וואי, הסדרה הטובה ביותר שקראתי ולא פעם אחת, לפחות שלוש פעמים,פשוט לא נמאס,
לא אחשוב פעמיים אם להתחיל לקרוא אותועוד פעם או לא,
כמה ספרים לא יגמרו מהר כל כך, וזה מה שכיף, כם ספר כיפי גם המשך עלילה כמו סרט שאת כל כך רוצה שימשיך ואז מגלה שיש עוד המשך,ועוד ועוד:)))ממליצה בחום:)

לאחרונה אני עושה קריאה של ספרים ראשונים בסדרות כדי לראות אם אני רוצה לשמור על הסדרות אצלי במדף. והפעם הגעתי אל הכרך הראשון של סדרת ספטימוס היפ. האמת שלא ציפיתי לזה, חשבתי שאולי תהיה קריאה נחמדה כמו בספרי פנטזיה אחרים שמיועדים לנוער, וחשבתי שאולי אפילו (חס וחלילה) אעצור באמצע כי אבין במה מדובר ולא יהיה מספיק מעניין (קרה לי בסדרה אחרת מלפני חודשיים בערך) ואני ממש שמח שהתבדתי.
סייג' כותבת נהדר, היא ממלאה דפים על גבי דפים בעלילה מרתקת, דמויות מגניבות, קסמים מעולים, ואפילו השפה קצת שונה עם שינויי פונט של הקסמים, ועם סיומות מילים באותיות שאינן סופיות כמו במילה כישופ, וזה בהתחלה הרגיש קצת ילדותי אבל ברגע שנכנסתי לתוך הקריאה זה הרגיש מתאים דווקא, וזה אכן סחף אותי.
הסיפור עוקב אחרי משפחת היפ שגרים בעיר הגדולה והם כולם בעלי קסם בדרגות כאלו ואחרות, אבל מה שמיוחד בהם הוא שהאבא הוא בן שביעי, והילד השביעי במשפחה אמור להיות קוסם חזק במיוחד, אבל כבר בהתחלה הבן מת עם הוולדו, ובמקומו מוצאים תינוקת נטושה ומביאים אותה במקומו והיא גדלה בתוך בית של קוסמים עם מלא בלאגן אבל גם מלא באהבה. הכל מסתבך עוד יותר כשמגיע קוסם-על אפל שהולך ומשתלט על העיר ועל מגדל הקוסמים ומשפחת היפ יוצאת למסע מנוסה על חייהם.
הסיפור כתוב בטוב טעם, מלא הפתעות, מלא קסמים ויצורים מגניבים ומיוחדים ומלא מכשפות וקוסמים, וזה פשוט תענוג לברוח קצת מהמציאות היומיומית שלנו לתוך עולם קסום שכזה.
תהנו...

הסידרה הזאת די טובה אבל מרגישים שהעלילה נמתחת, אין יעד מסוים- משהו שגיבורי הספר צריכים לעשות, פשוט קוראים על החיים שלהם ושקוראים להם כל מיני דברים.
אני ממליץ למי שאין לא מה לקרוא לקרוא את זה, אבל למי שאין זמן עדיף לא להיכנס ולקרוא

הספר חמוד, אנשים שאוהבים משפחתיות, אוהבים את ההרגשה הזאת בא שלג יורד בחוץ ואנו עוקבים אחריו ,לא רוצים שיפסק, בזמן שאנחנו בבית מסתכלים מבפנים, כל סוגי האנשים האילו יכולים לאהוב אותו ,ולי יש כמה הערות בנושא(הקטע הבא אינו מציג ספויילרים)

השליליים: הספר לא מספיק מעניין, אני אוהב את זה שהם מראים לנו שלג ומתארים אותו אבל צריך להוסיף שרק מעמוד 330 בערך נהיה קצת מעניין, הוא לא גורם לי לרצות לקרוא אותו, ולומר את האמת באיזשהו שלב כבר כמעט וויתרתי עליו לגמרי, הספר לדעתי יכול להיות טוב עם יוסיפו בוא קצת אקשן ומתח, אבל הסיפור לוקח את העלילה וחופר עליה מבלי להמשיך ולעבור הלאה, היה פרק שלם שדובר בו רק על התפתחות השלג ועל השפעתו על השאר, אני לא אומר שזה לא טוב אבל זה פרק שלם, זה יותר מדי ושום דבר לא קורה!!

החיוביים: הספר מראה מצד אחד פנטזיה ומצד שני מציאות, ואת זה אני נורא אהבתי, זה מראה לנו התפחות חיים, מספר לנו גם על חייהם ורצונם ולא רק על מה שהם עשו או איך עשו, זה מראה לנו מצד מסויים גם את החיים שלנו, זה כאילו מכניס אותנו לתמונה של השלג, אנחנו עושים את אותם דברים, אני מודה שלקרוא את מה שאנחנו עושים ונהנים ממנו קצת מרדים שלא כמו במציאות, אבל זה מה שיפה!! הם מראים לנו מציאות, יש המון ספרים שפשוט מראים לנו תמונה בה אין מציאות, אין!! לעולם לא יפנו כמה עמודים מהספר למציאות, לעולם לא יכניסו לספר את הפרטים האילו, אולי במקרה הספציפי של הספר הזה הכניסו יותר מדי פרטים אבל מצד אחר כשאני קורא את הדימויים שם ואת התיאורים אני לא יכול שלא לשים את עצמי שם עומד ועושה את אותם הדברים, בספר הזה אין מה לחכות לו, זה לא ספר שממכר אותנו אבל זה ספר לזמנים הטובים, לימי שלג או גשם, לתחילת חורף, לזמנים בהם אנחנו רוצים שמישהו יהיה איתנו ויעמוד במקום שלנו.
עוד דבר יפה בספר זה ההרפתקאות שלו, הביצות ,הממלכה ,דוםדניאל , האנשים המקובלים והפחות, מראים לנו את הספר מכל כך הרבה זוויות,הסוף היה יפה ,רק חבל שהפרקים שליוו אותו לא תמיד ניחונו עם אותו יופי כמותו.

ספר מעולה השני הכי טוב בסידרה (אחרי אלפיזיקה כמובן).
מה שאני אוהב במיוחד בספר הזה שבשונה מהספרים האחרים בסידרה הטירה ומיגדל
הקוסמים לא שלהם ורודפים אחריהם.
-ספוילר-
מאוד הפתיע אותי שנער 412 הוא בעצם ספטימוס היפ ושהוא הפך לחניך
של מרסיה (מיסכן סיימון).
-סוף ספוילר-
בקיצור ספר מעולה שכדי לכם לקרוא.

את הספר לקחתי כי חברה אמרה לי לקחת (והיא אפילו לא חובבת ספרים) אחרי שהתלוננתי שאין לי מה לקרוא הרבה זמן.
לקחתי את הספר ביום שלישי וסיימתי אותו היום (יום שישי) ואני יכולה להגיד בלב שלם: זה אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי מימיי.

ההתחלה ממש מעניינת ואולי קצאת לא ברורה,באמצע יש בערך 50 עמודים די משעממים עד שההרפתקה מתחילה אבל מאז כול עמוד מעניין.

הדמויות בהתחלה קצת לא מובנות הזהרת ספויילר ועד הסוף חשבתי שגנה היא הדמות הראשית.
מה שממש ביאס אותי שלא ממש הכרנו את האחים של גנה חוץ מניקו ושכול הספר זה או שחור או לבן, או טוב או רע, בלי שום הסבר למה.

ממליצה למי שאוהב ספרים כבדים
-שירה-

הספר הזה מוכיך שספר פנטזיה יכול להיות גם ממש טוב וגם ממש מצחיק
וגם עם דמויות טובות.

אם לומר את האמת, מבחינת ההבנה זה לא ספר משהו.
בפעם הראשונה שקראתי את זה, היו חלקים שפשוט דילגתי עליהם, כי לא הבנתי מהם כלום.
העלילה טובה, אבל יש שם כל הזמן מעברים בזמן (אני לא אפרט- ספויילר) שנורא מבלבלים.
אני לא אומרת שזה ספר גרוע, ממש לא. אני רק אומרת שאם היה אפשר לכתוב את זה אחרת, הייתי עושה את זה.
עדיין, למרות כל זה כדאי מאוד לקרוא את הספר, אחרת לא תבינו הרבה דברים בספרים הבאים, לדוגמא, מיהו מרסלוס פיי.

ההתחלה מסקרנת מאוד,כאשר סיילאס היפ מגלה תינוק ביער וחייו משתנים.
כעבור 10 שנים הם מגלים משהו שאישר את חשדות אישתו לגבי התינוק. מרגע זה הם מתחילים בריחה שמתחילה בכך שהצייד רודף אחריהם, ואז בית קפה שנשרף וערפל כשופ.מומלץ ביותר.