ספר טיסה בכל רמ"ח אבריו. תפור בגסות. כביכול שומר על כל חוקי הז'אנר, קריא, אבל משאיר טעם לוואי של פרווה. וכשמתחשק קינוח חלבי משובח זה פשוט לא זה. לא שווה את הקלוריות.


מתוך גב הספר:
שניים מוותיקי "המוסד" פורשים כדי לפתוח דף חדש בחייהם. הם פונים לפוליטיקה ומגלים מהר מאוד שמה שאמור להיות חוויה מעוררת התרגשות הוא לא יותר ממערכת של תלאות, יחסים אסורים והפרות חוק מסוכנות. לגיבורי "כבשה שחורה" יש חלומות, שאיפות ומאוויים, אבל גם סודות אפלים שחשיפתם עלולה להרוס את כל מה שניסו לבנות.

⅗ בסולם מאני.

מכיוון שהספר האחרון של רם אורן שקראתי היה נסיכה אפריקאית, שהיה מרתק ומהנה, זה רק היה טבעי שאנסה את החדש שלו. מישהו יכול להגיד לי מה זה הדבר הזה? עזבו עלילה מופרכת לחלוטין. זה ספר. טבעי שהסופר יקצין את העלילה למחוזות הבלתי אפשרי, אבל דמויות ששטוחים יותר עבים מהן זה כבר זלזול בקורא. ואם כל זה לא מספיק, נראה שרם אורן ממש רצה לסיים את הספר הזה והשליש האחרון שלו חסר עומק לחלוטין. הכול מסתדר במהירות עד שנדמה שהסופר פשוט לא מכיר או מבין את הפוליטיקה הישראלית ואת המוסד ומה מניע אנשים.
אז ככה:
המותחן הכי לא מותח שקראתי אי פעם
עלילה מופרכת וחסרת היגיון
השמטה של פרטים בסיסיים
תיאורים לקוניים של אווירה
דמויות שטוחות ולא אמינות
זלזול מתמשך באינטיליגנציה של הקורא לאורך כל הספר
בחמש מילים: אני עם רם אורן גמרתי

בסוף כל הסודות צפים ומתגלים אפילו אצל אנשי מוסד המיומנים ביותר, שאיפות פוליטיות משימות זדוניות ועוד מעשי פשע במסווה של פעילות מוסדית, כמו צפה את מציאות ימינו רם אורן , זוכה מפלגה אלמונית לתהילה הדוגלת בכלכלה חברה וביטחון, כפי שראינו במו עיננו אנשי שלטון ושררה מנצלים לרעה את מזכירותיהם נוגעים וכופים עצמם בכח, מסונורים משכרון הגדלות הם הולכים אחרי תאוותיהם וכשמתגלים בקלקלתם ,תהילה זו פגה. נוסיף פה מתח אדיר כתיבה קולחת הסתבכות בעלילה וסוף מפתיע ונקבל עוד ספר מוצלח של רם אורן.

ספר נוסף מעולה... מפרי עטו של רם אורן, חוצה גבולות ויבשות מתחיל בלונדון ומסתיים קרוב לאדמה.
שני סוכני מוסד שטומנים ידם בקלחת הפוליטיקה בתוספת כוח, שררה, אלימות, סמים, הימורים וזונות.
כמו תמיד בעל המאה הוא בעל הדעה האחד שחושב שיישאר נקי אבל הרי ידוע שכל השקרים מתגלים בסוף ושהם מתגלים זה כואב והנחיתה למטה קשה וללא רחמים.
זה מה שקורה לעמי גולן ולשמעון שחר שלא ידעו לעצור בזמן ולא העלו על דעתם שאחד יכול לבגוד בשני ולהפיל ולהזיק.
שעל הדרך פגעו באנשים ונשים שאהבו מי יותר ומי פחות, בחפים מפשע שהיו במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון.
ספר מלא בתהפוכות, המתח נשאר עד הסוף, עד שכל הלגו מתחבר ומשאיר טעם של עוד...

מדהים, ספר מעולה, קראתי אותו בנשימה עצורה, לא יכולתי להניח אותו לרגע.
הסיפור עוסק בשני אנשי מוסד שמעון שחר ועמי גולן. שמעון מחליט להתפטר מהמוסד לאחר שליחותו בהודו, לאחר שחברו עמי גולן מודיע לו שבתו הבכורה איה טבעה. שמעון מחליט להכנס לעולם הפוליטיקה להקים מפלגה חדשה ולהיבחר כראש ממשלה, לבחירה זו הוא מצרף את עמי גולן.
הספר עוסק בפשע, רצח, סמים, עולם תחתון, זנות ומה לו.
אהבתי מאוד את העלילה, גם הסיום הפעם מוצלח למרבה הפלא.
ספר שונה מכל ספריו של רם אורן.
כתיבתו של רם אורן מאוד יחודית ויפה, ולכן הספר זורם וסוחף.
ממליצה בחום.

חוות דעת אישית:
גומעים את הספר בבת אחת, כמו טעימה של יין טוב. בתחילה לוגמים מעט, מעבירים את נוזל היין בין כל חיישני הפה ו" ב ו ל ע י ם"... (אני סיימתי אותו ביום אחד... נדבקתי לכורסא וזהו:-) )
הסיפור הוא עכשווי מאוד ועוסק בפוליטיקה, בחירות ובשני סוכני מוסד שהם השחקנים הראשיים של הספר הזה: עמי גולן ושמעון שחר. (מזכיר לכם משהו מוכר?)
לעמי ושמעון "נשבר" מהעבודה ב"מוסד" ומחליטים לפתוח דף חדש בחייהם: "בפוליטיקה"... מה שבטוח עם לא פחות " מ – ת – ח ".
כמו בכל ספר מתח גם בספור הזה יש רצח, סמים, זנות, הימורים, פשע, אהבה, עולם תחתון, הימורים ועוד הרבה דברים "לא נקיים".
הספר מחולק ל-6 פרקים:
א׳‏. אזיקים על ידיה
ב׳‏. מכתב אהבה לוהט
ג׳‏. למה הרגת את אבא שלי?
ד׳‏. הצעת נישואין
ה׳‏. הם ירצחו אותי
ו׳‏. חומר נפץ
כל פרק מהנ"ל עומד בפני עצמו ובאותו פרק הוא מתרכז סביב אישיות מסוימת, שכן בנוסף לעמי גולן ושמעון שחר יש שחקני משנה נוספים: סיוון, איה, ברוריה, מאיר קורמן, שמידט, אלגה, מירה ועוד. הפרקים כתובים ברצף וזורמים מה שהופך את הספר לעלילה מותחת.
כרגיל כמו בכל הספרים של רם אורן יש לנו גם בעלילה הזו טוויסטים.
נכתב כבר שישנה בעיה עם הזמנים ואכן כן. אני מחזקת את הדעה הזו – למרות זאת לא נפגעת ההנאה מהקריאה. מה שהפריע לי יותר שהיו פה ושם "ב-ק-ט-נ-ה" שגיאות הגהה ולראיה אפילו על התקציר בכריכה האחורית ישנה שגיאה בעברית. (רמז: לשון זכר/נקבה)
זהו ספר קליל, נוח ומצליח לנתק את הקורא בו מהסביבה לכמה שעות... מה שנקרא אצלי:
"קוראים-שוכחים"
ממליצה בחום וקריאה נעימה, לי יניני

הספר מעולה רם אורן חזר לעצמו והפעם ממש נהנתי ספר סוחף זורם וקליל. יש בו מתח, אהבה, תככים, פוליטיקה ועוד. לא אכנס לתוכן כדי לא לקלקל לכם את העניין הכף והמתח בספר. ממליצה לקרוא.

ספר גרוע .
קראתי כמעט את רוב ספריו של רם אורן ונראה כי לאחרונה רמת ספריו רק הולכת ויורדת , העלילה כלל לא מעניינת ולא מושכת או מסקרנת את הקורא לקראת הבאות . ישנה תחושה כי הכל צפוי ואני אף בטוחה כי רבים מקוראי ספריו הקודמים ירגישו בכך גם כן.
בנוסף לעלילת הספר , יש בספר גם אי דיוקים רבים אותם ניתן לראות בשמות הדמויות , שגיאות דקדוק וכתיב רבות - נראה כי אף אחד לא ביקר את הסופר או תרם מזמנו להגהה או קריאה חוזרת של הספר .
בהחלט ספר מאכזב , אך מה ניתן לצפות מסופר שמוציא לאור ספר בכל מספר חודשים ? נראה כי עם הזמן הכמות היא מה שמשנה ולא איכות ספריו.

הסיפור כתוב כלאחר יד -
קראתי די הרבה ספרים של רם אורן. עד כה נהניתי לקוראו, אבל כנראה שהוא התייבש, או שנמאס לו, או מי יודע מה... קורא צריך להתחבר לעלילה ובמיוחד בסיפור מתח שסובב סביב המערכת הפוליטית ומערכת הביטחון הישראליות. אך פה יש לנו עלילה ללא כל אמינות שאינה יכולה לקרות לא במציאות ולא בדמיון. יותר גרוע, הסופר, שכידוע יש לו הספק של כ-1.5 ספרים בשנה, אצה לו הדרך ולא רק שהוא לא שם לב שהעלילה לא עוברת את מבחן האמינות, הוא אפילו לא בדק שאין טעויות מהותיות; למשל הוא לא שם לב שהוא שינה את שמו של אחד הגיבורים מספר פעמים בסיפור: מאיר קורמן הופך להיות אריה קורמן וחוזר חלילה. אז אם לרם אורן כבר לא אכפת מספריו, למה שאני אטרח לקרוא אותו שוב.