קרל סטיג ארלנד לרסון (בשבדית Karl Stig-Erland Larsson; 15 באוגוסט 1954 - 9 בנובמבר 2004) המוכר בשם העט סטיג לרסון (Stieg Larsson) היה סופר, עיתונאי ופעיל פוליטי שבדי. נודע בזכות כתיבת סדרת ספרי המתח "טרילוגיית מילניום" שזכתה להצלחה עולמית לאחר מותו.
לרסון נולד בכפר סקלפטהמן שליד העיירה סקלפטאה שבצפון מזרח שבדיה ומשפחתו עברה לאומאו זמן קצר אחר כך. עד גיל תשע גדל אצל סבו וסבתו, כשהוריו ניסו את מזלם בסטוקהולם. הוא שרת שירות חובה בצבא שבדיה ואחר כך נסע לאתיופיה לסייע למורדים מאריתריאה. הוא ניסה להתקבל ללא הצלחה לבית הספר לעיתונות בסטוקהולם, מקום הכשרתם של רבים מהעיתונאים הידועים של שבדיה. במקום זאת נהיה למעצב גרפי.
בתחילת דרכו היה פעיל במפלגה הקומוניסטית השבדית "ליגת העובדים הקומוניסטים" (Kommunistiska Arbetareförbundet). הוא היה גם אחד מחובבי המדע הבדיוני הנודעים בשבדיה, והתפרנס מעבודה כצלם.
בשנות העשרים לחייו שינה את שמו מהשם "Stig" לשם "Stieg" בו התפרסם. הגייתם של שני השמות זהה (סטיג). שינוי השם בוצע משום שבאותו זמן פגש בצלם נוסף בעל אמביציות ספרותיות שנשא את השם סטיג לרסון. השניים חשבו כי בעתיד יתפרסמו, ולכן על אחד מהם לשנות את הכיתוב של שמו. ואכן, לימים, הפכו שניהם לסופרים ידועים בשבדיה.
זמן מה ערך את המגזין הטרוצקיסטי "Fjärde internationalen" (האינטרנציונל הרביעי) וכתב עבור מגזיני שמאל נוספים. כן שימש ככותב וכעורך עבור מגזיני מדע בדיוני שבדים, ובין השנים 1978 - 1979 היה נשיא מועדון המעריצים הגדול ביותר בשבדיה לנושאי מדע בדיוני, "Skandinavisk Förening för Science Fiction" (האגודה הסקנדינבית למדע בדיוני - SFSF). כן עבד כמעצב גרפי עבור סוכנות הידיעות הגדולה בשבדיה (Tidningarnas Telegrambyrå - TT) בין 1977 ל-1999.
אמונתו הפוליטית של לרסון וחוויותיו כעיתונאי הובילו אותו לייסוד "מוסד אקספו השבדי", מוסד שהתמחה במאבק נגד הימין הקיצוני בשבדיה, על מנת לסתור את השפעות "תרבות הכוח הלבן" בקרב הצעירים ובבתי הספר. במסגרת זו ייסד מגזין בשם "אקספו" (Expo). לרסון הפך ללוחם חשוב במאבק נגד הימין הקיצוני והגזענות בשבדיה. הוא הפך לנואם משפיע, והופיע בעימותים מתוקשרים כנגד אנשי ימין. במשך שנים חי תחת איומים על חייו מצד אויביו הפוליטיים.
בגיל 50 מת לרסון בסטוקהולם כתוצאה מהתקף לב. שמועות כי אויביו הפוליטיים פגעו בו התבררו כלא מבוססות[1]. לאחר מותו התגלעו סכסוכים בין מקורביו בקשר לירושתו. הוא לא הותיר צוואה תקפה, ולכן בת זוגו מזה 32 שנים, הארכיטקטית אווה גבריאלסון, לא ירשה דבר, כיוון שלא נישאו מעולם. גבריאלסון מצויה בסכסוך ממושך עם משפחתו של לרסון על עזבונו הנאמד בעשרות מיליוני דולרים. בשנת 2011 פרסמה גבריאלסון ספר אוטוביוגרפי, העוסק בחייה עם לרסון ובמאבקה במשפחתו.
