אז אחרי הנמר בירושלים, הגיע גם תורו של האריה בקולנוע...
ממבט ראשון, הקורא בספר הזה מרגיש שהוא קורא עוד חיקוי של משחקי הרעב: שלטון רודני, קבוצה של מתנגדים שמקימים מחתרת להילחם בו, מושגים כמו "מסתגלים", "הפליטים בביתם" ו"מחוללי חלומות", אבל אז מתחוור לקורא שזה אינו חיקוי של משחקי הרעב, אלא ספר ישראלי. ולא סתם ספר ישראלי, אלא ספר ישראלי שמתאר את מדינת ישראל!
או יותר נכון, את ממלכת יהודה. מה שהיה פעם ישראל, אבל כעת, בשנת 2068, כבר לא. מדינת הלכה שמוציאה נשים מעמדות הכוח, מפרידה בין גברים ונשים, אוסרת על משכב זכר, מחייבת קיום מצוות של היהדות תמורת זכות הצבעה, מחייבת גיור עבור אלו שאינם יהודים תמורת זכויות, אנשים שהצליחו לברוח לחוץ לארץ בזמן לפני הקמת הממלכה, כשהיו ליחשושים על העתיד לבוא, הם בני מזל ואילו קרובי משפחתם שנשארו בממלכת יהודה לא יכולים לצאת מגבולותיה על מנת לבקרם, ואפילו הרפורמה המשפטית הכה מוכרת לנו מתממשת כאן במלוא אימתה - וכל זה רק על קצה המזלג (אל דאגה, המזלג כשר בהשגחת הרבנות!).
מתארגנת לה התארגנות מחאתית של, סליחה על הביטוי, אנרכיסטים. קבוצה של אנשים שרוצים שינוי, מדינה דמוקרטית, ומוכנים להפעיל אלימות במקרה הצורך על מנת למוטט את השלטון. מצד אחד, זה מרגיש פרוע ובדיוני (ממלכת יהודה? נו באמת, לא יקרה!), מצד שני, בעקבות האווירה ברחובות בעקבות ההפגנות על הרפורמה, פתאום דיבורים על ממלכת יהודה כבר לא נראים כל כך הזויים, ואולי זה מה שיצר בסופו של דבר את ההבדל בין עוד ספר בדיוני בסגנון משחקי הרעב לבין ספר ריאליסטי ובעל אופי ישראלי יותר.
הספר מחולק לשני חלקים. החלק הראשון, כאמור, הוא על החיים בממלכת יהודה, במרכזו זוג גברים הומוסקסואלים שמארגנים עוד אנשים למרד. החלק השני מתרחש בארצות הברית, גם כן בשנת 2068, ובמרכזו תאגיד אשר מציע לאנשים לממש את חלומותיהם ולחיות את החיים שלהם כפי שהם רוצים, באמצעות כניסה למכונות חלימה, אף על פי שזו רק אשליה ולמעשה הם מנותקים מגופם ומקריבים אותו תמורת אשליה של לחיות את החלום, כשלמעשה זה מתברר יש השלכות ואף סכנות שיכולות להתרחש כאשר מתרחשות תקלות טכניות, לא כל שכן מי שמנהלים את התאגיד הנם אנשים בעלי בצע כסף שלא אכפת להם מלקחותיהם כמו שאכפת להם משליטה וכוח ושמו הטוב והצלחתו של התאגיד שלהם. החלק הראשון הוא יותר דיסטופיה מבוססת מציאות, החלק השני הוא יותר מדע בדיוני (כשבסופו יש אף קטע הזוי הגובל בפנטזיה של ממש). את החלק הראשון אהבתי קצת יותר.
בין שני החלקים נפרס קשר דק, כאשר חלק מהדמויות שנכחו בחלקו הראשון נוכחות גם בשני, אך הדבר המשותף בין החלקים הוא שבשניהם ישנה חלוקה ברורה בין שני צדדים: הצד החזק ששולט ביד רמה ובכוח הזרוע, והצד החלש שנתון לשליטה ומנסה לצאת ולמרוד נגד המציאות ונגד בעלי הכוח והשליטה. בקיצור, קרל מרקס במיטבו.
עידן סגר (שכנראה התחיל לכתוב את הספר הזה עוד בעידן הסגר...) טווה עלילה מעניינת ומעוררת מחשבה, עלילה שמצד אחד מספרת דברים בדיוניים והזויים ושגם אם בחלקים מסוימים יש להם בסיס כלשהו הלקוח מהמציאות העכשווית, הוא מוקצן כאן בכמה דרגות, אך מצד שני לסגר היה את הכישרון לגרום לזה איכשהו להחליק בטבעיות בגרון ולגרום לי לחיות את הסיפור בצורה מוחשית וריאליסטית, ולקרוא אותו כמין נבואת אזהרה.
התלבטתי מעט לגבי הדירוג, אם לתת לו ארבעה כוכבים או חמישה, אך לבסוף החלטתי לתת לו חמישה - כי תמיד טוב שיהיה כוכב ספייר, כדי שבמקרה והמציאות תהפוך לחשוכה, יישארו עוד כוכבים להאיר אותה.
מאחל לכולנו ימים שקטים ורגועים יותר.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
