את הספר "חיים שלמים" קראתי בעקבות המלצה כאן, וכמעט מתחשק לי להוסיף שלקח לי בערך חיים שלמים לאתר את הספרון הלא יומרני של <mark>רוברט זטהאלר</mark>, שבוודאי בשושן לא מחזיקים כמותו. כשסיימתי את הספר נזכרתי בסיפור של אהוד בנאי על נהג מונית שאסף אותו לאחת ההופעות אך לא עד הסוף היה סגור את מי הוא מסיע, וכך ליהג אודות הזמר אהוד בנאי ששר שיר שלם עם מילה אחת: "היום".
אז נכון. זטהאלר שר, או ליתר דיוק מספר, חיים שלמים.

קשה להאמין שאפשר לכתוב חיים שלמים, ילדות, נערות, התבגרות וזיקנה, בנובלה קצרה שיכולה להיקרא באיבחה אחת של שעת לילה מאוחרת, וזה ירגיש כל כך מדויק, כל כך נוגע וכל כך שלם. שעת לילה שמעוררת גם מחשבות נוגות. מה יספרו עלינו? בכמה עמודים נוכל לדחוס את סיפור חיינו שלנו…?

הספר הדקיק הזה, מספר את סיפורו של אדם, אנדריאס אֵגֶר שמו, שנולד, כנראה ב-1898 ונפטר בעשור השמיני של המאה ה-20. אדם שהגורל לא שפר עליו

אדם נולד,
חי את חייו לטוב ולרע,
ולבסוף מת, נאסף אל אבותיו.
כפי שכולנו יודעים: הדבר היחיד הוודאי בחיים אלה הם החיים והמוות. אדם חי את חייו ויודע שבפרק זמן מסוים תגיע אחירתו והוא יעצום עיניו לעד.

כמה יכול להכיל ספר בן 128 עמודים? מסתבר שהרבה מאוד. עולם שלם שחושף את תוכנו העשיר לקורא. מעין שורשים המצמחים להם תחת האדמה, פושטים לכל עבר ומרמזים על עומק בל ישוער העתיד להגיע.
הגודל מתעתע ועד מהרה

לפני כמה ימים הזדמן לי לקרוא ברשת הגדרה אנציקלופדית להומניזם בקולנוע. נכתב שם שיצירות מסוג זה מחפשות את המשותף לכל בני האדם ואת המחבר ביניהם, יותר מאשר את הדברים שמייחדים את האינדיווידואל. הרומאן הקצר והיפהפה של <mark>זטהאלר</mark> עונה במידה רבה על ההגדרה הזו. למרות קוצרו, הוא מצליח לתאר את מעגל החיים של אדם מילדותו ועד מותו, באופן שמדגיש את החוויות האוניברסליות של בדידות והשתייכות, תשוקה, אהבה וכליון. סגנון

לו יכולתי לבחור כיצד עלי למות, הייתי בוחרת בפריווילגיה שניתנה לאנדריאס אגר, גיבור עלילת ״חיים שלמים״.
מעולם לא בדקתי סטטיסטיקות או ביצעתי מחקרים על מוות שבא אל אנשים כדרך מן הטבע אך הרעיון של קבלתו ללא מורא וידיעה שהנה, מייד יעצמו עיניך לנצח ולבך יפסיק פעימותיו מתכתב עם אותה דרך בה הלכה האנושות מאז ומתמיד.
מלחמות, אסונות ונזקים חוטפים באבחה את החיים מבני האדם ואיננו יודעים מה יהא גורלנו ובאיזה א

ספר פשוט נפלא
י
שנגמע בלילה ללא שינה

לא ארוך אך מיד עוטף אותך בתוגה רכה ונעימה

בסוף הרגשתי שזה היה למעשה רקוואים לחורף שהולך ונמוג לו

ממליץ בחום