קיבלתי את הספר במתנה מחבר שלי ליום ההולדת. לטענתו זהו הספר הכי טוב שהוא קרא (אולי מלבד עלובי החיים) והוא ממש המליץ לי לקרוא. בהתחלה היה לי קשה עם הספר.. הוא לא זרם לי ולא כל כך עיניין אותי. למזלי לא ויתרתי, ואחרי מספר לא מבוטל של עמודים מצאתי את עצמי נסחפת לספר מרגש, אמין וכואב המספר על משפחה הנאלצת לעזוב את ביתה בתקופה לא קלה בשנות המשבר הגדול באמריקה (זה שהיה בשנות ה- 30 של המאה הקודמת). הספר גילה לי היסטוריה שלא ידעתי עליה ואני שמחה שנחספתי אליה. אהבתי את דמות האמא בספר - דמות לחיקוי - אישה חזקה שברגעים הקשים יודעת לחזק את המשפחה ולאחד אותה. ממליצה מאוד לקרוא את הספר, אולי לא בהכרח בתירגום הזה אבל אין ספק שזהו ספר חובה.

קיבלתי את הספר במתנה מחבר שלי ליום ההולדת. לטענתו זהו הספר הכי טוב שהוא קרא (אולי מלבד עלובי החיים) והוא ממש המליץ לי לקרוא. בהתחלה היה לי קשה עם הספר.. הוא לא זרם לי ולא כל כך עיניין אותי. למזלי לא ויתרתי, ואחרי מספר לא מבוטל של עמודים מצאתי את עצמי נסחפת לספר מרגש, אמין וכואב המספר על משפחה הנאלצת לעזוב את ביתה בתקופה לא קלה בשנות המשבר הגדול באמריקה (זה שהיה בשנות ה- 30 של המאה הקודמת). הספר גילה לי היסטוריה שלא ידעתי עליה ואני שמחה שנחספתי אליה. אהבתי את דמות האמא בספר - דמות לחיקוי - אישה חזקה שברגעים הקשים יודעת לחזק את המשפחה ולאחד אותה. ממליצה מאוד לקרוא את הספר, אולי לא בהכרח בתירגום הזה אבל אין ספק שזהו ספר חובה.

פשוט ספר יפה! כל כך זורם ונעים (וזה די אבסורדי ביחס למה שמסופר בספר). הסיפור הוא על ילד בתקופת מלחמת העולם השנייה בזמן המצור של הגרמנים על ללינגרד. הילד נקלע למשימה לא שגרתי יחד עם בחור יוצא דופן ואופטימי ומסופר על החוויה שלהם מנקודת מבטו של אותו ילד. דויד בניוף, הצליח להציג סיפר לא קל בצורה משעשעת, אופטימית ומהנה. התרגשתי בסיפור, צחקתי ממנו וגם בכיתי. לי המליצו לקרוא את הספר באנגלית... אבל גם את התרגום שלו בעברית אהבתי. אני מאוד נהינתי ממנו, ולכן אני ממליצה על הספר בחום.

אני לא כל כך מבינה מה כולם אוהבים בספר הזה. אני הרגשתי שהוא ארוך מדי - היו המון קטעים שבקלות הייתי מורידה בעריכה ובכייף הייתי הופכת את הספר הזה ל- 400 עמודים במקום 550! מצד שני לא הסבירו את כל הפרטים בסיפור (כמו איך ענבר ידעה שדורי הוא הנכד של פימה). מבחינתי זהו עוד ספר בינוני מאת אשכול נבו ונחמד להעביר איתו את הזמן ולא מעבר לכך. אני מרגישה מאוד מאוכזבת מהסופר, מפני שאת 4 בתים וגעגוע אהבתי במיוחד, משאלה אחת ימינה הרגשתי שהוא מנסה ולא מצליח, ועכשיו אני דיי בטוחה שהוא פשוט איבד את זה..

אני לא כל כך מבינה מה כולם אוהבים בספר הזה. אני הרגשתי שהוא ארוך מדי - היו המון קטעים שבקלות הייתי מורידה בעריכה ובכייף הייתי הופכת את הספר הזה ל- 400 עמודים במקום 550! מצד שני לא הסבירו את כל הפרטים בסיפור (כמו איך ענבר ידעה שדורי הוא הנכד של פימה). מבחינתי זהו עוד ספר בינוני מאת אשכול נבו ונחמד להעביר איתו את הזמן ולא מעבר לכך. אני מרגישה מאוד מאוכזבת מהסופר, מפני שאת 4 בתים וגעגוע אהבתי במיוחד, משאלה אחת ימינה הרגשתי שהוא מנסה ולא מצליח, ועכשיו אני דיי בטוחה שהוא פשוט איבד את זה..

הספר נחמד - לא יותר מזה. הכתיבה קופצנית מדי ולכן ישנם קטעים שקצת קשה לעקוב. התחושה היא שיש הרבה שמות והרבה פרטים ואם לא ממש מרוכזים בספר, אזי קשה מאוד להבין מה מתרחש או מה היה. עם זאת, הספר מעניין מבחינה היסטורית. אהבתי איך שגאוס רואה את העולם עוד 200 שנה (שזה פחות או יותר היום) - למשל הוא תיאר איך בטח עוד כמה שנים יהיו אנשים שהמקצוע שלהם הוא לטפל בשיניים (רופא שיניים). גם אהבתי את תיאורי המסעות של הומבולדט כשהצלחתי לעקוב. לסיכום - הספר נחמד. לא חובה לקריאה ויחד עם זאת קצת מרענן.