עוד ספר בסדרת עידן. עידן 4 עסק בעלייה השנייה, מצאתי אותו כרוך בכריכה קשה אך סובל מרטיבות עבר ומדיף ריח עובש. עידן 7 עוסק בתקופה אחרת ובמקום אחר - גוש עציון עד קום המדינה. הפעם הוא התגלגל לידי בדמות חוברת מרופטת בכריכה רכה שנראה שקראו אותה לא מעט.
כזכור וכידוע בחודש מאי 1948 היו בגוש עציון שנמצא מדרום לירושלים ארבעה קיבוצים, שלושה דתיים והם כפר עציון מגדל עוז ועין צורים, וקיבוץ אחד של השומר הצעיר שנקרא רבדים. בזמן מלחמת השחרור נותקה הדרך בין ירושלים וגוש עציון, וארבעת הקיבוצים היו במצור. הם קיבלו תגבורת של ההגנה, הצליחו לפנות את הילדים והאימהות למנזר רטיסבון בירושלים, ונלחמו עד הסוף המר שכלל כניעה ואז טבח בדם קר או שבי ירדני. האיזור נותר בשליטה ירדנית למשך תשע עשרה שנה ויושב מחדש לאחר מלחמת ששת הימים, אבל זה כבר מחוץ למסגרת הפירסום הזה.
בערך שליש מהחוברת עוסק במלחמתת תהשחרור ובקרבות שהיוו קיר מגן וכנראה השאירו את דרום ומערב העיר בשליטה ישראלית. אחד מהמאמרים הוא של סופר הילדים אוריאל אופק שהיווה חלק מהכוח המתגבר את הלחימה וההגנה על הגוש, וכותב בצורה שהיא עניינית ואישית כאחד. עם זאת החלק המעניין יותר מבחינתי כתושבת האיזור היה החלק של טרום המלחמה, וזה כשני שלישים מכתב העת. כך מסופר על ניסיונות ההתיישבות הראשוניים, על דמותו של הולצמן ("איש העץ") שעל שמו נקרא הגוש, על יחסו של ד"ר רופין להתיישבות הזאת, על המאפיינים המיוחדים של הקיבוצים הדתיים, היחסים ביניהם, הקשר לקיבוץ החילוני, וחיי היומיום של התיישבות צעירה בהר גבוה וקשוח מתוך ניסיון להתפרנס מחקלאות, תעשייה ונופש. היה מעניין לקרוא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
