הספר "דרקונים של שחקי שרת הדרקונים" מאת מרגרט וייס וטרייסי היקמן (הוצאת אופוס, 2008) הוא השני בטרילוגיית ספרים נוספת בסדרת רומח הדרקון, וגם בו אנו פוגשים חלק מחבורת ההרפתקנים האהובה בהנהגת הסייר תניס חצי-אלף ויוצאים עמה להרפתקה נוספת. עלילת הספר מתרחשת מיד לאחר תום הספר הראשון בטרילוגיית "רשומות רומח הדרקון" שהסתיים כאשר "תניס וחבריו עמדו בראש מרד העבדים והרגו את קטב מרירי" (עמוד 3), שר הדרקונים במבצר פקס-תרקס. לאחר מכן, בספר הראשון בטרילוגיה זו הם מצאו את מקבת כראס והשיבו אותה לגמדי תורבאדין בתמורה למקלט לעבדים שנמלטו מפקס תרקס. עתה בכרך השני של הטרילוגיה, שמלווה את כרך ב' של "רשומות רומח הדרקון" מתואר חלק ממלחמת הרומח מנקודת מבט צבא הזדון. קיטיארה אות' מטר, שרת הדרקונים של הלהק הכחול, נשלחת על-ידי אריאקס, ראש צבא הדרקונים, לחרחר ריב בשורות אבירי סולאמניה. קיטיארה משכנעת את דירק שומר-כתר, אביר הוורד השואף להיעשות לראש מסדר האבירים כולו, לצאת למסע בעקבות בועת הדרקון.
אביר הוורד דירק שומר-הכתר יצא למשימת הרת סכנות לאתר את בועת הדרקון הקסומה. הצטרפו אליו שני חבריו הוותיקים, בריאן דונר, אביר החרב, וארן ארוך-הקשת, אביר הכתר. השלושה עברו יחד את כל מסלול האבירות. יחד היו חניכים ונושאי כלים, יחד הוסמכו כאבירים ויחד עלו בשרשרת הפיקוד. אולם, במהלך הספר התברר לארן ובריאן כי חברם, הבכיר מהם בדרגה, נאמן בחשבון ראשון ואחרון לעצמו בלבד ומונע משאיפותיו הפוליטיות. בטרסיס חברו האבירים לחלק מחבורת הגיבורים שכלל את לאורנה וגילתנאס, נסיכי האלפים, הגמד חלמיש כור-אש והקנדר גדילן קוץ-רגל וכן כהן פלדין אליסטן והאביר סער בהיר-להב. אז התברר לחבריו של סער כי למעשה כלל אינו אביר. מועצת האבירים לא קיבלה בשלמותה את טענותיו לפיהן הוא בנו של האביר המהולל אנגריף בהיר-להב וכשפגש בחבריו בפונדק הבית האחרון הם פשוט הניחו שהוסמך לאבירות. "תניס בכלל לא שאל אותי. הוא קיבל את העובדה שאני אביר כמובנת מאליה, וכך גם חבריי האחרים. לפני שיכולתי להסביר מה קרה, התחילה כל המהומה. מטה הבדולח הכחול הופיע והיה צורך להילחם בהובגובלינים ולהגן על הגבירה. חיינו השתנו לעד בן רגע, וכאשר הגיע הזמן שבו יכולתי לספר לחבריי את האמת, היה מאוחר מדי. האמת הייתה מסבכת את העניינים" (עמוד 356), סיפר לבריאן דונר. מובן, הודה, "שהייתה שם גם גאוותי" (עמוד 356). בריאן הקשיב לו רוב קשב ולבסוף אמר: "אני חושב שאתה אביר טוב יותר מהרבה אנשים שמתהדרים בתואר" (עמוד 356). לכן, מינה אותו בריאן לנושא כליו ואפשר לו בכך לגשת שוב למבחני האבירות.
בהמשך הספר הגיעו האבירים וחבורת הגיבורים למשטח הקרח בחיפוש אחר בועת הדרקון. שם חיכו להם השר פאל-תאס וזאביו הרצחניים. "סער שאג בהתרסה והניף חרבו בקשת לפדה. זאב לבן וענק נפל לרגליו, דם בוקע מגרונו המשוסף" (עמוד 395). בעוד סער ושאר האבירים לחמו על חייהם ניסתה לאורנה להתגנב ולהרוג את פאל-תאס שעטה על עצמו דמות של זאב ענק. "על החיים ועל המוות" (עמוד 399) אמרה, "והניפה את מפלח-הכפור לעבר צוואר הזאב" (עמוד 399). בטרם יצאו הגיבורים לקרב במעוזו של פאל-תאס ניתן ללאורנה סכין קסום. "הלהב הקסום היה מבורך על-ידי חבקוק ופילח את קסם ההגנה של מג-הכפור וננעץ עמוק בגרונו. דם ניתז ממנו. פאל-תאס ילל, דם ורוק התערבלו בפיו" (עמוד 399) והוא נפל לבסוף מת. אך עיקר הסיפור אינו נוגע להתמודדות עם שר הדרקונים האכזר (שמותו נכתב כבר בכרך ב' של "רשומות רומח הדרקון"), אלא במציאת בועת הדרקון ובהשפעתה על דירק.
הספר, כך נכתב בגבו, הביא את קורות מלחמת הרומח מנקודת המבט של צבאו של אריאקס והציג דמויות ישנות ומוכרות לצד דמויות חדשות ומאיימות, וחשף סודות שלא נחשפו קודם לכן. לכאורה, הספר כולל בתוכו את כל הדרוש בכדי שתהיה זו הרפתקה מהנה וכיפית, בוודאי לקוראים ותיקים שבאו בשביל הנוסטלגיה. בפועל, משמים ומשעמם. קראתי כבר ספרי פנטזיה טובים יותר. מיותר.
