פעם בצעירותי, לפני שנים ארוכות, הייתי קורא סדרתי. סופרים שאהבתי את הספר הראשון שלהם שקראתי, המשכתי לקרוא את כתביהם בשרשרת. כך קראתי אז את ספרי המתח של רוברט לודלום (עד שקצת מאסתי בז'אנר הזה), אחר כך את הרולד רובינס וחלק מספריו של ג'ון גרישם, אלא שאצלו פרשתי אחרי כמה ספרים ומאז לא חזרתי להרגל הזה. אלא שהתרגומים החדשים לספריו של שטפן צוויג גורמים לחזור ולהיות קורא סדרתי. כתיבתו מלאת הרגש של צוויג והנגיעה שלו בנושאים ובדברים הקטנים אשר מהם מורכבים חיינו, גורמים לי לצרוך עוד ועוד מכתביו. הנגיעה של צוויג בנפש האדם באה לידי ביטוי נפלא גם בשתי הביוגרפיות שקראתי מפרי עטו: מגלן ומארי אנטואנט.
בספרו סוד בוער לוקח אותנו צוויג אל תחילת מסע ההתבגרות של ילד אשר מגלה את סוד המיניות של עולם המבוגרים, וזאת מבלי שכלל ברורה לו התגלית הזו שלפניו. 3 גיבורים יש בספור הזה: הילד אדגר ושני מבוגרים אשר צוויג כלל אינו מזכיר אותם בשמותיהם: אימו של אדגר והברון אשר חושק בה ובחסדיה. צוויג בכשרונו הנפלא מיטיב לתאר אותה כך:
"היא היתה באותן שנים מכריעות שבהן אשה מתחילה להתחרט על שנשארה נאמנה לבעל שמעולם לא אהבה, השנים שבהן השקיעה הארגמנית של יופייה עוד מתירה לה בחירה מיידית אחרונה בין האמהי לבין הנשי".
אדגר אשר בתחילת הסיפור משמש כגשר בין הברון לאימו, הופך בהמשך למחסום ביניהם. הוא מבין כי משהו אסור מתרחש שם אך לא ברור לו בדיוק מה וזהו אותו הסוד הבוער אשר על שמו נקרא הספר.
זו יצירה על תשוקות, על הפרת הבטחות, על התנהגות ילדותית תמימה לעומת התנהגות אינטרסנטית ומניפולטיבית של מבוגרים וכמובן על מגוון של רגשות כמיטב המסורת בכתביו של צוויג. כפי שכתבתי, ספר על החומרים ובעקר על הרגשות המרכיבים את חיינו.
פשוט נפלא.













![העולם של אתמול [מהדורת 2012]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers101/1015541.jpg)



