הספר דן בנושאים רבים שהחשוב בהם הוא יחס החברה ללקויי נפש, לחלשים ומצד שני, יחסם לאנשים מצליחים יותר. הניגוד בין השניים מצביע יותר מכל על הצביעות החברתית, ניצול של חלשים ופחדנות שאוחזת באנשים מול חלש שהופך מצליח.
משום מה, הדיבור הפנימי והניכור החברתי הזכירו לי מאוד את "התפסן בשדה השיפון" המהולל.
כמובן אני לא רוצה לגלות את הסוף , אבל אני מקווה שמי שלא קרא – גרמתי לו לקרוא את הסיפור הבאמת נדיר הזה.
הספר הוא לא משנה סדורה. הוא מסה שמערבת מחשבות, פילוסופיה והגות, וגם הסברים רציניים ומתמטיים. לפני ההסברים המתמטיים יש אזהרה כבדה, כך שמי שרוצה יכול לדלג, אבל חבל. יש לו אוסף מכובד של הערות שוליים והערות סיום מחכימות, ורשימה ביבליוגרפית מכובדת. הוא נעים לקריאה לכל מי שנמצא מחוץ לאקדמיה, שלא אוהד את מדעי החברה, ושלא אוהב במיוחד צרפתים (טאלב לבנוני במוצאו. מותר לו לתעב צרפתים. עם ישראלים הוא מסתדר טוב יותר, בעיקר כאשר דעותיהם הכלכליות תואמות לשלו). קריאה מאתגרת בהרבה רמות. לא מצטערת שקראתי, לא יכולה להמליץ.