הטוב הווא חבר, הוא תמיד לצידך

ברגעים קשים יחמם את ליבך

תמיד הוא נמצא, לא תמיד בקצה

רק בפני מאמין הוא יוצא.

הוא גם התקווה, וגם השלווה.

הוא זה שמבטל כל שנאה ואיבה.

הוא גם השלום, וגם החלום.

כשלא תצפה הוא יופיע פתאום

ואם תאמין הוא יבוא,

הטוב מססתר בפינה.

תמיד תחכה לשובו

כשהוא מלווה במנגינה.

הוא נמצא בך, גם אם אינך יודע.

מנחם, מחזק, כל עייף ויגע.

ממך הוא יוצא אל העולם.

ממך הוא יצא, בתזמון המושלם.

הוא גם הכנות, וגם השכנות.

הוא לב ליבה של כל חברות.

הוא גם האושר, וגם היושר,

אך הוא לא זה יבוא בעקבות העושר.

ואם תאמין הוא יבוא...

" חן, דביר, ועדי למשרד המנהל! " נשמעה ההודעה במערכת הקריזה. "יופי, הכל באשמתך!" רטנה חן אל דביר כשהיו שלושתם בדרך אל חדר המזכירות. "הי, אני לא היחיד שאשם פה!" ענה לה דביר. "אתן אשמות לא פחות ממני!" "די, די, כולנו אחראים!" ניסתה עדי להרגיע את הרוחות. "איך את בצד שלו?" פנתה אליה חן במבט כועס. "אני לא בצד שלו! רק ש..." " אולי תפסיקו לצעוק?" דביר קרא. "הסתבכנו מספיק, אנחנו לא צריכים עוד עונש!". "טוב, נכון..." חן דחפה את דלת חדר המזכירות. "או, יופי, הנה אתם." פנתה אליהם גלית המזכירה. "המנהל יתפנה אליכם בעוד כמה דקות. חכו בפנים." והשלושה נכנסו אל המשרד. "יופי, זה כל מה שאני צריך, עוד צרות..." סינן דביר. "אתה יכול להאשים רק את עצמך!" חן התעצבנה שוב. "אתה זה שהכנסת אותנו לכל זה!" "לא כי את, ממש צדיקה! מי בכלל דיבר אלייך?" "היי, אני לא זאת ש..." "אולי תהיו רגע בשקט?!" עדי שעד עכשיו שתקה, הסתכלה אליהם במבט כועס. " כולנו אשמים בדיוק באותה מידה, אז תפסיקו לפני שתכניסו אותנו לעוד צרות!" דביר הסב את פניו, והבחין במשהו שלא ראה קודם. "רגע, תסתכלו כאן!" חן ועדי הסתכלו לנקודה אליה הצביע. "מה קרה כאן?" כל הרגל השמאלית של השולחן הייתה שרוטה ונגוסה כאילו נתקפה על ידי חיית טרף. " מה המנהל מסתיר?" אמרה עדי בכל מה שכולם חשבו. לפתע נשמע שיעול מאחוריהם, והשלושה הסתובבו וראו את מנהל בית הספר עומד בפתח, וידיו על מותניו.

יש אנשים שהם כמו מלאכים בשמיים

יש אנשים שמלאים רק בטוב

יש אנשים שלי חשובים כמו המים

יש אנשים שאיתם לא יכול לכאוב

העולם מלא באנשים טובים

אך למה יש אנשים עצובים?

כן תמיד בעולם הטובים יקבלו את שכרם

אז עם זה לא טוב זה לא הסוף, שידעו כולם

בכל אחד בפנים יש משהו נחמד

משהו משלו, משהו מיוחד

אך רק אנשים שלא תקועים בעצמם

יכולים להבין לליבם של כולם

אם אתם חושבים שאתם לא יכולים

תמיד יהיה מי שיעלה אתכם

ואם אתם מחפשים שינוי בעולם

השינוי הזה יכול להתחיל בכם

כולם חושבים שהאושר הוא רגש רגיל

אבל הוא לא, הוא החלטה שלכם

אז אתם יכולים להחליט שאתם מאושרים

וכל מי שמסביבכם ירומם אתכם.