ספר חמוד, אופטימי, מפתיע. עושה חשק לחייך ולחיות טוב יותר. מהספרים שאפשר לקרוא מיליון פעם:)

ראיתם את מולאן?! ואת מולאן 2? רובנו לא אהבנו את מולאן 2. הראשון תמיד טוב מהשני.. אני הולכת לבקר את הספר למרות שנתתי לו "מצוין". לדעתי הסדרה גאונית וחלוצית, וכיפית לקריאה, ובכל זאת. אז אדוארד המדהים והנוצץ שלנו.... לדעתי, באופן כללי הדמות של אדוארד היא מגעילה. אני אסביר עוד רגע. רומן רומנטי זה בסדר גמור, וזה פחות או יותר מה שהספר הזה, אבל גם באהבה ובקשר יש עליות וירידות!! זה מה שקצת הופך את זה רדוד, חסר עומק. הם מאוהבים מ ד י. ונאמר והם דלוקים אחד על השני, זה לא נגמר?! אין חילוקי דעות?! (שנותנים עומק בקשר..) ואדוארד הוא דמות לא אמינה- מושלם מדי. מבחינה הגיונית אף אחד בעולם הזה לא יכול להיות מושלם. אם היא היתה שמה בו קצת חסרונות (לא כולל אהבה אינסופית למענה..) היינו מתחברים אליו יותר, הוא היה מזכיר לנו את עצמנו. עכשיו הוא מעורר בנו שנאה, (קנאה?) ולא הרבה אהדה. בלה... למה בכל הספרים חסרי הבטחון העצמי הם אהובים ורצויים ולא מודעים לכמה שהם מדהימים?? בחיי, זה ממש לא כך במציאות. ובלה קצת מגזימה עם המאוהבות והתמרחות שלה על אדוארד!! וכאן אני חוזרת למולאן 2- עם זה שהסרט מעצבן ולא משהו, מתוארת בו מערכת נורמלית ובריאה של קשר ואהבה- עם עליות וירידות, עם חוסר אהבה לפעמים, שלא להאמין! :) וזה מה שהופך אותו קרוב אלינו, נוגע.

ספר חמוד, אופטימי, מפתיע. עושה חשק לחייך ולחיות טוב יותר. מהספרים שאפשר לקרוא מיליון פעם:)

לדעתי רדוד מאוד. שאר הספרים שלה כולם רדודים, אבל לפחות כיפיים לקריאה ונורמליים. זה אפילו מעליב שהיא מתייחסת לבני 17 כאל ילדים בכיתה ב' לכל היותר. לא אהבתי. טפשי ולא ריאלי.

הלו! סופרים יקרים! נמאס לי לקרוא על אהבה כל הזמן. זה כבר לא זה. אתם מן הסתם מודעים לכך שספר טוב זה ספר שמשתווה למציאות, או מכריז במופגן שהוא סותר אותה. לאחרונה אתם עושים הכל כדי שהספרים שלכם יהיו לא ראליים. האהבה הזאת שאתם דוחפים לכל חור- "משולשי אהבה" קורעי לב (הבחירה, משחקי הרעב,דמדומים, עיר של עצמות ועוד הרבה), סיפורי אהבה בלתי אפשרית וכו'- פשוט לא זה. לא יודעת מה איתכם, לי זה מרגיש דביק, מתקתק מדי (נשיקות כל רגע והצהרות אהבה). נמאס לי. נמאס לי שהשלד של העלילה זה אהבה, רומנטיקה, משיכה וכל אלה. אין לכם על מה לכתוב? אין לכם עלילה? רוצים למשוך אנשים לקרוא את זה? סבבה. זכותכם. לי- כבר נמאס מזה. זה עושה לי בחילה. מי שאוהב לקרוא, הספרים משפיעים עליו. אני, לא רוצה שכך אני אדמיין אהבה. ברצינות- תודו שאהבה דביקה ונצחית כזאת יש רק בספרים.

ספר חמוד בהחלט! קיטשי קיטשי קיטשי. ואני לא אוהבת שמפרטים דברים לא נחוצים.. (; קצת לא צנוע ולא נעים. הסוף מגניב, אבל קצת טוויסטי מדי, כאילו היא גמרה אותו ב5 דקות וניסתה גם שהכל יגמר טוב וגם לרגש קצת. בסה"כ- ספר ממש מוצלח. ----ספויילר קטן--- עוד דבר- למה פתאום באמצע החיים היא מתאהבת בו? עד סוף הספר הייתי קצת עצבנית על פו. (אפרופו השם- כל הזמן דמיינתי בראש את פו הדוב משום מה)