"אחותי בונגסון" מתאר מציאות חיים לגיטימית בקוריאה בפרט ובאסיה בכלל בשנות השישים והשבעים.
למי שהתרבות הקוריאנית לא מוכרת לו עלול לקרוא את הספר ולא להבין איך דברים קשים וכואבים מתוארים בצורה כה ניטרלית ללא נגיעות,
אך קוריאה מוכרת לי היטב, הגישה העדינה אך המרוחקת היא עצם התרבות הקוריאנית, האיפוק הוא אחד מדגליה הרבים.

חדי ההבחנה בוודאי שמו לב שלהבדיל מתרבויות אחרות הגברים הקוריאנים אינם דומיננטיי