לכל אחד יש ספר ששינה לו משהו משמעותי מאוד בחיים... זה בלי ספק הספר שעשה את זה לי. בכלל, כל הספרים של ר.א. סלבטורה הם משהו, הוא סופר מצויין, אך הספר הזה ספציפית... מהמם, אפילו אם נניח לרגע את הכתיבה המשובחת, ההומור שמופיע דווקא באמצע שיא- הרצינות, וקרבות הסייף המפורטים והמציאותיים להפליא- הוא עוד יהיה מרתק, "שהות" מצליח לדחוף אותך אל תוך המקומות הכי עמוקים של הנפש שלך ולגרום לך לשאול את עצמך שאלות נוקבות על מוסר, מה שטוב, מה שרע ומה בדיוק לעשות עם הקול הקטן ההוא המכונה 'מצפון' שמדבר אלינו לפעמים. (התשובה לזה בספר היא חד משמעית, להקשיב לו!) גם שבועות אחרי שקראתי אותו, אם מצאתי את עצמי מתכוונת לומר משהו מרושע על מישהו (בעיקר בסגנון: "כל ה_____ כאלו!) היתי משתתקת בבת אחת, שואלת את עצמי אם בין כל ה'כלל' יש גם יוצא מן הכלל. שהות לימד אותי לראות את האפור, לראות שלא הכל תמיד שחור או לבן, טוב או רע... עכשיו נראה לי שהתחלתי לחפור... אומר את זה בפשטות: אחד הספרים אם לא ה-!! שווה כל אגורה!

שלוש אותיות קפצו לי לראש אחרי שסיימתי לקרוא את הספר הזה לראשונה. שלוש אותיות- באנגלית- שנראות הכי טוב עם ה- caps lock פועל... שלוש אותיות שיוצרות משפט מפורסם למדי ולא חינוכי בצורה יוצאת דופן- WTF כן, זו קסנדרה קלייר. כן, היא מדהימה. כן- היא סופרת משובחת שאני לא מהססת לקנות את הספרים שלה "על בליינד" בלי אפילו לתהות על מה מסופר. כן, הדמויות שלה מככבות אצלי בראש הרשימה של- "את-מי-הכי-היתי-רוצה-לפגוש-במציאות" (אני מודה, אשכרה יש לי רשימה כזו...) אבל- הספר לא מסתדר לי איכשהו... הדמויות מדהימות, הסיפור נהדר, הכתיבה מהממת ומשעשעת בדיוק כמו שצריך, אך לכל אורך הקריאה לא הצלחתי להתנער מהתחושה שמדובר באיזשהו חיקוי משונה לספרי "עיר של מה-שזה-לא-יהיה" שאהבתי מאוד. חבל לי :\ ובכל זאת, הספר מדהים ומומלץ בחום- כן, אני יודעת, יש לי פיצולי אישיות קשים לפעמים. אהבתי אותו יותר בקריאה שנייה... ^_^

אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן, זו בהחלט הדרך שלי להתחיל את הביקורת. למה? טוב, פשוט מאוד: אני מתעבת סיפורי מיתולוגיה מכל סוג. ספרים שכתובים בגוף ראשון מעצבנים אותי רוב הזמן. אני לא אוהבת שתוקעים אלים ושאר ישויות רבות עוצמה להפליא בספר- זה מרגיז- ואני ממש, אבל ממש לא מחבבת ספרים שמתרחשים בעולמנו האפרורי.... ובכל זאת- ריק ריירדן גם לי להתאהב בכל הרשימה הארורה >.< אז, חבוב, מגיע לך כל הכבוד! ועכשיו לדמויות: פרסי- אני לא מתה עליו בצורה יוצאת דופן, אבל האנושיות שבו מוצאת חן בעיניי. אנבת' נחמדה... תאליה היא אהבת חיי, כנ"ל לגבי ניקו ו-כמובן וכמובן- האל האהוב עליי מאז ומתמיד, האדס! השאול שולטטטטט!!! כמובן שלקלאריס ולבית ארס בכלל יש פינה חמה בלבי, ואני חושבת שארטמיס היא דווקא מגניבה למדי. o.O אני לא מחבבת את זאוס, והרה היא קרצייה P: טוב, אני חושבת שהעברתי את המסר, ונראה לי שהתירוץ היחיד שלי לביקורת המשונה הזו היא שאני הרוגה מעייפות אבל נלהבת להחריד מהספר הזה, שבדיוק סיימתי לקרוא- ואין לי למי לברבר על זה כי כולם סביבי מנחררים.... ובקיצור נמרץ- ריק הוא גאון והספר מומלץ! לילה טוב... zZzZzZzZzZzZzZzZzZzZ

אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן, זו בהחלט הדרך שלי להתחיל את הביקורת. למה? טוב, פשוט מאוד: אני מתעבת סיפורי מיתולוגיה מכל סוג. ספרים שכתובים בגוף ראשון מעצבנים אותי רוב הזמן. אני לא אוהבת שתוקעים אלים ושאר ישויות רבות עוצמה להפליא בספר- זה מרגיז- ואני ממש, אבל ממש לא מחבבת ספרים שמתרחשים בעולמנו האפרורי.... ובכל זאת- ריק ריירדן גם לי להתאהב בכל הרשימה הארורה >.< אז, חבוב, מגיע לך כל הכבוד! ועכשיו לדמויות: פרסי- אני לא מתה עליו בצורה יוצאת דופן, אבל האנושיות שבו מוצאת חן בעיניי. אנבת' נחמדה... תאליה היא אהבת חיי, כנ"ל לגבי ניקו ו-כמובן וכמובן- האל האהוב עליי מאז ומתמיד, האדס! השאול שולטטטטט!!! כמובן שלקלאריס ולבית ארס בכלל יש פינה חמה בלבי, ואני חושבת שארטמיס היא דווקא מגניבה למדי. o.O אני לא מחבבת את זאוס, והרה היא קרצייה P: טוב, אני חושבת שהעברתי את המסר, ונראה לי שהתירוץ היחיד שלי לביקורת המשונה הזו היא שאני הרוגה מעייפות אבל נלהבת להחריד מהספר הזה, שבדיוק סיימתי לקרוא- ואין לי למי לברבר על זה כי כולם סביבי מנחררים.... ובקיצור נמרץ- ריק הוא גאון והספר מומלץ! לילה טוב... zZzZzZzZzZzZzZzZzZzZ

אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן, זו בהחלט הדרך שלי להתחיל את הביקורת. למה? טוב, פשוט מאוד: אני מתעבת סיפורי מיתולוגיה מכל סוג. ספרים שכתובים בגוף ראשון מעצבנים אותי רוב הזמן. אני לא אוהבת שתוקעים אלים ושאר ישויות רבות עוצמה להפליא בספר- זה מרגיז- ואני ממש, אבל ממש לא מחבבת ספרים שמתרחשים בעולמנו האפרורי.... ובכל זאת- ריק ריירדן גם לי להתאהב בכל הרשימה הארורה >.< אז, חבוב, מגיע לך כל הכבוד! ועכשיו לדמויות: פרסי- אני לא מתה עליו בצורה יוצאת דופן, אבל האנושיות שבו מוצאת חן בעיניי. אנבת' נחמדה... תאליה היא אהבת חיי, כנ"ל לגבי ניקו ו-כמובן וכמובן- האל האהוב עליי מאז ומתמיד, האדס! השאול שולטטטטט!!! כמובן שלקלאריס ולבית ארס בכלל יש פינה חמה בלבי, ואני חושבת שארטמיס היא דווקא מגניבה למדי. o.O אני לא מחבבת את זאוס, והרה היא קרצייה P: טוב, אני חושבת שהעברתי את המסר, ונראה לי שהתירוץ היחיד שלי לביקורת המשונה הזו היא שאני הרוגה מעייפות אבל נלהבת להחריד מהספר הזה, שבדיוק סיימתי לקרוא- ואין לי למי לברבר על זה כי כולם סביבי מנחררים.... ובקיצור נמרץ- ריק הוא גאון והספר מומלץ! לילה טוב... zZzZzZzZzZzZzZzZzZzZ

שלוש אותיות קפצו לי לראש אחרי שסיימתי לקרוא את הספר הזה לראשונה. שלוש אותיות- באנגלית- שנראות הכי טוב עם ה- caps lock פועל... שלוש אותיות שיוצרות משפט מפורסם למדי ולא חינוכי בצורה יוצאת דופן- WTF כן, זו קסנדרה קלייר. כן, היא מדהימה. כן- היא סופרת משובחת שאני לא מהססת לקנות את הספרים שלה "על בליינד" בלי אפילו לתהות על מה מסופר. כן, הדמויות שלה מככבות אצלי בראש הרשימה של- "את-מי-הכי-היתי-רוצה-לפגוש-במציאות" (אני מודה, אשכרה יש לי רשימה כזו...) אבל- הספר לא מסתדר לי איכשהו... הדמויות מדהימות, הסיפור נהדר, הכתיבה מהממת ומשעשעת בדיוק כמו שצריך, אך לכל אורך הקריאה לא הצלחתי להתנער מהתחושה שמדובר באיזשהו חיקוי משונה לספרי "עיר של מה-שזה-לא-יהיה" שאהבתי מאוד. חבל לי :\ ובכל זאת, הספר מדהים ומומלץ בחום- כן, אני יודעת, יש לי פיצולי אישיות קשים לפעמים. אהבתי אותו יותר בקריאה שנייה... ^_^