•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
רשימת קריאה של רויטל ק
"ג'נטלמנים מאופקים, פקידי ממשל, חוואים וילידים, בני המעמד הנמוך ובני המעמד הגבוה, אלו שהמצפון שלהם מייסר אותם ואילו שמוטרדים רק ממה יחשבו ויגידו עליהם. על התפר שבין אנגליה למושבות הקולונאילסטיות מתרחשות דרמות אמיתיות, גם במציאות אבל בעיקר בתוך הראש של הדמויות."
"למרות ההמלצה של ג'ודי פיקו על הכריכה ולמרות שאני לא זוכרת ממנו כמעט כלום, כן זוכרת שהוא היה חביב סך הכל, בנכוי פוליטיקת זהויות אמריקאית בלתי נסבלת שהשתלטה עליו פה ושם, אז המלצה מסוייגת"
"המלצה מסוייגת כזאת, אם יש לכם כוח ו/או מספיק עניין היסטורי להתחייב לרומן מהמאה ה-19"
"הספרנית המליצה בחום אבל המלצה יד שניה, היא לא קראה בעצמה. סוג ההמלצות שנאי לא נוטה לקחת ברצינות אבל איכשהו הסתקרנתי. לקח לי המון זמן להיכנס אליו, הוא לא ספר שמתמסר בקלות. קראתי לאט, מתלבטת אם לנטוש כשאיזו הברקה תפסה את תשומת לבי והכריחה אותי לתת לו עוד צ'אנס ועוד אחד. סיפורה של רוסיה הקומוניסטית מזוית לא שגרתית מסופר באיפוק ג'נטלמני כמתבקש משם הספר. הוא לא סוחף ולא סוחט דמעות, הוא לא לוחץ על בלוטות הרגש, הוא לכאורה מינורי, מספר סיפור פרטי, לא את זה של כלל החברה, אבל המהפכה הקומוניסטית משתקפת אלינו מתוך הסיפור הקטן לכאורה והטרגדיה זולגת לאיטה מבין השורות. מומלץ"
"זה היה יכול להיות ספר מתח או לחילופים קומדיה רומנטית - כזו שבה הגיבורה ממוצעת המראה מגלה שמושא אהבתה התאהב באחותה היפהפיה, רק שהאחות - כמאמר שם הספר - היא רוצחת סדרתית, וזה לא ספר מתח כי זהות הרוצח ידועה, ולא הכי קומדיה כי בכל זאת... רצח, אתם יודעים. אז מה תעשה הגיבורה כשאחותה עליה היא מגנה מכוח קשר דם ודאגה של אחות גדולה מאיימת על הגבר שהיא אוהבת? זו לא השאלה האמיתית. השאלה היא האם הגבר הזה בכלל ראוי לאהבתה. אותה עצמה הוא מעולם לא ראה באמת, אבל באחותה היפהפיה הוא מתאהב תוך חצי דקה, וכל ההיסטוריה המשותפת שלהם מתפוגגת. הוא לא מקשיב לאזהרותיה ומוכן לאמין בגרוע ביותר לגביה, ואולי הוא לא רק הוא עצמו אלא סמל למין הגברי כולו, ואולי מה שהאחות היפהפיה מביאה על הגברים המתאהבים בה בלי להבין לרגע מי היא ומהי - הוא בדיןק מה שמגיע להם?"
"צריכה לכתוב פעם משהו על הזכרון בספר - דעיכת הזכרון נתפסת כטרגדיה, אבל הספר מנגיד אליה דווקא את כוחו ההרסני של הזכרון, כיצד דווקא מי שזוכר כלוא ע"י זכרונו באותה סצנה איומה ובלתי נשכחת, ולעומתו מי ששוכח חופשי לנפשו, משוחרר מכל רגש ומכל הטרדות האנושיות."
ניתן לסמן ולהעתיק את הרשימה