישה שהסיפור נכתב עליה.
כמעט לא שיתפתי את הסיפור הזה שם, כי חשבתי שזה לא הקהל ושאף אחד לא יזדהה, אבל אני מרגישה שהדברים שאני כותבת רוצים להגיע לאנשים.
זה אולי נשמע מוזר, אבל באמת שלא אכפת לי מה אנשים חושבים על מה שאני כותבת, ולא כזה אכפת לי אם אני מצליחה לגעת בהם או לעזור להם במשהו או לא - יש לי איזשהו ניתוק מסוים, שאני שמחה שמישהו מתחבר למה שאני כותבת, אבל אני גם מאוד מודעת לזה שזאת לא אני שהוא מתחבר אליה - אלא רק הקטע שכתבתי.
אני לא מנסה להתחבר לאנשים דרך כתיבה אישית וסיפורים ושירים - אלו דברים שאני כותבת בשביל להתחבר ולבטא את עצמי, כדי להרגיש שגם אם אין אפילו אדם אחד בעולם הזה שבאמת רואה ומבין אותי - לפחות אני כאן כדי לפגוש אותי יום אחרי יום.(טוב, לפחות ככה חשבתי אז, היום אני כבר פחות רואה צורך לשים את האצבע על הדופק של עצמי דרך כתיבה)
מה שאני מנסה להגיד, זה שיכולות להיות כל כך הרבה סיבות שונות ללמה חשוב לך שתהיה תגובה כלשהי לאנרגיה שאת שולחת דרך כתיבה.
כמו שכבר כתבת: "כדי לשמוע תחושות של אחרים והזדהות עם מה שאני כותבת, כדי לקבל תגובות על היצירה שלי, כדי ליצור שיח, כדי לשתף דברים שאני עוברת ולא להישאר איתם לבד, כדי לשתף משהו שכתבתי ומצא חן בעיני, כדי להגדיל את הערך של עצמי ולפתח יכולת כתיבה שאני מאמינה שקיימת בי."
יש הרבה סיבות, אבל אני חושבת שאת יכולה לנסות להוריד כמה מהן.
את באופן טבעי, הולכת להשתפר בכתיבה ככל שתכתבי יותר ויותר, וכמו שכבר אמרתי - יש לך כישרון טבעי לשירה.
את כותבת שירה, וזו לא שפה שכולם מדברים ויכולים לשמוע בבירור, אז אולי כדאי שתדברי עם אנשים ישירות על הנושאים שחשובים לך במקום לחכות שהם יעלו בטבעיות דרך שיחה על איזה שיר שכתבת.
תגובות על היצירה שלך...
זה כל כך הרבה יותר מ-"טוב" או "רע", אנשים מגיבים כשיש להם משהו לומר, ואני דווקא אוהבת שלי לא מגיבים הרבה, כי אז אני יודעת להעריך את מי שכן מגיב ושאם מישהו טרח לשבת ולהגיב לי - אז כנראה שבאמת נגעתי בו.(זו לא הכמות זו האיכות)
זה הכל עניין של נקודת מבט...
בגלל שכתיבה זה תחביב די קשוח, למדתי עם הזמן להסתכל על הדברים אחרת, בצורה שמקלה עליי לכתוב.
מחשבות כאלה:
"אם אנשים לא מגיבים לי, זה כי אין להם מה לומר, לא כי הקטע שלי גרוע או לא מעניין"
"אם אנשים כן מגיבים לי, זה סימן שמשהו במה שכתבתי מיוחד עבורם, ועכשיו אני סקרנית לדעת מה זה בדיוק ואם אני מזדהה עם המקום שממנו הם מתחברים אליי"
"אם אנשים אמרו לי שאני כותבת טוב, אז אני כותבת טוב, אני לא צריכה שיגידו לי את זה בכל פעם שאני כותבת משהו"
"כל מה שחשוב לי, זה שאני אוהבת את מה שכתבתי ושאני נהנית ורוצה לשתף את זה, ואין לי שום ציפיות לאיך העולם יגיב לזה".
ככה זה אצלי בכל אופן, ואני מקווה שמשהו מהחוויות האישיות שלי עזר לך.
