אודרה קיני מניו-יורק חיה בסיוט מתמשך.
גם דני לי מסן פרנסיסקו, גבר חזק וקשוח ממוצא סיני המכוּנה גם דני דו ג'יי- סכינאי.
חייה עם פטריק, בעלה המתעמר, קשים. בוגר ואב ועדיין ילד של אמא. מרגרט חמותה העשירה, השתלטנית והסנובית אינה מחבבת את כלתה שבאה מרקע עני, רואה בה סוג של 'זבל לבן' ומתערבת מדי בחייהם וחיי ילדיהם- שון בן ה11 ולואיז בת השש - מאז נולדו. אודרה המסוממת זמן מה מתרופות הרגעה בידי בעלה ואמו מצליחה להתגבר, מצבה משתפר והיא נמלטת במכוניתה עם ילדיהם במטרה להגיע לחברתה בקליפורניה רחוק ככל האפשר מפטריק.
הטרגדיה המכרסמת בדני היא העלמות בתו ומות אשתו שנים קודם. יום אחד הוא צופה בחדשות ורואה דיווח קשה.
אודרה עצרה להתרעננות בסילבר ווטר, חור נידח ולוהט מחום אימים באריזונה, מקום עלוב ומוזנח. מה שנקרא 'הצד הלא נכון של המסילה' או Jerkwater, USA בנימה מזלזלת בעגה האמריקאית.
השריף ווייטסייד הוא החוק במקום. בריון כוחני שונא זרים, 'רֶד נֶק' טיפוסי. הוא מאלץ את אודרה לצאת ממכוניתה בתירוץ סתמי ועוצר אותה תוך שימוש באלימות גסה, ילדיה מועברים למכוניתה של השוטרת מרי קולינס שהוזעקה למקום ומבטיחה לאודרה שיילקחו למקום מבטחים. עם אהבתה הברורה לילדיה שנעלמו ונחישותה להחזירם אליה היא מתומרנת ומושמצת בתקשורת כאֵם חסרת אחריות, סבל נוסף. השריף והשוטרת מחזיקים בהם במסתור מסיבותיהם. אודרה מוצאת מקלט והכתבים המשחרים לטרף עטים עליה "כחזירים הממהרים לאבוס" (במקור).
המקרה המתוקשר מוכר לדני מעברו המיוסר והוא מגיע לאודרה. השניים מאחדים כוחות ויוצאים לחיפוש קשה בשטח ענק, האזור גבוה והחמצן הדליל מגביר את המאמץ וסוחט פיזית. שון מצידו מתגלה כבעל תושיה בלתי רגילה לגילו.
כתוב טוב באופן כללי וריאליסטי למדי. האלימות, רוע וחוסר הרחמים של פטריק והשריף ומדוע הילדים נלקחו.
ירי ושריקות קליעים שגם כשמחטיאים ההדף יכול להמם אדם. בעיטות, אגרופים ומכות קת אקדח מרסקי עצמות.
החיים העלובים בחצר האחורית של אמריקה אחרי אבדן התעסוקה במקום (סגירת מכרה נחושת).
לעתים הכתיבה פשטנית ומאריכה בפרטים מיותרים כמו העימות סביב האכלת שון התינוק עשור קודם.
גם הסוף נמרח קצת ואלה גורעים מהאיכות הכללית.
3.5 כוכבים.


















