לפני הכל, אהבתי!
העלילה ב2 משפטים - קינג ומקסוול מתבקשים ע"י אשת הנשיא לחפש את אחייניתה שנחטפה, מסתבכים בנבכי המשפחה הראשונה
ותוך כדי כך מישל נוברת בעברה ומגלה את האמת על עצמה.

אהבתי שיש מקום בספר גם לאנטי גיבור, שהוא לא דמות חד מימדית, ואולי בעצם הסו קולד "טובים" הם הרעים?
יש בספר אמירה מאוד ברורה והיא בעצם פראפרזה על המשפט המפורסם של הפסיכולוג הנודע אדלר-"אין אמת אחת".
אז למה 4 כוכבים ולא 5? כי כבר מאמצע הספר ניחשתי נכונה מי , מה ולמה... אבל אתה מנסה לפענח מהן הסיבות , לפחות כמעט עד הפרק האחרון.
בכל זאת תקראו, הספר טוב!

זה לא הספר הראשון של באלדצ'י שאני קוראת, ובכל זאת הופתעתי מהטוויסט לקראת סיום. בגדול העלילה דיי קלאסית-הרעים מול הטובים.
מושחתים בצמרת השלטון שכל מה שמעניין אותם זה כח או כסף, או שניהם יחד, ושאף אחד לא יעמוד בדרכם...
מולם ניצבים חוקרינו החסונים קינג ומקסוול, עם עוד חברים. שימו לב לדמותו של אדגר רוי- הנאשם ברצח כפול 6, נהניתי מתיאור העולם הפנימי שלו.
בגדול ספר מומלץ להתרחק מהכאוס של המציאות שלנו.

לפעמים היה נדמה לי, שהסופר מאכיל אותנו בכפית, לגבי המוטיב לרצח שיש לכל אחד ואחד מהדמויות בספר..ועל אף שחשדתי ברוצח כבר בשלב די מוקדם, עדיין לא הייתי מוכנה לטוויסטים בסוף הספר. ספר לא רע בכלל, שמצליח לשאוב אותך אליו בימים טרופים אלו, זה כל מה שביקשתי.

"שבריר שנייה" מאת דיוויד באלדאצ'י (הוצאת מודן, 2007) הוא הראשון בסדרת ספרים שגיבוריהם הם סוכני השירות החשאי לשעבר והחוקרים הפרטיים בהווה מישל מקסוול ושון קינג.

מישל מקסוול היתה סוכנת מבטיחה בשירות החשאי, אך המועמד לנשיאות שאותו אבטחה נחטף, ועתה נראה שהקריירה שלה התרסקה. שון קינג, שחי לו חיים שקטים על גדת אגם שקט בלב וירג'יניה, יודע איך היא מרגישה, כמעט. המועמד לנשיאות שעליו הגן, קלייד ריטר, נרצח במהלך עצרת בחירות. "אחרי ששקע האבק על רציחתו של קלייד ריטר, הוא עזב את השירות החשאי, סיים את התואר שלו ופתח פרקטיקה עצמאית" (עמוד 28). קינג נעשה לעורך דין.

מקסוול משוכנעת שישנו קשר בין המקרים, וכאשר שרשרת רציחות הופכת אותו לחשוד מנסים השניים לפענח את התעלומה. שניהם חוקרים מיומנים, וכמו מקסוול גם קינג אומן היטב כסוכן בשירות החשאי, והוא קר רוח בשעת לחץ. כך למשל, לאחר שמתנקש ירה במועמד לנשיאות עליו הגן, שלף קינג את נשקו וכיוונו לעבר הרוצח. "והוא ירה פעם אחת, ואז שנייה, אף על פי שהפעם הראשונה הספיקה. היא הפילה את האיש במקום עומדו" (עמוד 9).

הספר מותח, והאקשן טוב, אבל בסופו של יום, כמו בלא מעט מספריו של באלדאצ'י הפתרון מופרך והופך את כל חוויית הקריאה למיותרת.

משתף ביקורת ספר שכתב אבי:

איני בטוח באם זו פעם ראשונה שאני קורא את הספר. אפשר שבפעם הראשונה קראתי אותו בשפת המקור. זה יתרונו של קשיש שזכרונו לקוי. קריאה חוזרת של קשיש כקריאה ראשונה. איני סבור שיש מקום לקריאה חוזרת של הספר לבעלי זיכרון שכיח.
הספר הוא הרביעי בסדרה "שון קינג ומישל מקסוול".
הסיפור הנו אופרת סבון או טלנובלה, שכן יש לו סוף. העלילה נסובה סביב מספר משפחות בעייתיות במקביל, בכסות של חקירת עבירות פליליות.
סיפורם של הטובים והרעים, מסופר במקביל- פרק קצר, ולעתים שניים, על משפחה אחת, ולאחריה על אחרת, לסירוגין. בין הטובים לבין הרעים, יש דמויות ביניים. מעניין שמחד גם הטובים אינם "טלית שכולה תכלת", ומאידך, גם בין "הכתמים" המכסים את הרעים, חולפים קרני אור.
לטעמי הספור אינו ממוקד. אין הוא בא לייצג דור, או חצי דור. אין הוא בא לספר על החטא ועונשו, למרות שאין כל זה מפריע למחבר לשלוף כובעים מהשפן, מידי פעם.

הספר מומלץ רק למכורים לבאלדאצ'י, או לאוהבי טלנובלות

אני מאוד אוהב את הסופר הזה, קראתי 3 ספרים שלו שלכולם נתתי 5 כוכבים.
במקרה של הספר הזה - ממש לא ספר טוב.

יוצא מהכלל חבל שהסדרה הסתיימה עם התברגנות הגבורים. נגמרת בקול רעש גדול מומלץ

רומן מתח מרתק, עלילה מורכבת אבל ערוכה ושזורה בצורה יוצאת מהכלל. את התקציר תקראו בתקציר אני רק אמליץ בחום ורץ לקרא את הבא בסדר.

יוצא מהכלל שילוב של שני חוקרים מבריקים. העלילה מדהימה בהשתלשלות שלה. ממךיץ מאוד צחפש את השלישי בסדרה.