#
כ-6 שנים חלפו מאז קראתי את הספר הראשון בסידרה. החברה הישראלית עברה בזמן הזה שינוי עמוק, ואם איזה חוני המעגל היה נרדם ב2019 ומתעורר היום, הוא לא היה מזהה את המדינה. לא חשבתי שאמשיך לספרי ההמשך בסידרה, אבל אחרי שנטשתי שני ספרים בזה אחר זה, חיפשתי משהו אסקפיסטי ומהנה לקריאה. מדע בדיוני הוא תמיד מפלט עבורי. אסקפיזם, מצד שני, מאפשר להימלט מהמציאות רק בתנאים מסויימים. אם אלה לא מתמלאים, גם ספר בידורי

"מה זה משנה בכלל לאן אלך עכשיו? אם אצטרך אוכל לתת פקודות מהתא שלי, אבל אני לא אצטרך, ומה הייתי עושה אם הייתי יכול? כל מה שהכרתי, כל מי שהכרתי, נעלם מן העולם. אני עייף כל־כך. העברתי כמעט מאה שנה במצב של קיום מושהה. ישנתי לאורך כל החיים של החברים שלי, ואני עדיין עייף. לעזאזל הכול" (עמוד 14)

עלילת הספר "הצי האבוד: גבורה" מאת <mark>ג'ק קמפבל</mark> (הוצאת יניב, 2013), הכרך הראשון בסדרת ספרים, הוא ספר מדע בדיוני

#
מדע בדיוני במיטבו מאפשר לקורא – בנוסף על סיפור מרתק – גם בדיקה של היפותזות. חלק מאלה תיאורטיות לגמרי – לא נצטרך, כנראה, להחליט לגביהן במציאות. חלק מהן הן כאלה שיכולות לקרות במציאות. המרתקות ביותר הן אלה אותן אנחנו חווים בפועל – בדרך זו או אחרת - במציאות שלנו.

בעתיד כלשהו נלחם קפטן גירי במלחמה (ברור. מה ישרוד בוודאות אלפי שנות קידמה? ג'וקים ומלחמות...) החללית שלו נפגעה והוא נחשב כמת. מאה שנה