אפשר לקרוא אותו עוד ועוד ותמיד לגלות וללמוד עוד משהוא. גיבור הספר .מיפו עזב את עבודתו שבה הרגיש בודד ובזוי והחליט למצוא את עצמו -לעשות את אשר רוצה הוא-לכתוב. בתוך מערבולת החיים הוא מוצא אצ עצמו מול דפים ריקים .זלזול ממשפחתו אשר אינה מבינה אותו. טיול בטיילת.מבט אחד באשה יפה ששמה אולגה .אשה שחדרה לליבו. למרות שלא ראה אותה יותר. היתה דרכו לכתיבה וליצירה . ספר שאינו נגמר לעולם. ספר שהוביל אותי לרכישת כל ספריו של אהרון מגד. וכמה שיפים הם. "פגישה לא צפויה לא נעימה עם ש. אני סולד מהמרוצים מעצמם העולם שותת דם -והמה מרוצים מעצמם כדי להיות מרוצה מעצמו -צריך אדם להיות טיפש,בריא ואנוכי. מי שאין בו שלושה מאלא-לעולם לא ימצא מנוח לנפשו"

ניסחפתי עם הספר לליה לבן ולא יודעת למה אבל באיזה שהיא נקודה סגרתי אותו.אולי הסוף שלו היה בשבילי באמצע.יום אחד אחזור לגלות את הסוד.

אפשר לקרוא אותו עוד ועוד ותמיד לגלות וללמוד עוד משהוא. גיבור הספר .מיפו עזב את עבודתו שבה הרגיש בודד ובזוי והחליט למצוא את עצמו -לעשות את אשר רוצה הוא-לכתוב. בתוך מערבולת החיים הוא מוצא אצ עצמו מול דפים ריקים .זלזול ממשפחתו אשר אינה מבינה אותו. טיול בטיילת.מבט אחד באשה יפה ששמה אולגה .אשה שחדרה לליבו. למרות שלא ראה אותה יותר. היתה דרכו לכתיבה וליצירה . ספר שאינו נגמר לעולם. ספר שהוביל אותי לרכישת כל ספריו של אהרון מגד. וכמה שיפים הם. "פגישה לא צפויה לא נעימה עם ש. אני סולד מהמרוצים מעצמם העולם שותת דם -והמה מרוצים מעצמם כדי להיות מרוצה מעצמו -צריך אדם להיות טיפש,בריא ואנוכי. מי שאין בו שלושה מאלא-לעולם לא ימצא מנוח לנפשו"

נתגלתה לי משוררת מופלאה. אותיות שהפכו למילים -מילים שהפכו לשירים-ואני דוממת-תוהה היכן נעלמה -אך איבד עולם המשוררים אדם כמוה. מסע פנימי ומבוכים שנעלם אתה בהם-כאילו אתה שם אתה. התשובה שניתנה מידי אחד מחברי האתר,הבהירו לי שחייה נקטעו וכך גם המשכיותה. בין קריאה אחת לשנייה-תוהה אני האם אפשר יותר. בין קריאה אחת לשנייה-ספרה נפתח שוב ושוב לפניי-יודעת שמצאתי עולם- עולם שילווה אותי רבות ,עד שישקוט בין מדפי הספרים. העִיר הזָרָה אני רָצִיתִי אֶת הָעִיר הָזָּרָה. כְּשֶׁשַׁבְתִי מִיַּמִּים הַרְבֶּה ולא נַמַל אֶחַד רציתי עיר זָרָה. לֹא חֶדֶר לֹא בָּיִת לֹא חָצֶר לֹא סִמְטָה אני רציתי אֵת כֻּלָּהּ. אבל כֶָּוָן שֵהַיְתַה זַרה הסתפקתי ברחוב בֶּחדֶר בְּסִמְטַה וּכְשהוּגְפּוּ חלּוֹנוֹתֶיהָ הָיִיתי –פִתְאוֹם חֲלֻדַּת עֳגָנִים יוֹקֶשֶׁת וְזָרַה ואַחַר שוב נֶחֶצֶיתִי יוֹם יוֹם והֶרֶף ~ עַיִן-וּשְנִיָה בַחֲרַכֶּי הַתְּרִיסִים שֶל הַעִיר הזָּרַה. כְשֶׁעַבְרָה הָעִיר הַזָרָה לְמַקוֹם זָר יַדַעְתִי שֶזָרוּ חוֹל עָל פָנַי שֶׁשָּׂמוּני לְחָלָל ולִמְאֵרָה ועִירִי כְּבָרָה.

נתגלתה לי משוררת מופלאה. אותיות שהפכו למילים -מילים שהפכו לשירים-ואני דוממת-תוהה היכן נעלמה -אך איבד עולם המשוררים אדם כמוה. מסע פנימי ומבוכים שנעלם אתה בהם-כאילו אתה שם אתה. התשובה שניתנה מידי אחד מחברי האתר,הבהירו לי שחייה נקטעו וכך גם המשכיותה. בין קריאה אחת לשנייה-תוהה אני האם אפשר יותר. בין קריאה אחת לשנייה-ספרה נפתח שוב ושוב לפניי-יודעת שמצאתי עולם- עולם שילווה אותי רבות ,עד שישקוט בין מדפי הספרים. העִיר הזָרָה אני רָצִיתִי אֶת הָעִיר הָזָּרָה. כְּשֶׁשַׁבְתִי מִיַּמִּים הַרְבֶּה ולא נַמַל אֶחַד רציתי עיר זָרָה. לֹא חֶדֶר לֹא בָּיִת לֹא חָצֶר לֹא סִמְטָה אני רציתי אֵת כֻּלָּהּ. אבל כֶָּוָן שֵהַיְתַה זַרה הסתפקתי ברחוב בֶּחדֶר בְּסִמְטַה וּכְשהוּגְפּוּ חלּוֹנוֹתֶיהָ הָיִיתי –פִתְאוֹם חֲלֻדַּת עֳגָנִים יוֹקֶשֶׁת וְזָרַה ואַחַר שוב נֶחֶצֶיתִי יוֹם יוֹם והֶרֶף ~ עַיִן-וּשְנִיָה בַחֲרַכֶּי הַתְּרִיסִים שֶל הַעִיר הזָּרַה. כְשֶׁעַבְרָה הָעִיר הַזָרָה לְמַקוֹם זָר יַדַעְתִי שֶזָרוּ חוֹל עָל פָנַי שֶׁשָּׂמוּני לְחָלָל ולִמְאֵרָה ועִירִי כְּבָרָה.

קראתי אותו בנשימה אחת עלובי החיים -בשתי לילות לבנים כמה נכתב על הספר קטונתי -כמה קשה היה לי עם הסוף רציתי לגעת עוד מה עלה בגורלו באמריקה מה עלה בגורל אחיו האם הצליח ספר מעולה שקשה לעכל אבל משרה בך אירוניה מסוימת על החיים . מומלץ בחום