מכירים את האנשים המעצבנים האלה שממליצים לך על ספר גרוע ואומרים שהוא ממש ממש טוב? אני אחד הקורבנות הקבועים שלהם.
כי למה? למה? איזה אינטרס יש לכם לגרום לי לקרוא ספר שאני אשנא??? ועוד כמעט הפסדתי אוטובוס [שוב] בגלל הספר הזה. ללא כל הצדקה!!
אז כן, מצטערת לקטוע את מצעד הביקורות המהללות, אבל באמת שאני רוצה לנקום באנשים האכזריים שגרמו לי לקרוא את הספר הזה. אז היכונו לביקורת קטלנית באופן מפלצתי.
~זהירות ספוילרים~
טוב, אי אפשר להגיד שזה ספר רע מיסודו. ההתחלה דווקא נראית מבטיחה וסוחפת. אבל אז הכול מתחיל להתקלקל.
קודם כל, הסיפור. לא. אמין. בכלל! יש כל כך הרבה דברים לא הגיוניים בסיפור! והרי מקצתם:
איך התלמידים יכולים להתרגל בשנייה אחת ללמוד במקום שמנותק מהיקום, בלי טכנולוגיה ועם כל מיני מסורות עתיקות דביליות, בלי לפצות פה? איך לא קורה כלום כשתלמידים נרצחים ונפצעים ונשרפים, למרות שההורים של כולם כל כך מפורסמים ומקושרים ועשירים?
איך אלי הופכת תוך רגע אחד ממרדנית לא-הכי-נשית-אבל-מגניבה, לבת גנדרנית וחלשת אופי שנמסה כמו טיפשה רפת שכל בכל פעם שהחבר הצרפתי, המושלם וה"שרמנטי" שלה מנשק אותה? בעעע. מה קרה לאלי עם החינה בשיער ונעלי הדוקטור-מרטנס? אני יודעת שכבר אמרו את זה, אבל עדיין!
איך סילבן ממשיך להיות כל כך קרוב למנהלת אם- לפי הספר- כל פעם הוא נהיה חבר של מישהי ואז מנסה לאנוס אותה? איך לא עושים לדפוק הזה כלום? איך לאלי אין טראומה ממנו אחרי ניסיון האונס שלו, והיא עדיין ממשיכה להגיד כמה הוא חתיך ומקסים ומושלם?
איך אלי מתחברת עם כל אחד תוך רגע? ואיך לכולם קל להאמין תוך רגע שהיא רוצחת, למרות שהמנהלת כל הזמן נותנת הסברים חלופיים?
מה הקטע המטומטם עם כיתת הלילה? איזה הסבר גרוע.
ואחד הדברים הכי פחות אמינים: אלי מרדה בהורים שלה מכל הכיוונים, המשטרה עצרה אותה 3 פעמים, היא החליפה בתי ספר כל רגע, היא שתתה וצבעה את השיער והתחברה לטיפוסים מוזרים, היא חתכה ורידים איזו תקופה ונהיו לה התקפי חרדה- וכל זה כי <B>אח שלה ברח מהבית ולא רצה לחזור?!?!</B> ברצינות? הכרתי אנשים שעברו דברים גרועים מזה ולא התפרקו בצורה כל כך קיצונית!
דבר שני, הכתיבה לאורכו של הספר הופכת להיות רדודה, בוטה וזולה יותר ויותר. נכון, זה ספר נוער, אבל לא צריך לזלזל באינטליגנציה שלנו ולכתוב את הספר ברמה כזאת. בכל אופן, לי זה הפריע.
דבר שלישי, מתחסדת שכמותי לא אוהבת שיש קטעים מטרידים בספר. וגם קטעי ההתגפפות של סילבן ואלי כמעט גרמו לי להקיא מרוב דביקיות.
אז בקיצור- אני יודעת שקטלתי את הספר עד מוות, אבל זה הגיע לו. לא הכי גרוע שקראתי מימיי, אלא השני-הכי-גרוע. אני לא אקרא את הספר השני-בכל מקרה ניחשתי כבר מה יקרה וזה הספיק לי.
אבל... אם יש לכם חשק עז להוריד לעצמכם בחצי את מנת המשכל שלכם, תקראו בכיף.