הביקורת האהובה של בר

סולם גנבים

כשהתחלתי לקרוא את הספר הייתי בטוחה שהנה, עוד סיפור לעוס ומאוס על משפחת פשע או ילד שהצליח לצאת מהבוץ. עוד סיפור על משפחת עבריינים וסיבוכים עם המשטרה וכו' וכו'... ממש כמו אותן הסדרות ששוטפות את המסכים שלנו בזו אחר זו בשנים האחרונות. אז כן, עבורי זה אולי לעוס מכל כיוון אבל... מה אני אגיד לכם, אמנות המילה הכתובה. העולם הסיפורי כל כך עשיר ומלא ברבדים שאי אפשר להשוות בכלל חוויה של סדרה או סרט לדבר העמוק הזה שהצליח הסופר ליצור פה. זה היה מרענן, חדשני וטוב. יודה נולד בשכונת התקווה למשפחת טייב הידועה והמפורסמת בזכות השתייכותה לעולם הפשע. מאז שהיה תינוק, עוד מרגע לידתו, נשבעה אמו כי בנה הצעיר יהיה שונה מכל השאר. אותו לא תזרוק אל עולם הפשע האכזר, הוא יהיה עבורה כתכשיט יקר שאין לגעת בו. הסיפור עוקב אחר השתלשלות האירועים ממש מילדותו של יודה בשכונה הקשה ועד לשבירת תקרת הזכוכית שהחיים העניקו לו. המילים נשפכות על הדף בצורה מרתקת, הפרקים נובעים אחד מהשני ודוחפים קדימה. יש אפיון ספציפי ומדויק לכל דמות ודמות. קיימות התפתלויות רבות בסיפור שאינן צפויות ויוצרות מתח והמשכיות נהדרת. הסופר מצליח להפתיע ולקחת את הקורא כל פעם למחוזות קצת שונים. פשוט תענוג לקרוא יצירה כה נהדרת שהיא כולה פרי דמיונו של סופר שבאמת יצר כאן עולם שלם וגדוש. (נקודת תורפה קטנה עבורי בספר היא העובדה שהרגשתי לעיתים רומנטיזציה שפגמה באמינות. הייתה לפרקים איזושהי התרפקות על הסיפור מנקודת מבט קצת ילדית ושם חשתי פתאום שיש זליגה מעולם המבוגרים לעולם הנוער.) זהו הספר הראשון של ליאור אנגלמן שאני קוראת. אין ספק, יש פה כישרון כתיבה פשוט אדיר. מקווה לקרוא עוד מספריו ולהיכנס שוב לעולמו העשיר והמרתק.

23 אהבו