הספר המקסים והחמוד הזה של גיימן קנה אצלי מקום בלב, תחילה כלל לא רציתי לקרוא אותו, אחר כך בכל זאת נמשכתי אליו וניסיתי לקרוא אותו באנגלית, אבל בסוף לאחר התלבטויות נוספות החלטתי ללכת על זה עד הסוף ואני בהחלט יכול לומר שהיה שווה לחכות בשביל הספר המתוק הזה.
אבל זהו לא ספר מתוק במלוא מובן המילה, כי איך בעצם אפשר באותה הקטגוריה לשים מתיקות עם בית קברות ורוחות רפאים, עלילת מתח ומסתורין ורוצחים ומפלצות שמ

לא נעים להודות, אבל הספר הזה הוא לא ההברקה הגדולה ביותר של ניל גיימן, במיוחד לא כשמשווים אותו ל"אלים אמריקאים".
הספר עוקב אחרי ילדותו ותחילת גיל ההתבגרות של ילד בעל רקע מיוחד, שלאור התרחשויות משונות מוצא את עצמו חי בבית קברות. הוא נמצא על גבול כלשהו בין החיים למוות, שכן הוא חי, אולם רחוק מהעולם האנושי, מתקשר עם רוחות וכמעט בלתי נראה בעיני האנשים.
זה ספר מעניין וכתוב היטב, מסתיים לפני שמבחינים בכ