אלסנדרה הדעתנית וחדת העין מביטה לאחור על חייה. חשוב לה להביא את הסיפור שלה מהצד שלה, ויש לה סיבה טובה לכך. מהדירה הפשוטה בבניין שבו מתגוררת משפחתה ברומא, בשכונה של מעמד הפועלים, היא מקבלת הצצה לסוגים השונים של מערכות היחסים שמנהלים המבוגרים סביבה. אבל כשהיא מביעה משאלה רומנטית, תמיד יימצא מי שיטרח להסביר לה איך תקופת החיזור המלהיבה משתנה בחדות לאחר החתונה לחלוקת תפקידים משמימה וחדגונית. היא לא זקוקה להסברים. על בשרה היא חווה ובמו עיניה היא רואה את הוויתורים מרחיקי הלכת של אימה, פסנתרנית מוכשרת ואצילית.
אלסנדרה נחושה שלא להיכנע למוסכמות, וכשהיא פוגשת את אהבת חייה נראה שזה גם אפשרי. פרנצ'סקו, פרופסור באוניברסיטה ומתנגד פעיל למשטר הפשיסטי באיטליה, תומך בהשקפת עולמה ומקשיב לה בסקרנות ועניין. במחיצתו מתחדדת אצלה גם תודעה פוליטית אנטי פשיסטית. אלא שכשהמלחמה מסתיימת ומתחוורים הפערים בין האידיאלים והמטרות שבהם האמינה לבין המציאות היומיומית, התוצאות הרות האסון לא מאחרות להגיע.
מהצד שלה הוא רומן סוחף ורב־עוצמה הכתוב בלשון מרהיבה ונחשב לקלאסיקה מודרנית. הוא ראה אור לראשונה ב־1949 ועתה זוכה לגל חדש של פרסומים ברחבי העולם בזכות איכויותיו הספרותיות והתובנות האוניברסליות שבו, שממשיכות להיות רלוונטיות גם לזמננו.
"על־זמני וחיוני." פבלישרס ויקלי
"סספדס מצליחה לשלב ברומנים שלה תובנות אינטימיות על גופן ונפשן של נשים עם הבנה מוסרית רצינית ומעמיקה על השינויים הנדרשים במוסד הנישואין ובחיי נשים בכלל." גרדיאן
"רומן אמיץ וכתוב נפלא." וושינגטון פוסט
"היצירה של סספדס אינה מאבדת מאום מכוחה החתרני." ניו יורק טיימס