• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מדינה בכל מחיר

מדינה בכל מחיר

מאת תום שגב

הביקורת של סדן

תמונה של סדן
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
מדינה בכל מחיר

מדינה בכל מחיר

מאת תום שגב

הביקורת של סדן

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של סדן
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:2018
קטגוריה:הסטוריה
הקודמת
tuvia
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 7 שנים

“ראשית, לכל החברות והחברים שנה טובה ומתוקה, בריאות טובה ונחת רוח בכל מעשיכם . מדינה בכל מחיר, סיפר”

2/6
ביקורות על מדינה בכל מחיר
הבאה
קיבוצניק
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 5 שנים•4 דקות קריאה

מבחינתי זוהי הפעם הראשונה שאני קורא ביוגרפיה על דוד בן-גוריון. וזה איננו פשוט! כי תום שגב שחיבר אותה כתב כאן עבודה ממש ברמה אקדמית, עם הערות-שוליים ועם ביבליוגרפיה שלמה! עבודה שיחד עם כל הנ"ל תופסת כשמונה מאות עמודים! אין שום קושי לקרוא את מה שמסופר לנו כאן! הכתיבה של שגב קולחת עם אנקדוטות רבות ומעניינות כי בן-גוריון כמו שאנחנו יודעים היה אדם מיוחד וקשה לנו לתאר את תולדות הציונות בארץ בכלל והקמת מדינת ישראל בפרט – בלעדיו...
יש כאן תיאור מלא של חייו החל מעיר הולדתו פלונסק שבפולין ועלייתו לארץ בתחילת המאה העשרים, כשעדיין שלטה כאן האימפריה העותומנית. בן-גוריון התבלט די מהר כאחד ממנהיגי מפלגות הפועלים ששלטו כאן בתקופת "היישוב" ועשייתו הציבורית שהביאה אותו לתפקידים חשובים כמו מנהיג ההסתדרות ומאוחר יותר יושב ראש הסוכנות. יש כאן תיאורים של מאבקיו עם יריביו הפוליטיים, בין בתוך מפלגתו ובין ממפלגות אחרות. למעשה כשקוראים את הביוגרפיה הזאת אנו מקבלים שפע של פרטים על כל המאורעות החשובים שקרו בארץ ישראל עוד לפני קום המדינה. למשל רצח ארלוזורוב המזעזע, שהיה השבר הגדול הראשון בין השמאל ותנועת הפועלים בארץ לבין תנועות הימין שהונהג אז בידי זאב ז'בוטינסקי - רצח שגרם לשנאה נוראה והדדית שנמשכה שנים רבות ויש אומרים – עד ימינו אלה... בנוסף לעניינים הפוליטים החשובים כמו למשל "ועדת פיל" שהמליצה לראשונה על חלוקת הארץ עוד בשנות השלושים, אנחנו מקבלים פה המון פרטים על חייו האישיים והאינטימיים של בן-גוריון; מתוודעים לדמותה של פולה אישתו, אותה הכיר בשהותו הכפויה בארה"ב. וגם את מה שמאוד הפתיע אותי! שפע הנשים שבגד בה איתן! גם בארץ אבל בעיקר בחו"ל! עקב חייו הציבוריים והפוליטיים נסע בן-גוריון לעתים לתקופות ארוכות ביותר לחו"ל בעיקר לאירופה ולארצות הברית ושם היה לו גם את הזמן וגם האפשרות המעשית לעסוק בנוסף לענייניו המדיניים בכל מיני עסקי-אהבה מזדמנים!...
החשוב הוא שבן-גוריון הפך בתקופת טרום הקמת המדינה ובשנים הראשונות של מדינת ישראל למנהיג הבלתי-מעורער שאחראי בצד הצלחות מדהימות, כמו ניצחון הישוב היהודי הקטן יחסית במלחמת השחרור נגד כמה צבאות ערביים שונים גדולים ומצוידים היטב! ועוד עניין מדהים הוא הצלחת המדינה הצעירה שזה עתה נולדה, לקלוט בתקופה קצרה יחסית המונים רבים של עולים-חדשים מכל ארצות תבל! עולים במספרים עצומים שהשלישו את אוכלוסייתה! מובן שיחד עם זאת היו גם כשלונות שהיו מעין מחלות ילדות של המדינה הצעירה והענייה עדיין. קליטת העולים ההמונית הובילה למתחים חריפים בין העולים מארצות ערב שנקלטו כאן בתנאים קשים וטענות על קיפוח שכולנו מכירים אותן ואין צורך להרחיב בכך... מה שמאוד מודגש כאן הוא שליטתו הכמעט-אבסולוטית בכל מה שקרה אז במדינה. הוא שלט ביד ברזל ולא היסס להפעיל כוח רב כשחשב שזה נחוץ! גם מימין כמו למשל בפיצוץ האוניה אלטלנה והמיזוג בכוח של ארגוני הפורשים לצה"ל אך גם משמאל! כשהוא פירק את הפלמ"ח שנשלט בידי מפ"ם ומאוחר יותר כשחיסל את "זרם העובדים בחינוך". מה שהיה מעניין אצלו הוא שבצד היותו איש רוח שלמד יוונית עתיקה כדי שיוכל לקרוא את הפילוסופים היווניים במקור הוא היה מאוד פרגמטיסט וכשהבין שקשר עם גרמניה החדשה (המקוללת –אז) יכול לפתור בעיות כלכליות גדולות של ישראל הענייה, הוא לא היסס ליצור איתה קשרים ולקבל את כספי פיצויים שהצעידו את המדינה קדימה. מה שמאוד בלט לי בתיאורים בספר של אותה תקופה הוא עד כמה שהמדינה הצעירה הייתה אז ענייה! ויש רבים מאיתנו שהיו אז ילדים ואולי זוכרים את תנאי החיים הקשים שהיו כאן בשנות החמישים... התרשמתי מהעובדה שמאבקיו הפוליטיים היו לעתים מאוד קשים ויצריים וכשהוא שנא בלהט או סתם לא אהב מישהו הוא לא ברר במילים כלפיו! כך זה היה כלפי זאב ז'בוטינסקי, חיים ויצמן (עד כמה שקשה להאמין) משה שרת (בו זלזל) מנחם בגין, (האיש שיושב ליד יוחנן בדר) פנחס לבון (גיבור "הפרשה" אותו סילק מראשות ההסתדרות) ואחרון חביב לוי אשכול! שלא יכול היה לסלוח לו שתפס את מקומו... ופתח נגדו במלחמת חורמה! ויש עוד רבים שלא הזכרתי... קשה להעביר בסקירה זו אפילו בתמצית ספר שיש בו כל כך הרבה מידע אבל מבחינתי מדובר בספר מרתק שאני ממליץ עליו!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של עמיחי
עמיחי
תמונה של גלית
גלית
תמונה של רץ
רץ
תמונה של תמי
תמי
תמונה של חובב ספרות
חובב ספרות
תמונה של סוריקטה
סוריקטה
תמונה של Hill
Hill
תמונה של אודי
אודי
22קוראים|גיל ממוצע60|41%נשים

על המבקר

תמונה של סדן

סדן

ותיק
חבר מזה 16 שנים
406 ביקורות•5 נבחרות•3,658 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ביוגראפיות
תמונה של סדן
סדן
ותיק
חבר באתר מזה 16 שנים
ביקורות406
ביקורות נבחרות5
לייקים שקיבל3,658
דירוג ממוצע3.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת161ספרות מקורית96ביוגראפיות19

דיון על הביקורת

9 תגובות
רץ
רץ•לפני 5 שנים

ביקורת מצויינת

אודי
אודי•לפני 5 שנים
שמח שנהנת מהספר ושפרופ' שגב שינה את הטון המחקרי שלו כפי שמשתמע מחוויית הקריאה שלך. אנסה אותו, תודה :)
סדן
סדן•לפני 5 שנים

זה מעניין מה שכתבת אודי! אינני יודע אם קראת את הספר הנ"ל של תום שגב

אבל אני שקראתי אותו ללא דעה מוקדמת דווקא לא התרשמתי שהוא מבקש להשמיץ כאן את המפעל הציוני. קודם כל הנושא המרכזי של הספר איננו הציונות! אלא בן גוריון! אבל הוא בהחלט מציג את בן גוריון קודם כל כציוני וגם כאידיאליסט! הוא איננו מהסס להצביע גם על חולשות אנושיות שלו אבל הספר הזה איננו משמיץ את המפעל הציוני! לכל היותר הוא מציג גם עובדות בלתי-נעימות שהיום כולנו כבר יודעים שהן נכונות! כמו למשל העובדה שחלק מאוכלוסיית רמלה ולוד גורש במלחמת השיחרור ולא ברח מרצונו... ועדיין בסופו של דבר מצטייר לי בן גוריון לאחר שקראתי את הספר כדמות חיובית ביותר! שיש לה חלק עצום בהקמת מדינת ישראל!
אודי
אודי•לפני 5 שנים
תודה סדן על הביקורת. לא קראתי את הספר. פרופ' שגב שייך לאסכולת "ההיסטוריונים החדשים", חבורת חוקרים מהקצה הקיצוני של השמאל בישראל ששמה לה למטרה לשבור את האתוס הציוני או להציגו כגזעני, אלים ואווילי. ספריו של שגב, אלה שקראתי, כמו "ימי הכלניות" ו"המיליון השביעי", משופעים כולם בנימה גזענית-עצמית על גבול האנטישמית , בטעויות מתודולוגיות רבות והתעלמות מכוונת מעובדות. פרופ' יהודה בוואר, ופרופ' טוביה פרלינג, בפירוש לא חוקרים ימנים, כתבו על המיליון השביעי: "מפתח אחד מוצע לקורא המבקש להבין את הצלחת המפעל הציוני: הצלחות - יד המקרה, כישלונות - אווילות ו/או זדון. שני מניפולטורים - בן-גוריון ובגין, והרבה 'אנשים קטנים', והרבה הרבה 'פוליטיקה' של הגיבורים". וכל זאת ללא גיבוי מבוקש במחקרים, ותוך התעלמות ממחקרים טובים שגילו את ההפך. ככה זה שהמטרה מקדשת את האמצעים. ההיסטוריון היחיד שהתפכח מהאסכולה הטיפשית הזאת הוא פרופ' בני מוריס שתיקן חלקים נרחבים מספריו. הוא כמובן הוקע מקהילת האקדמיה.
סדן
סדן•לפני 5 שנים

תודה רבה לכם אב"פ חיים פרפר צהוב וכרמליטה על תגובותיכם המעניינות. אב"פ על בן גוריון נכתבו על פי הידוע לי כמה וכמה ביוגרפיות

ולא רק של מיכאל בר-זוהר, פשוט מעצם העובדה שיש כל כך הרבה מסמכים וספרים שכתב הוא בעצמו ומסמכים שקשורים בו ועליו...מי אנחנו שנקבע להיסטוריון על מי לכתוב ביוגרפיה?
כרמלה
כרמלה•לפני 5 שנים

תודה דני.

אין זה פלא שתום שגב כתב ספר ברמה אקדמית. הוא ד"ר להיסטוריה. מקווה לקרוא את הספר בהקדם.
פרפר צהוב
פרפר צהוב•לפני 5 שנים

סקירה מעניינת, תודה!

אולי אצליח להגיע לספר הזה, שבהחלט עדיף על שלושה כרכים.
חיים
חיים•לפני 5 שנים
סקירה מעניינת מאד! מסופר שפעם שאל כתב את בגין (שישב רוב חייו הפוליטיים באופוזיציה)- מה אתה היית עושה אם אתה היית צריך להקים את המדינה ולא בן גוריון? איך היית אתה מקים את המדינה? וענה לו בגין- אני לא הייתי מספיק רשע (כוונתו- כמו בן גוריון) כדי להקים מדינה...
אהוד בן פורת
אהוד בן פורת•לפני 5 שנים

אני מבין מדבריך, סדן,

שהביוגרפיה הזאת עוצמתית, היטבת לבטא זאת אבל עם כל הכבוד לתום שגב שכל ספר שלו הוא סוג של פרוייקט בפני עצמו לא צריך יותר ממה שהקדיש לו בזמנו מיכאל בר-זוהר בלא פחות מ-3 כרכים (!!!) היה יותר מנחמד אם הוא היה מקדיש את אותו מרץ לאישיות אחרת מתקופת הקוממיות שיכולה להתאים לא פחות לשאר הספרים שכתב ופירסם עד היום.
9 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של סדן

מחזמר

מחזמר

מוטי פוגל

אין לי אפילו מושג כיצד הגיע הספר הזה אליי אבל עובדה שהיה לי את העותק הזה ואפילו במצב חדש לגמרי!
והעובדה השניה שאכן קראתי אותו שזה כבר הישג בפני עצמו!
כי אמנם הסופר מוטי פוגל יודע לכתוב ובהחלט אפשר לומר לו זאת לזכותו
שפתו קולחת ו"זורמת" אבל אנחנו עוסקים כאן בעלילה! ולא בסגנון הסופר ויש לי לומר על כך רק דבר אחד: "אוי"...
על כריכת הספר הזה היה צריך להיות כתוב באותיות קידוש לבנה: "לדתיים בלבד!" או לחילופין "הקריאה אסורה לחילוניים!"...
כי למרות שכאמור הנ"ל יודע לכתוב מבחינתי הדמויות של גיבוריו הן כל כך הזויות עד שאינני מאמין להן ואף לא לשום מילה שיוצאת מפיהן!
החלום של אהליאב גיבור הספר בוגר הישיבה הוא לכתוב מחזה ולא סתם מחזה אלא מחזמר שנושאו, תאמינו או לא
"בית המקדש והעלאת הקורבנות שבו"... נדמה לי שנושא הזוי מזה קשה למצוא...
תוך כדי הקריאה באמת תהיתי עבור מי כותב מר פוגל את הדברים הללו? הרי עבור חילוני (כמוני) זה נשמע פשוט קישקוש שאין בו טיפת היגיון
וההתלבטויות של אותו אהליאב... הרי אם זה מחזמר צריכה להיות בו "שירת נשים" רחמנא ליצלן, כך שבשלב מסוים נידונה בו האפשרות
שבובות ישחקו את את תפקידי הנשים או שבכלל ישחקו שם רק בובות! השד יודע איך. ועל כל דבר הוא צריך לשאול את ראש הישיבה שבה למד
אז הוא מתלבט בעזרת שותפו ה-דתל"ש יוני שעוסק בצד הכלכלי של המיזם ההזוי הזה. וגם כאן בולט חוסר ההיגיון כי מדוע שאותו יוני יסכים לשתף איתו פעולה
שהרי מראש ברור שמדובר בהבלים בלתי מציאותיים ללא סיכוי!
בנוסף לכך מר פוגל מכניס לכאן כל מיני הערות שוליים ומראי מקומות כשהוא מצטט ציטוטים מספרי קודש למיניהם. ולא ברורה לי בכלל הסיבה לכך
מה הוא מנסה להראות פה? ולמי? שיש לו ידע והשכלה דתיים? באוניברסיטה כשמגישים עבודה אקדמית יש צורך בהערות שוליים כדי לאשש את המידע
אבל כאן הרי מדובר בספרות יפה אז מה זה קשור? למר פוגל הפתרונים לכך...
בקיצור, יכול להיות שדתיים מאוד או חרדים ימצאו עניין בעלילה הזאת. אבל קשה לי להאמין שחילוני ימצא פה אפילו שמץ של עניין. וגם אני שמסוגל
לקרוא את ספר הטלפונים, שאלתי את עצמי באמצע הקריאה, אם לא כדאי להפסיק לקרוא! כי זה הרי עוד מאותו הדבר ובאמת חבל על הזמן (במשמעותו המקורית...)

שלשום•
★★★★★
•סדן
תחת הרשת

תחת הרשת

אייריס מרדוק

בילדותי ובנעוריי הרחוקים היו הוריי (כמו חברי הסתדרות טובים) מנויים על סדרת "ספריה לעם" של הוצאת "עם עובד".
מדי חודש היינו מקבלים ספר בכריכת כיס, כך שנוצרה לנו ממש ספריה קוטנה בבית. אבי היה קורא נלהב עובדה שאז לא הייתי מודע לה כלל ורק בשנים האחרונות התחוור לי
כמה שאהב לקרוא לפחות כמוני...
כך גם יצא לקרוא אז, את הספר הזה שנמצא אצלי גם היום בבית. לאחר עשרות שנים לא זכרתי כמעט את תוכנו, אבל כן זכרתי שאהבתי אותו אז מאוד!
זה עודד אותי לקרוא אותו שוב. מה שהפתיע אותי כשקראתי אותו עכשיו שוב, שזהו ספר מאוד "לונדוני".
כשקראתי אותו בנעוריי איש עוד לא נסע לחו"ל ולא הכרנו בכלל את העולם הגדול.
הספר הזה כולו מלא שמות של; מקומות רחובות ואתרים מוכרים בלונדון, שאז לא אמרו לי כלום! ואילו היום לאחר כל כך הרבה פעמים שביקרתי בכרך הזה
אני יודע בדיוק למקם כמעט כל מקום שמוזכר פה והם רבים...
מדובר פה בעלילותיו ה"בלתי אפשריות" וחייו הפרטיים של ג'ק גיבור הספר, שהוא כותב ומתרגם שהוא בעצם סוג של חסר-בית, שחי מהיד לפה ונע ונד לו בלונדון וקצת בפריז
והוא מספר לנו אותם בגוף ראשון, תוך כדי שהוא מתרועע עם אנשים מרתקים בפני עצמם, מעולם התיאטרון הפילוסופיה והפוליטיקה,
וכשהוא חוטף כלב מקסים ועוד מיני מעשים "בלתי חוקיים" בעלילה שיש בה גם הרבה הומור...
גם היום כשקראתי את הספר הזה אהבתי אותו מאוד! למרות שברבות השנים התיישן התרגום שלו פה ושם, במליצות וביטויים שכבר אינם בשימוש בעברית של היום...
סתם לדוגמה; הגיבור משתמש בקללה עתיקת היומין "ימח שמך" שהייתה אז כנראה מאוד מקובלת בשנות החמישים והשישים והוא אומר אותה גם לגבי עצמו "יימח שמי ויימח שמך" כנראה בתרגום
של איזה קללה אנגלית. ( Damn you או משהו כזה...) היום זה פשוט לא עובר טוב... אבל עדיין, תרגום מיושן או לא, נהניתי כאמור לקרוא את הרפתקאותיו של הגיבור הפיקרסקי הזה גם היום,
ואני ממליץ עליו מאוד! בזמנו העציב אותי מאוד לשמוע שמי שכתבה אותו, הסופרת מוכשרת אייריס מורדוך, חלתה בסוף ימיה בדמנציה. זיעזע אותי לדעת שכישרון כזה אבד לטובת מחלה אכזרית כזאת...

לפני שבועיים•
★★★★★
•סדן
פרדיננד לאסאל

פרדיננד לאסאל

שלמה נאמן

בילדותי למדתי בבית ספר בצפון תל-אביב; הוא נמצא בקרן הרחובות פרדיננד לאסאל ואדוארד ברנשטיין.
מעניין שזה היה בית ספר שהיה בזמנו שייך לזרם העובדים בהסתדרות (שהיה קיים פעם וחוסל בטעות היסטורית גורלית של בן גוריון)
ונקרא פעם בית חינוך בצפון (ומאוחר יותר א.ד. גורדון)
אני מודה שאז, לא התעניינתי במיוחד מיהם אותם האנשים שעל שמם קרויים הרחובות הללו...
רק עכשיו אני מבין שיש איזשהו קשר סמלי (שאולי הוא מקרי) בין מיקומו של בית הספר הסוציאליסטי הזה לשמות הרחובות הללו.
זהו ספר עיון לחובבי ולומדי היסטוריה ואיננו ספר לסתם קריאה כיפית ולכן איננו מיועד "לכל אחד"....
פרדיננד לאסאל שהביוגרפיה הזאת מבוססת עליו היה הוגה דעות גרמני ומנהיג כריזמטי. כמו רבים מהחברים באירגוני "המהפכנים" בגרמניה
הוא היה יהודי אבל בן למשפחה מתבוללת והוא עצמו עבר תהליך של התרחקות מהיהדות וראה את עצמו יותר כגרמני מאשר כיהודי
אפילו השם לאסאל איננו שם אמיתי כי אביו שינה את שמו כנראה מתוך הרצון להתבוללות.
כשקוראים את הספר נכנסים לסבך הפוליטיקה הפרוסית והגרמנית במאה ה-19 שדבר בה איננו רלוונטי בה למציאות של היום...
חשיבותו של לאסאל היא בכך שאירגון הפועלים שהקים הפך לאחר מותו למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הגדולה והחשובה.
בביוגרפיה הזאת מצאתי עניין רב בפער העצום שהיה קיים בין חייו האישיים הפרטיים של לאסאל שהתיימר לייצג את הפועלים העניים וליצור עולם חדש
בעוד שהוא עצמו חי חיים נהנתניים ברמת חיים גבוהה
ונהנה מחסדיה החומריים ואולי גם אחרים של רוזנת עשירה שהבטיחה לו קיצבה נאה לכל חייו
בשעה שבאותו זמן הפועלים בגרמניה היו באמת "מזי רעב" והיו כמעט משוללי זכויות...
הוא גם נהרג בדו-קרב מטופש בענייני כבוד שהוא עצמו יזם על חסדיה של מאהבת צעירה... וזהו גם עניין שאין לו כל קשר לחשיבות רעיונותיו וממחיש את הפער הנ"ל...
מה שמפליא אותי היא העובדה שהוא אכן "זכה" ברחוב על שמו בתל אביב! כי הוא הרי לא היה אפילו ציוני אלא ממש הפוך מכך! אז במה זכה?

לפני חודש•
★★★★★
•סדן
בית השינה

בית השינה

ג'ונתן קו

זהו עוד אחד מהספרים שהגעתי אליהם במקרה. יש לי המון ספרים בבית חלקם נקנו בשנים עברו וחלקם
הגיעו בדרכים שונות ומשונות... אבל הנה העובדה היא שהם פה והתקווה היא שבסופו של דבר אקרא את כולם...
(תקווה שהיא מופרכת מראש...)
לא קראתי מעולם ספר של ג'ונתן קו והאמת היא שלא ידעתי למה לצפות.
מדובר פה בבניין יוצא-דופן באיזו שהיא עיירה על החוף של אנגליה ושוכן בו מוסד "מוזר" שחוקר לכאורה הפרעות-שינה
איננו יודעים עד כמה הוא מוזר עד שמתגלים לנו בו דברים על ידי אחד מהמטופלים בו...
להנהלה לאנשי הצוות וגם ל"מטופלים" שבו, יש "עבר"! ודברים שקרו בו. אבל העבר הזה עם ההווה
מתערבבים פה לטעמי הרבה יותר מדי פעמים! קו מתאר את גיבוריו בצורה מעניינת והספר בהחלט קריא
אבל יש פה יותר מדי צירופי-מקרים "פלאשבקים" והפתעות שאין בהן שמץ של היגיון! (אלא אם כן יצאו מדמיונו הקודח של הסופר הנ"ל)
אינני רוצה לעשות פה ספוילרים (למרות שמאוד מתחשק לי) אבל דווקא משום-כך לא אמנה אותן פה.
כללית הרי אין שום רע בצירופי-מקרים או בהפתעות, אבל כשמגזימים בהם (כמו בעצם בכל דבר)
זה יוצא מתכון פחות מוצלח! לספר שיכול היה להיות טוב בהרבה...

לפני חודש•
★★★★★
•סדן
אני אנסטסיה

אני אנסטסיה

אלונה קמחי

הספרים פשוט "נופלים" לי לידיים ללא שום סדר או תכנון מאורגן.
זהו ספר שמכיל חמישה סיפורים לא שווים ברמתם אבל רובם ככולם סיפורים טובים
מדובר פה בדרך כלל בדמויות בעייתיות שמספרות לנו תמיד בגוף ראשון על הבעיות שלהן
אז ככה; אני מאוד אוהב לקרוא ספרים שעלילותיהם מסופרות לנו בגוף ראשון.
ה"חידוש" פה שכולן מספרות לנו את סיפורן "כמו שמדברים" בשפת הרחוב או בשפת השוק
מי פחות ומי יותר ו"המילים הגסות" והסלנג' מככבים פה. אין לי שום בעיה כמובן עם "זין" "כוס" "תחת" וכו'
ואכן יש אנשים שבאמת מדברים כך, מה עוד שלפחות בסיפור אחד או שניים הטכניקה היא של "זרם התודעה"
שזה דווקא משובח מבחינתי! הבעיה היא שה-עגה (סלנג) מתיישנת במהירות והספר כולו משדר סוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים
בעגה של אז ובשמות במושגים של אז שרבים מאיתנו שכחו שהיו קיימים אי פעם...
סתם לדוגמה באחד הסיפורים היא מזכירה משהו שנראה כמו "התמונות אצל פרג'"
ומי מהצעירים זוכר בכלל שבמקום שבו עומד היום בניין עם דירות קטנות בפינת דיזנגוף ארלוזורוב עמד פעם
עסק היכל הצילום של המשפחה הנ"ל... כך שדווקא העובדה הזאת שהיא משתמשת באקטואליות של אז
הופכת את הספר הנ"ל לפחות בהיבט הזה למיושן...
ועם זאת עדיין רוב הסיפורים (חוץ מהאחרון) טובים מאוד! וכדאי לדעתי לקרוא את הספר הזה
מדובר פה בסופרת מוכשרת מאוד (שהייתה גם שחקנית טובה...)

לפני חודשיים•
★★★★★
•סדן
קרפיון באמבטיה

קרפיון באמבטיה

מנו עמנואל ברגר

הספרים מגיעים אליי בדרכים משונות וגם את הספר הזה כמו ספרים רבים אחרים הביאה לי בתי
ואינני יודע אפילו מאיפה! על כל פנים לא מדובר פה באמת בספרות אלא בזכרונות
ברגר המחבר איננו סופר אבל יש לו זכרונות נוסטלגיים שתמיד נעים להתרפק עליה
יש פה מין סיפורונים קצרים מילדותו בשכונת הדר בחיפה כנראה מתחילת שנות החמישים
מצד אחד יש לו מה לספר כי הוא היה כילד לפי עדותו שלו סוג של פרחח
מצד שני לסיפורים אין פואנטה אמיתית שהיה נותן להם אולי סופר אמיתי.
אבל זה נחמד להיזכר איך פעם בישלו פה במטבח על גבי פתיליות ופרימוסים
איך החלבן (מקצוע שהלך מזמן לעולמו) היה מוזג חלב ישירות לכד שהביא עמו הלקוח
איך בעולם ללא טלוויזיה כבידור היו רק בתי קולנוע ואיך היו "מתפלחים" אליהם (עוד מילה שיצאה לפנסיה)
ואיך בעולם ללא סופרמרקטים היו רק בעלי חנויות מכולת ירקות וקצבים והשוק החיפאי אצל מי היה כדאי לקנות ואצל מי לא...
והוא גם מתאר כל מיני טיפוסים בשכונתו שהוא הכיר היטב וכשקוראים זאת בעולם המנוכר של היום זה ממש מפליא אותי
כי בבניין הגבוה שאני גר בו היום למשל אינני מכיר כמעט איש משכניי...
בכל אופן מדובר פה בספר חמוד שמהנה לקרוא בו גם אם הוא ללא ערך ספרותי גדול.

לפני חודשיים•
★★★★★
•סדן
קריאת הינשוף

קריאת הינשוף

פטרישיה הייסמית (הייסמית')

אשתי הביאה לי את הספר כי היא נוכחת במין חוג לספרות שבו מגיע מרצה ודיבר עליו.
התחלתי לקרוא והוא אכן מעניין מאוד. זהו ספר שלכאורה הוא רק ספר מתח רגיל
אבל למעשה הוא יותר רומן פסיכולוגי שחוקר את נפשותיהם של גיבוריו.
גיבוריו אינם דמויות חד-מימדיות כפי שאנו רגילים בספרי מתח "פשוטים"
יש בהם הכל מכל וקודם כל בדמותו של הגיבור הראשי של הרומן רוברט שהוא לכאורה מהנדס
שעובד בחברה מכובדת איש מופנם תרבותי ונדיב לחבריו אבל מסתבר שבסתר בסתר
הוא מציצן! כלומר הוא מציץ בסתר לבחורה אחת מה היא עושה בביתה המבודד עם מי היא נפגשת וכו'
ועוקב אחריה במין סוג של סטיה שלכאורה היא כמעט בלתי נסלחת...
אינני רוצה לעשות ספוילרים אבל קורים שם בעלילה דברים מפתיעים ובלתי צפויים
כי גם הדמויות האחרות בעלילה הרבה יותר מסובכות מאשר הן נראות לכאורה במבט ראשון!
כי נפש האדם איננה פשוטה ומה שאנשים מראים בציבור לעתים קרובות זוהי מסיכה שמאחוריה
מסתתרים סודות ושקרים. מה שמעניין הוא שהסופרת מביאה אותנו להרגיש הזדהות עם הגיבור
הראשי ומה שקורה לו למרות שטיפין טיפין אנו נחשפים למעשים מוזרים שלו שאולי קרו ואולי
הם הגזמות שדמויות אחרות בעלילה מספרות אותן בצורה מוטה בעליל...
בכל אופן מדובר פה בספר מתח מרתק ומומלץ מבחינתי
ולא במקרה נעשו לו עיבודים קולנועיים מרתקים לא פחות!

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•סדן
תקרית של ערב

תקרית של ערב

עמלה עינת

כרגיל אצלי, התחלתי לקרוא את הספר הזה די באקראי, לאחר שהיה מונח אצלי במשך זמן רב על המדף...
מדובר בספר סיפורים, שכתבה עמלה עינת, שבנוסף להיותה סופרת פורה מאוד לילדים ונוער היא כותבת גם למבוגרים
והיא גם דוקטור לחינוך ומקצועה הוא טיפול באנשים!
למקרא הסיפורים קיבלתי את הרושם שרובם בא "מהחיים"... אני מניח שעינת היא מטפלת פסיכולוגית באנשים
והיא פשוט נתקלה באירועים אמיתיים והפכה אותם לסיפורים...
על כל פנים מדובר כאן בכתיבה ריאליסטית, של דרמות קטנות בעיקר של דמויות בודדות ואירועים דרמטיים או טרגיים שקורים להן...
אהבתי בייחוד את הסיפור "תקרית של ערב" שגם הפך לשם הספר ובו היא מתארת את קורות משפחתה שלה!
ואת דמותו של אחד מסביה שעלה לארץ-ישראל עוד בסוף המאה התשע עשרה...
על כל פנים הסיפור הזה ריתק אותי במיוחד וגם העובדה שהיא כנראה מספרת בו את האמת לאמיתה...
בסך הכל זהו ספר שכתוב היטב בשפה עשירה שלעתים היא פיוטית וכדאי לקרוא בו.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•סדן
הילדים שומרים עלינו

הילדים שומרים עלינו

תמי שם-טוב

את הספר הזה הביאה לי אשתי שהמליצה לי עליו וכך התחלתי לקרוא בו.
תמי שם טוב עד כמה שידוע לי כותבת בדרך כלל לילדים והספר הזה שנכתב למבוגרים הוא יוצא דופן אצלה.
יש פה כמה דברים שאהבתי; אני מאוד אוהב אוטוביוגרפיות וממוארים ולפחות החלק הראשון של הספר הזה שמתחלק לשני חלקים
הוא סוג של ממואר ומבחינתי הוא מרתק ביותר!
כי מסתבר ששם-טוב גרה במשך שנים בשכנות לשתי אחיות שהיו מתרגמות מצוינות ובעלות שם.
אחת מהן נילי מירסקי הייתה מאוד מפורסמת בעלת מוניטין גבוה שפירסמה תרגומי מופת והשניה ימפה בולסלבסקי
שגם היא הייתה מעולה אבל לא התפרסמה משום מה...
הן חיו כולן באותה קומה והסיפורים שהיא מספרת על חייהן המשותפים על היציאה לבארים והשתיה... ועל הכתיבה שקשרה ביניהן הם ממש מרתקים!
גם החלק השני מעניין כי ישנם בו סיפורים שהם כביכול דימיוניים, אבל למעשה רוב הסימנים מראים שגם הסיפורים הללו הם למעשה סיפורים אישיים
שקרו לשם-טוב עצמה... וככאלה הם מרתקים וטובים מאוד!בקיצור אהבתי מאוד את הספר הזה ואני ממליץ עליו!

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•סדן

ביקורות נוספות על "מדינה בכל מחיר"

מדינה בכל מחיר

מדינה בכל מחיר

תום שגב

ראשית, לכל החברות והחברים שנה טובה ומתוקה, בריאות טובה ונחת רוח בכל מעשיכם .

מדינה בכל מחיר, סיפרו החדש של תום שגב מבחינתי הוא חד צדדי לשלילה , ותאור אישיותו ומעשיו של בן גוריון הוא חד צדדי תוך מחיקת הצדדים החיוביים שלו, ובכך מדגיש שגב את השתייכותו הפוסט ציונית, הייתי כמעט
מתאר את עמדתו של שגב כאנטי ציוני כאשר תיאור אישיותו של ב.ג כמעט מביא את הקורא לכדי קבס ולא פעם האנטגוניזם בתיאורים מעורר זעם וכעס על עצם היותו של ב.ג ראש וראשון בסוכנות ובמיוחד בכל הנוגע ליחסו המגעיל ומעורר הכעס על התייחסותו ליהודי אירופה שבין 1940-45 נשמדו בידי הנאצים ועוזריהם בעוד בארץ ישראל חיו היהודים במין שלווה וחוץ מדאגה פרטיקולרית של משפחות בארץ שהיו קשורות ביחסים אישיים פרטיים עם יהודי אירופה ובמיוחד פולניה ומערב ברית המועצות.
לשיא הגועל הגיע ב.ג בדרך התייחסותו לשליח ההונגרי שהגיע לארץ בניסיון לסגור עיסקה עם אייכמן על הצלת מיליון מיהודי הונגריה (יואל ברנד).
התנהגותו המניפולטיבית והכוח הפוליטי שהיה בידיו של ב.ג , שימש אותו לרמוס ולזרוק כל מתנגד או לדרכו או לשיטתו כאשר שאר החברים במפלגה עומדים מהצד ומסכימים עם דרכו בשתיקה של פחד והסכמה בשתיקה.
התיאורים של שגב כל כך קשים שממש קשה להאמין שאדם כמו ב.ג מגיע לדרגת כוח ושליטה בלא מצרים כששאר החברים עדים להתנהגות לא כל כך נורמאלית ונורמטיבית למנהיג שאמור להפגין דרגה מסיימת של
אמפטיות וכושר הקשבה לאזרחים וחברים במפלגה, שלא להזכיר בני משפחתו הקרובה- אביו, אישתו פולה וילדיו.
לדעתי רק בשאלת הריאליזם הפוליטי שלו יש הסכמה כללית , ואולי רק בגללה נולדה מדינת ישראל למרות הכשלים והחבלות שנתקיימו בה.
מבחינתי הספר מעולה אבל הקורא צריך להתכונן שלא ב.ג כזה הכרנו ולא איש כזה יכול לשמש כדמות להיזדהות לאומית וזאת בגלל אופיו הגרוע וחולשות האנוש שהאיש הפגין בכל מיני מקרים.

שנה טובה לכולם וקריאה נעימה.
טוביה

לפני 7 שנים•
★★★★★
•tuvia
מדינה בכל מחיר

מדינה בכל מחיר

תום שגב

הקריאה מרתקת וקולחת, הרבה מאוד מידע, חלקו ידוע וחלקו פחות. אבל אין כוכב חמישי היות ולטעמי ה"עצים" כתובים מצויין אך יש בעיה עם ה"יער". לאורך הקריאה גוברת התחושה כאילו לדעת הכותב כל המפעל הציוני וחלקו של בן גוריון בו הוא מעין גחמה היסטורית שיש בה בעיקר סימני שאלה והרבה הרפתקנות. בן גוריון מתואר בכל רבגוניותו ומורכבותו לחיוב ולשלילה, אך מודגשת מאוד שאיפתו האובססיבית לשליטה, מה שכנראה בלתי נמנע אצל מי שמוכן לשלם את המחירים על מנת לעמוד בראש. הערבים לאורך הסיפור הם נוכחים/נפקדים, אולי בכוונה כדי להדגיש את הדעה שהמהלך הציוני החליט במודע לא 'לספור' אותם לאורך כל הדרך. ההחלטות הערביות כלפי המפעל הציוני מוצגות כגזרת גורל, כאילו כך מוכרחים היו לנהוג בכל שלב ושלב ולכן נשאר להתרכז רק בטעויות הציוניות כביכול. כשקוראים על השתלשלות המאורעות השונים עולה מדי פעם השאלה, עם כל כך הרבה 'פאשלות', איך בכלל הוקמה המדינה למרות הכל? איך ניצחנו במלחמת השחרור שבה מוצג בן גוריון כמנהיג מלחמה לא מוצלח שאינו מבין בביטחון? איך נקלטו מאסות של עולים בזמן כל כך קצר? איך הוקמו מאות ישובים בתוך שנים ספורות? וכו' וכו'. גם בלי פאתוס ציוני, ההבחנה המתבקשת בספר כזה בין ה'קטנות' ל'גדולות' קצת מפוספס.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•קיבוצניק
מדינה בכל מחיר

מדינה בכל מחיר

תום שגב

ליום ההולדת של בעלי חובב הביוגרפיות קניתי לו את הספר הזה, ואחרי שקראתי מאמר ביקורת פרובוקטיבי על הספר החלטתי שלא אקרא אותו, לא מעניינות אותי הרפתקאותיו מחוץ לנישואין של המנהיג שאני מעריצה כמו שלא מעניין אותי איזה מהנערים העדיפו אפלטון ואריסטו או אהבותיהם של באך או ברהמס.

לאחר כמה חודשים לקחתי את הספר לידיים ומאותו הרגע לא עזבתי אותו. תום שגב כותב קולח ומעניין את ההסטוריה של מדינת ישראל דרך עיניו של בן גוריון החל מהקונגרס הציוני הראשון בראשותו של הרצל, ועוד לפני כן מילדותו של בן גוריון בפלונסק (רוסיה/פולין).

באותה הזדמנות למדתי קצת מי אלה כל בעלי שמות הרחובות בערי ישראל ומה תרומתם לעשיה: אוסישקין, גולומב, נורדאו ובלפור. את ז'בוטינסקי וברל כצנלסון כמו גורדון וטבנקין בכל זאת כבר הכרנו איכשהו.

וכך לאורך הספר אנו עדים על חתירתו ללא לאות של בן גוריון לנסות להביא ביטחון לעם היהודי וזאת רק דרך מדינה, כמובן לא בלי לרצות להוביל ולשלוט במהלך העניינים דרך הקמת מפלגת פועלי ארץ ישראל - מפא"י, הנהגת ההסתדרות וכן עמידה בראש הסוכנות היהודית שבעצם היתה ממשלה זמנית עד להקמת המדינה שהיה ברור לו שתקום. גם לאחר שקמה המדינה הוא לא היה רגוע לגבי הביטחון לעם היהודי ולכן זמן קצר אחרי קום המדינה התחיל לארגן את הכור בדימונה.

הספר מספר גם על מצבי הרוח של ב.ג., נסיעות וחופשים ארוכים ממשפחתו, התפרצויות כעס בעיקר יותר ויותר לעת זיקנה, התבודדויות וכן גם הזדקקות נואשת לחברי הילדות שלו. אבל הרי ידוע - נחמדים אמיתיים לא מנהיגים עמים ולא מובילים אותם ליעדים גדולים.

מעטים הם המנהיגים שקמו בסדר הגודל של בן גוריון שחתר והקים לעם נרדף מולדת. אגב הוא התחיל כסוציאליסט אבל הוא בהחלט לא המשיך כך ולא היה שמאל, רעיונותיו למשל לגבי התושבים שישבו פה בארץ היו מאד פרגמטיות אם אפשר לקרוא לזה כך.

על כל פנים הוא היה האדם הנכון בשבילנו ובזמן הנכון, רק בל נדבר על השואה כי פה אין לי מה להגיד.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•אלזה
מדינה בכל מחיר

מדינה בכל מחיר

תום שגב

היתה פעם התחכמות כזו: "מהו ההבדל בין הר לבין מנהיג? - הר, ככל שמתקרבים אליו הוא גדל". הספר הזה מציג תצפית קרובה ומקטינה על דוד בן גוריון: אדם קטנוני, כפייתי, חסר השכלה פורמלית, אגואיסטי, חסר-כריזמה בצעירותו, עסקן פוליטי שעלה לגדולה לאחר שכל המנהיגים הראויים ירדו מהבמה. המעניין בכל זה הוא שהקטנה אישית זו של דוד בן גוריון אינה מקטינה את דמותו ההיסטורית, לא את פועלו, ואפילו לא את הביוגרפיה הזו. הספר הזה כתוב ע"י מספר מוכשר, והוא נקרא בנשימה עצורה למרות העומס המבהיל של הפרטים והאירועים המתוארים בו. קרה כאן משהו היסטורי, שמנהיג בינוני בצעירותו, עסקן מושבע ואדם שלא בלט בתכונותיו כמנהיג לעומת מנהיגים ציוניים בני-זמנו - הפך בהדרגה למנהיג החשוב ביותר שקם למדינה-שבדרך, עד כדי כך שהוא מזוהה כיום כאבי האומה ומייסד המדינה, נביא, מעצב הלאומיות החדשה, מצביא. צריך לקרוא את הספר הזה כדי לראות כיצד הוא הופך בהדרגה מאחד משורת המנהיגים לאיש החשוב ביותר בתקופתו, לאיש שקיבל את ההחלטות המכריעות, שקבע את העקרונות למדינה הצעירה.

זה די מדהים לראות את הסתירה בין האיש הלא-מושלם הזה לבין האופן בו הנהיג את התנועה הציונית ואח"כ את המדינה הצעירה. ישנם דברים שמעולם לא נתתי אליהם את דעתי, כמו את דעיכתו הארוכה כאדם וכמנהיג, כמו הדרך בה איבד בהדרגה את שליטתו במפא"י ובממשלה, וכמו העובדה שבשלב מסויים של חייו איבד את המצפן ואמר דברים והיפוכם בהפרשי זמן קצרים ובצורה מביכה לעמיתיו ואפילו למי שקורא את הספר הזה. אבל הספר הזה הוא חשוב לקריאה: הוא מציג לנו דמות אנושית פגיעה וחסרה שמצליחה למרות הכל לעורר השראה ולהוביל בביטחה את המדינה הצעירה אל חוף מבטחים, והוא מאפשר לנו להיפגש שוב עם ההיסטוריה הציונית.

המחבר הוא בעיקר עיתונאי ולא היסטוריון, ולכן הוא מספר סיפור שמתמקד באיש עצמו ודרכו באירועים העיקריים של הציונות. זה איננו ניסיון לספק ניתוח אנליטי של התהליכים. וזה מספיק טוב כדי שזה יהיה ספר מרתק. זו גם חוויה מיוחדת ללמוד על הניגוד בין הדמות האנושית המיוסרת לבין פועלו המונומנטלי של האיש שבזכותו קיימת היום מדינת ישראל. ממליץ לקרוא.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•דורון נחמני
מדינה בכל מחיר

מדינה בכל מחיר

תום שגב

הכתיבה מעולה. אבל הסופר יוצא מנקודת מוצא שכולללם מכירים כל צעד ושעל בחיי בן גוריון. כך שהספר הזה הוא פחות ביוגרפיה ויותר ספר הערות ביוגרפיות והשלמות והסברים.
לי, כאזרח שלא גדל על מורשתו של מר בן גוריון (ולמעשה, בסביבה שעויינת את האיש ורבים מפועליו והשקפותיו) - הספר היה בלתי קריא. קראתי חצי (!!!) עד שנואשתי, אך ורק בגלל צורת ההגשה המרגיזה משהו.

לפני 6 שנים•קורא כרוני
דירוג
4.0
לפני 8 שנים

“הקריאה מרתקת וקולחת, הרבה מאוד מידע, חלקו ידוע וחלקו פחות. אבל אין כוכב חמישי היות ולטעמי ה"עצים" כת”