נהניתי לקרוא- אפילו שהוא מאוד הזוי- אבל הספר הזה פשוט לא השאיר בי שום משקע - לא לטוב ולא לרע... אז זה ספר בסדר בעיני - אבל חסר לו את אותו טעם לוואי שמשאירים בי ספרים טובים באמת...

זה לא משנה כמה פעמים קראתי את הספר הזה (והוא הגיע לי לידיים שוב ושוב ברגעים שונים ושלבים שונים בחיים), ותמיד מחדש, בין אם קראתי את הסוף בהתחלה (הוא מופיע בפתיחה) ובין אם שמרתי את הסוף לסוף- אני תמיד מוצאת את עצמי קוראת אותו בקריאה רצופה אחת בלי יכולת להתנתק - ועם ים של דמעות...

ספר חובה לכל הנסיכות שביננו... והאמת - ספר חובה גם לכל הנסיכים... ספר שמזכיר לנו - שהכל בידינו -ו... שכל אחד/ת מאיתנו בן/ת מלך...

ספר למכורים בלבד - אין ספק שרולינג התעייפה... הספר הזה נכתב כי צריך ולא כי רוצים, וזה בולט...

ספר מעולה ומדהים - מי ידע שהמוות סופר כל -כך מוצלח. הוכתר כמוצלח ביותר מכל קריאת החגים שלי - והמיעוט בפרטים - פשוט כדי לא להרוס את חוויית הקריאה.

ספר מטורף - אבל בצורה הכי חיובית שיכול להיות... בשבת המטורפת שהיתה לי - הוא אפילו היה חצי אי של שפיות... ממש לא להאמין שזה אותו סופר שכתב את "שחיה בעירום" - כי אלמנט הטירוף בספר הזה - בהחלט היה בולט...