העולם המוסלמי במצב רע.
המדינות המוסלמיות מושחתות עד היסוד, מפגרות בכל תחום אחרי המערב, בעלות משטרי עריצות ועל סף התפוררות.
חכמי הדת מפולגים, עוקבים בלהט אחרי המסורת של האסכולה שלהם ובורים בכל דבר שאינו עולם הדתי הצר, גם הציבור ברובו בור ונמצא במצב של קיצוניות.
זה לא משהו שאני טוען בשנת 2023, זו תמצית הטיעונים של ההוגה המוסלמי עבד אל רחמן אל כואכבי בשלהי המאה ה19.
מדהים כמה מעט השתנה וכמה היצירה הזו רלוונטית לעולם המוסלמי המודרני..
המבנה של הספר הוא כזה: מדובר בפרוטוקולים של ועידה דמיונית של חכמי דת מוסלמים, בעיקר ערבים, בעיר מכה. ועידה שבאה לדון ב"רפיון הכללי" של העולם המוסלמי, בפרט בתחום הדתי, ולהציע פתרונות. הדיונים והמסקנות הם ברוח התנועה הסלפית.
אבל רגע, מה זה סלפייה? "סלף" זה קיצור של הביטוי "א סלף אל צאלח" – "האבות ישרי הדרך" – ומתייחס למוסלמים בני דורו של מוחמד עד לבני הדור השלישי מחייו.
לפי התפיסה הסלפית בתקופה הזו האסלאם היה "טהור" וזהה למה שמוחמד הטיף אליו, בעוד בדורות שלאחר מכן נוספו חידושים בעייתים (בד'עה), חזרו אלמנטים אליליים לאסלאם (הביקורת היא בעיקר כלפי הזרם הסופיסטי; קבוצה מיסטית באסלאם), והתפתחו אסכולות הלכתיות שפשוט הולכות בעיוורון אחרי דברי החכמים הקדומים שלהן בלי שום שיקול.
הסלפים שואפים לטהר את האסלאם מהאלמנטים האלו ולחזור לצורת הדת שהתקיימה בימי מוחמד.
אל כוואכבי משווה בספר את הסלפיה לשני דברים שהם כנראה מוכרים יותר לקורא הישראלי: לרפורמציה הפרוטסטנטית שהשילה מעל הנצרות תוספות ומבנים קתוליים ו"חזרה" לברית החדשה, ולקראות היהודית שהשילה מעל היהדות את תוספות התורה שבעל פה ו"חזרה" לתנ"ך.
הביקורות והמסקנות של כואכבי יכולות להיות מעניינות הרבה פעמים. הוא מעריץ את ההתפתחות המדעית והמחשבתית במערב ורוצה לאמץ את האלמנטים האלו, אבל באופן אסלאמיסטי ותוך טענה שהם חלק אינטגרלי מהאסלאם ותמיד היו שם.
כך למשל הוא טוען שהדמוקרטיה המערבית נמצאת גם אצל האסלאם המוקדם, בצורת ה"שורא" וכו'.
אשים כאן קטע פשוט מאלף שלו בקשר למדע:
"אין ספק שלאחר הגילויים החדשים החלו המוסלמים להפיק תועלת רבה ממדעי הטבע, בהתחשב בכך שהם חשפו חלק מסודות הקוראן והחכמה הטמונה בו שהייתה מוסתרת עד כה. הפרשנים גיששו בהם כסומא באפילה, כהופעת חיים דוממים מתוך התגבשות במים (הרמז הוא לפסוק האומר "ויצרנו מהמים כל חי"), הזיווג בכלל הצמחים ("ישתבח שמו של מי שברא את המינים כולם – של הצומח מן האדמה, ושלהם עצמם, ושל כל שאינם מכירים"), התכווצות הארץ והתפלגות הירח ממנה ("הלא יראו כי אנו באים על הארץ ונוגסים בה מכל עבריה?"), היפרדות השמיים מן הארץ ("האם לא יראו הכופרים כי השמיים והארץ היו מקשה אחת, ואנו קרענו חלל ביניהם ויצרנו כל חי מן המים? הלא יאמינו?"), פגיעת חיידקי מחלת האבעבועות באנשי הפיל ("הלא ראית מה עולל ריבונך לבעלי הפיל: הן שם מזימתם לאל ולהקות ציפורים שלח מעל, לרוגמם באבני גוויל, ועשה אותם כמוץ נאכל"), גילוי שרשרת בעלי החיים מעפר וטין וטיט בהתאם לתורת האבולוציה שהוכיח המדען הדגול דרווין ("בראנו את האדם מתמצית נוזל, מטין"), גילוי תכונת התמד התנועה בהופעה ובהיעלמות בקרב כל הברואים ("השמש לא תוכל להדביק את הירח והלילה לא יקדים את היום. כולם משייטים בגלגל הרקיע"), גילוי סוד המידות המדויקות בהרכבים הכימיים ("הוא יודע את מידת כל דבר"), התחלקות שכבות האדמה לשבע, לפי הדעה הנכונה ("אללה הוא אשר ברא שבעה רקיעים וגם בארץ כמותם"), הגילוי שהשמיים הם חלל, לכל הדעות, ומתוך כך פתרון ההתבקעות וההתאחות שלהם ("השמיים והארץ היו מקשה אחת ואנו קרענו חלל ביניהם"), גילוי מלאות היקום באתר שהוא מקור חומר הברואים ("אז הרקיע אל השמיים והם קיטור"), הידיעות על כלי התנוה היבשתיים המונעים בקיטור או בחשמל ("הספינה הטעונה אשר נשאנו בה את זרעם היא אות להם. יצרנו להם עוד כדוגמתה למען יפליגו"), ושאר תופעות שחשף המדע לאחרונה. מה עצומות ההוכחות החותכות לגבי נס הקוראן, המתחדש יומם וליל. המוסלמים החלו להזדקק לחכמת ההיגיון אשר כמעט והפכה את המערביים לבקיאים יותר מאתנו אפילו ביסודות הדת שלנו [..] אני סבור שלולא הפיגור הזה לא היו המוסלמים שוקעים ברפיון, והתקווה היא שבעזרת האל, במוקדם או במאוחר, יפנו בלית ברירה אל המדעים המועילים האלה ויחדשו את צמיחתם [..] אף אם תוצאת הפיגור הזה דבקה באנשי הדת המתקדמים של האומה, הרי שאנשי הדת השמרנים נפגעו יותר, שכן בזמן שנגלו יתרונות המדעים האלה הם לא הראו נטייה לאמץ אותם. הם מסתפקים בהוראת השפה וההלכה בלבד, או בתוספת מעט חשבון, כדי להשלים את החובות הדתיות והמורשת במינימום הנדרש [..] התוצאה היא שחסרונות חכמי הדת הקדומים ומגבלות החדשים, לצד התרחקות המוסלמים עד עתה ממדעים מועילים וחיוניים, הפכו אותם לנחותים בהרבה משאר האומות. אין ספק שאם יארך ריחוק זה חמישים שנים נוספות, יגדל המרחק ביניהם לבין שכניהם כמרחק שבין האדם לשאר החיות. בהסתמך על כך, חוק האבולוציה הוא הגורם לרפיון הזה, כשם שאמר האל יתעלה: 'האם ישתוו היודעים ואלה שאינם יודעים?'" (עמ' 63 – 66)
כפי שציינתי, הוא גם מתקיף חריפות את ההליכה לקיצוניות בדיני הדת (אפילו נגד ג'יהאד חמוש!), וכולל גם אותה בין הסיבות לרפיון, בדפים ארוכים, תקיפים ומפתיעים כמו בנוגע למדע.. יש קטע אחד שבאמת אהבתי, שהוא שם בפי מתאסלם רוסי טרי: "לא רחוק היום שבו יקום הנסיך מוחמד 'המודרך נכוחה' ממוצא רוסי או אנגלי למשל, וישמש כממלא מקום האמאם שיחזיר את עטרת האסלאם ליושנה בסדר המושלם." (עמ' 130) למרות שיש לציין שכואכבי מדבר לא מעט על עליונות של הערבים בענייני דת על שאר המוסלמים.
אז כואכבי בן אדם די מדהים מחשבתית ומאוד מתקדם לזמנו, ולעזאזל, אפילו לימינו בהתחשב במצב של רוב העולם המוסלמי, שלא בדיוק השתנה לטובה משמעותית, אבל איך הספר הזה כ, ובכן, ספר?
אז ככה, כואכבי יכול לחזור על נקודות שוב ושוב או לכתוב בצורה מתפתלת ומעצבנת לקריאה. עורך היה עושה לידידנו הרבה טוב, אבל זה חדמ"ש מסמך מאוד מומלץ לכל מי שמתעניין באסלאם. מה שכן, זה יותר ל"מתקדמים" ולא הייתי ממליץ למי שלא קרא לפחות את הקוראן ואינו בעל ידע די רחב בנוגע להיסטוריה אסלאמית לקרוא את זה. הוא ייצא מכאן מבולבל ומשועמם.
העולם המוסלמי, היי. למה אתה לא יכול להיות יותר כמו אל כואכבי???
