אני האגדהריצ'רד מתיסון30היום נשארתי לבד בבית. הרגשתי קצת לא טוב בבוקר, בלי חום אבל לא נורא. אז ביקשתי מאמא, הקראתי לה את המערכת כדי שתסתפק; והיא הרשתה לי להישאר היום בבית, כמובן באזהרה לא להדליק את הטלוויזיה והמכשירים הדיגטליים, לישון הרבה ולשתות מלא תה (היא מהאנשים שירעילו אותך בכמויות תה. שברת רגל? קח תה. התעלפת? תשתה תה). היה מדהים לראות איך הזמן עובר במהירות כשנשארתי לבדי; ראיתי טלוויזיה (קצת!), המשכתי לקרוא ספר ש
אני האגדהריצ'רד מתיסון37בום! בום! בום! {הערה: ביקורת זו נכתבה בין בום אחד למשנהו, בין אזעקה ראשונה לאזעקה שנייה, ובין ייאוש לתקווה. לכן, ביקורת זו תוקדש לכל תושבי הדרום (ועכשיו גם למרכז ואפילו לצפון) ומקווה שתפיקו ממנה רק טוב.} **** אני, כאזרח גאה במדינת ישראל, יודע שאני לא לבד. נכון, התקופה כרגע כלל וכלל לא פשוטה: החמאס מפגיז אותנו בטילים ועושים לנו את העוול ואנחנו, בכל פעם שנשמע קול האזעקה, צריכים לרוץ מהר מהר ל
אני האגדהריצ'רד מתיסון29כל זמן שקראתי אותו נאבקתי בעצמי. הייתי עייפה ורציתי לישון, אבל רציתי יותר לקרוא. וזה הזכיר לי תקופה אחרת, פנס מתחת לשמיכה ואמא שצועקת "לכי כבר לישון! הספר לא יברח!" ידעתי שהוא לא יברח, אבל לא יכולתי להרפות. קניתי אותו אחרי שראיתי ואהבתי את הסרט. חכיתי אתו מספר חודשים, כי בדרך כלל סרט אינו יכול להיות טוב כמו ספר, אז רציתי קצת לשכוח אותו. למעשה יכולתי לקרוא אותו מיד כי הסיפור שונה לגמרי, ופרט למעט
אני האגדהריצ'רד מתיסון15החיסרון היחיד של הספר האדיר הזה הוא שהוא היה יותר מדי קצר. 192 עמודים. זה מסוג הספרים שאני מחפשת כל חיי ולא מבינה איך לא קראתי אותו קודם. כתוב בצורה עניינית, קצבית ומרתקת.הספר מתרחש בעולם שבו מגפה מסתורית הפכה את רוב האנושות ליצורים דמויי ערפדים. רוברט נוויל, האדם שנראה כחסין למחלה, חי לבדו ונאבק לשרוד. בימים הוא מחפש מזון ותרופות, ובלילות מתבצר בביתו מפני היצורים שבחוץ. במקביל, הוא מנסה להבין מ
אני האגדהריצ'רד מתיסון18אני חושב שהספר טוב מן הסרט, וכמעט כולם כבר צפו בו, ראשית: יש ביניהם קווי דימיון מעטים והרבה הבדלים. בסרט בכיכובו של וויל סמית', רוברט נוויל הוא אחד האנשים המעטים שנותרו בעולם והוא מסתובב עם כלבתו ואוסף מצרכי מזון וצד חיות משוטטות, אך בספר המצב עוד יותר מורכב, בספר הוא האדם היחיד שנשאר בעולם וזאת אני יכול להבטיח. שנית: במציאות שהתרסקה למיליוני רסיסים קטנים הגיבור הראשי הוא אדם עצבני גבוה ובלונדי
אני האגדהריצ'רד מתיסון13תתעלמו מהכריכה! דבר ראשון - תתעלמו מהכריכה! דבר שני - אין קשר!! לסרט!! הספר נכתב ב1954 ומאז נעשו לו 4 גרסאות קולנועיות אף אחת מהן לא קשורה או קרובה לספר עצמו לגבי הספר: הספר, אף על פי שהוא דק, הוא מותחן אפל וקודר שמחבר אותך לדמות שהיא אף אחד וכל אחד - שמו רוברט נוויל, והוא עובד במפעל, זה כל מה שתדעו עליו עד סוף הספר, באותה מידה זה היה יכול להיות כל אחד אחר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה, גם הת
אני האגדהריצ'רד מתיסון14אני יכול להבין את האפיל לערפדים, למרות שזה לא הז'אנר שלי (בלשון המעטה). "אני האגדה" בכיכובו של וויל סמית' היה הסרט הגרוע ביותר שראיתי (בכל ז'אנר). כשפגשתי את האיש שהוציא את הספר לאור בעברית, הוא הסכים איתי, וטען שהסרט עשה לו עוול. ואוי, כמה שהוא צדק. רוברט נוויל הוא האדם האחרון על פני האדמה, או לפחות כך נדמה לו. בתום תקופה שכללה מגפה, אנרכיה וגסיסה המונית (כולל של היקרים לו), רוברט נותר ספון בב
אני האגדהריצ'רד מתיסון12אני האגדה הספר שונה לחלוטין מהסרט. זה חייב להיות ברור די מההתחלה. (לדעתי). סיפור על ערפדים. הישרדות. בדידות ובעיקר סיפור מורכב ומלא בעומק ויאוש. אבל הספר לא מייאש כלל אלא נקרא כספר מסע. מאין יומן אישי של האדם האחרון על פני כדור הארץ. אבל לא רק. מומלץ בחום לא רק לחובבי האימה והזאנר כי זה ממש לא זה. הספר הרבה יותר עמוק מסתם ספר על ערפדים. 5 מתוך 5 מבחינתי. והוא גם קצר. שזה בונוס שלא גורע מהעלילה.
אני האגדהריצ'רד מתיסון8"לא טוב היות האדם לבדו אבל הוא לבדו בין כה וכה. והוא מחכה והוא לבדו והוא מתמהמה והוא לבדו. והוא לבדו יודע שגם אם יתמהמה בוא יבוא" החלטתי לפתוח במילים לשיר "לא טוב היות האדם לבדו", כי חשבתי שהמילים שלו מתאימות לסיפור. הפחד הכי גדול של האדם, כפי שצוינו פה כבר בכמה ביקורות טובות, הוא להיות לבד. בלי חברים, משפחה, או אפילו האנשים הכי שנואים. להיות לבד לגמרי.... (זהירות!!!!!!!!!! מכא