קראתי את הספר באנגלית. תמיד קיים אצלי החשש שהתרגום בעברית לא יעביר את המסר כראוי, למרות שכשמדובר בספר מתורגם, קיים חשש דומה גם לגבי המהדורה באנגלית...

הפריע לי מאוד שעל כריכת הספר שקראתי הייתה מדבקה באנגלית "הסטיג לרסון הבא". מה השטות הזאת...
אין שום קשר בין השניים, לא בסגנון הכתיבה, לא בעוצמות ולא בחולשות.
אדום החזה (Readbreast) הוא הספר השלישי של נסבו, השניים הראשונים כלל לא תורגמו (לא לאנגלית ובטח לא לעברית).
ולעניין עצמו. גיבור ספריו של נסבו, בלש נורווגי גבוה, מסוקס ובעל סגנון משטרתי לא-אורתודוקסי, נחשב כבלש המוביל של משטרת אוסלו. לבחור יש אובססיה לרוצחים סידרתיים וזה המקרה גם בספר זה.
בניגוד ללרסון שהוזכר קודם, קצב האירועים, הדינמיקה והאווירה בספר מתפתחים לאט (אולי לאט מדי), ותוך שימוש במספר זירות ובמעברים (מעצבנים לעיתים) לסצנות ממלחמת העולם השנייה. רק באמצע הספר ניתן להבין בוודאות את הצורך (המטריד הזה) בקטיעת העלילה לצורך חזרה במנהרת הזמן הזו. השימוש בכמות גדולה יחסית של דמויות, במספר זירות וזמנים שונים (וגם שמות שאולים וכו'), מכביד מעט על הקורא ומאט את הקריאה.
למרות כל זאת, ולמרות שחלק מפיתולי העלילה נזנחים משום מה (מה קורה לוואלר?), אין ספק שמדובר בספר איכותי. העלילה ייחודית, בלתי צפויה ומרתקת.
בהחלט עורר את סקרנותי ומייד לאחר שאסיים את הספר איש השלג (Snowman), הספר ה- 7 של נסבו (מחר כנראה...), אחזור לספרים 4,5 ו- 6 ונראה.
לסיכום: מדובר בספר קשה לקריאה אך איכותי למדי.

ספר מצויין ומקורי. כנערה צעירה בלעתי הרבה ספרי שואה ששיאם היה ספרי ק.צטניק ואחריהם יצאתי להפסקה של כעשרים שנה. שואה שלנו מביא סיפור של דור שהולך ונעלם, בצורה כ"כ חיה, מלאת הומור ודקויות ועדיין מצליח לצמרר, לרגש ולהצחיק באחת. מומלץ ביותר

אופיר טושה גפלה הוא סופר ישראלי מעורר התרגשות. הכתיבה שלו מדוייקת ומעורפלת כאחד. עולם הדימויים שלו עשיר והשפה חדה מאוד. קראתי את כל הארבעה שפירסם. כולם טובים מאוד. ממליצה עליו בחום. הוא מביא דמויות מרתקות ומצבי חיים מעוררי מחשבה. יש מעט סופרים ישראלים להערכתי שמגיעים לרמת המורכבות שהוא מביא.