הספר מסופר מנקודת המבט של טייט, נערה בת 17 שעוברת התעללות בידי מי שהיה החבר הקרוב ביותר שלה, ג'ראד. תחילה היא מתעלמת מההתנהגות שלו ומנסה שלא להיתקל בו עד כמה שהיא יכולה, עד הרגע שנמאס לה. טייט מקבלת הזדמנות להתרחק מכל הבעיות האלו ולטוס לשנה לצרפת, כמובן שהיא לוקחת את ההזדמנות מבלי לחשוב פעמיים. לאחר חזרתה לבית הספר היא כבר נערה אחרת לחלוטין.
תוך כדי שהיא מנסה להשלים פערים מהשנה שחלפה, היא גם מתמודדת עם הבריונים שלה בצורה אמיצה ועם הרבה ביטחון. טייט מצליחה לחדור לעומק העניין ולשפר את היחסים שלה עם הבריונים, הכי חשוב עם הבריון הראשי, ג'ראד, ולגרום להם לכבד אותה.

אני מאמינה שאף אחד לא נולד עם רוע טהור. אין אדם רע, יש אדם שרע לו. ברוב המקרים ילדים בריונים מתנהגים בצורה בריונית בגלל משהו שקורה להם בחיים האישיים. גם שמתי לב שהרבה מהם עוברים התעללות בעצם.

הרבה לא אהבו את המסר שהספר מעביר. מודה שבחיים לא הייתי מתאהבת במישהו שגורם לחיים שלי להיות אומללים. אפילו עברתי חוויה דומה בחטיבת הביניים. הבריון שלי בסופו של דבר ביקש ממני סליחה, כמובן סלחתי לו ושם זה נגמר. אז נכון, להתאהב בבן אדם שנטפל אליך זה נקרא מזוכיזם ומערכת יחסים כזאת היא רעילה ולכן זה לא היה עובד טוב במציאות.
אהבתי שטייט בסופו של דבר הצליחה להיות אמיצה מספיק כדי להגיד לג'ראד "אתה פוגע בי" וממש לגרום לו להבין מה הוא עושה. התירוצים שלו בעיניי היו לא אמינים ובהחלט לא הופכים את המעשים שלו לבסדר, אבל יש בהם היגיון.

הספר כתוב טוב. אין מריחות מיותרות, אפילו לא בקטעי הסקס. ספר תיכון שלא מתיימר להיות קולג'. קראתי יותר מדי ספרי תיכון שהופכים לעלילה לא הגיונית בכלל ובספר הזה הסופרת הצליחה לשמור על קו עלילה יציב. לא קראתי ספרים נוספים שלה, אבל אהבתי את הסגנון.
(אגב, התרגום מעולה! כל הכבוד להוצאה)

שמעתי על הספר המון ביקורות טובות ומפרגנות בפייסבוק והחלטתי לנסות לראות אם איהנה ממנו.
אבל כגודל הציפייה כך גודל האכזבה כדי לא להרוס לאחרים את עלילת הספר אסמן את הפרטים הללו בכוכביות.
*************קודם כל העלילה מאוד משעממת ולא מעיינת וטיפה מעצבנת מצד אחד ג'ארד גיבור הסיפור
עבר התעללות קשה מהוריו ויש לו בעיות רגשיות במקום להתמודד איתם הוא מחליט להרוס ולפגוע בבחורה
שהוא אוהב ולהתעלל בה ולפגוע בה להציק לה ולהשפיל אותה מול הבנות במלתחה .אם אתה כל כך אוהב אותה
ורוצה להיות איתה למה להיות עם בנות אחרות ולגרום לה לקנא ? למה לא לנסות לדבר איתה או ללכת לטיפול
בשביל להקל מעלייך את העול הרגשי הכבד? תילחם עליה תראה שאתה משתנה במקום להתעלל בה ולכעוס עליה
שהיא יוצאת עם בנים אחרים?************** .**********דבר שני הספר כתוב בצורה טיפה דוחה ועם מילים גסות שחוזרות על עצמן בעלילה כל הזמן
הגעיל ודחה אותי ברמות איך אפשר לקרוא ספר כזה זה מראה שזה עיקר הספר ולא העלילה שנזנחת וחבל.***********
בשורה תחתונה ספר מאוד מאכזב ומשעמם ממש לא מומלץ לקרוא ספר גרוע מאוד .

מאז ומתמיד העדפתי ספרי תיכון/קולג'. יש בספרים מהסוג הזה משהו יותר קליל ולא כבד ועמוס.
כשאמרתי את אותו הדבר לעובדת בסטימצקי היא הניחה בקופה בלי לשאול את הספר ואמרה שאני ,'חייבת לקרוא אותו, הוא מושלם!'.
אז ישבתי בעמדה שלי כל הכורסא בסלון ביום שישי בערב, ופתחתי את הספר המדובר.
הספר מספר על טייטום או בקיצור-טייט, שסובלת מהחבר הכי טוב לשעבר שלה שמתנהג אליה בבריונות לא נורמאלית. כל הספר נמצא סביב המתח של השניים האלה, בסוג של מחול שעולה ודועך.
ועכשיו לביקורת האמיתית: טייטום היא בחורה די ממוצעת, אין משהו באישיות שלה שבסופו של דבר מושך אותה ומבליט אות הדמויות שדי מקבילות לה, אך זה בסדר, הדמות היא נערה בת 18 ולא רווקה בת 30. אך בכל זאת ציפיתי לקצת יותר רבדים. היא כן שנונה ולא שותקת - אבל היו רגעים שהיא ויתרה לעצמה שדי עיצבנו אותי ( מנסה לא לחשוף ספויילרים ).
גארד הוא דמות הדמות המיוסרת והילד הרע שמכחיש בכל דרך את החיבה לטייט. אין לי כל כךאיך לפרט עליו - הוא הנער ברע שבסופו של דבר קצת יותר טוב ממה שחשבנו.
הספר בסופו של דבר גרם לי לחייך, ולהזדהות. הוא היה מקסים, ויחסית לספר שמתיימר להיות ספר נוער, סצנות הסקס בו לא עוברות את הגבול הדרוש.הוא ספר תיכון קליל אבל כששמעתי שיש לו המשך הרמתי גבה, ואני אסביר למה - הספר, למרות ההווי הכבד יחסית שלו, נגמר בסוף החמוד והמצופה שמשאיר חיוך על הפנים.
אך למה למרות זאת 4 כוכבים ולא 5?.
יש דברים שבשוט לא מסתדרים בספר - הסיבה שבגללה גארד התאכזר לטיטום, היא הסיבה הכי מטופשת ולא מוצדקת בעולם. החברה של טייטום, יצאה איתו, ולמרות זאת טייטום יצאה איתו.
הדמות היחידה שבסופו של דבר באמת מסקרנת אותי היא מדוק - נראה שזו דמות עם רבדים מעניינים, שיכול להסתיר סיפור אהבה יפיפה.
הספר הוא חמוד, מעלה חיוך ובהחלט מתאים לתעסוקה בלילות ללא שינה.

לא יודעת מה איתכם חברים, אבל אני לא צריכה לאסוף קרשים לל"ג בעומר. יש לי את הספר בולי שאני הולכת לשרוף. ואוו. הספר בולי. בואו נתחיל. אז למה שנאתי את הספר-
1. חוסר אמינות: כל הספר מאוד לא אמין ואני לא אסביר למה בגלל שזה בכלל לא שווה את האנרגיה שלי. אפשר רק להגיד שזה קצת לא הגיוני שבחור יהיה אובססיבי כלפי בחורה מסויימת במשך כל כך הרבה שנים ולא יעזוב את המסכנה, אלה אם כן הוא פסיכופת או סטוקר חולה. גם לא נראה לי הגיוני לשנוא מישהו כל כך ובאותו הזמן לרצות אותו. כמו שברייקינג בנג'מין אמרו- "there's a fine line between love and hate" כן, פיין ליין אבל זה לא אותו דבר.
2. לא פוליטיקלי קורקט: "בנות בעלות מראה זנותי נתנו לבנים לזיין אותן על יבש." אז מה שאת אומרת זה שבנות "נותנות" לבנים? הן אף פעם לא חרמניות בעצמן? רק בנים הם חרמנים? והרווח היחידי של נשים ממגע מיני הוא שהן מפתחות לעצמן תדמית של זונה? או שהלבוש שלהן מפתח את התדמית הזאת? (עוד מאט מצעד השרמוטות אם מדברים) דאט איז וואט יו סאיינג גירל? ציטוט פשוט מקסים ונוסף מהספר הנפלא "לא פלא שבנים הם כאלו מגעילים, בנות נותנות להם להתנהג ככה." כמעט הקאתי בפה. אז את קודם כל מכלילה, אומרת שכל הבנים הם דוחים, אחר כך את מאשימה את ההתנהגות של הבנים בבנות עצמן וזה למה? כי הן "נותנות להם?" שוב עולמם של הגברים תלוי בנשים? שוב הנשים מעצבות את חייהם/ אישיותיהם? שוב הנשים אשמות ביחס המזלזל שהן נתקלות בו בגלל שהן לא עיצבו את בני המין השני כמו שאת חושבת לנכון? Jiss, בחורה , את פשוט מדהימה אותי. "לא הייתה לו זכות לבעלות על שום חלק בי" למה שתהיה לו זכות בכלל? למה שלמישהו תהיה זכות לבעלות עלייך? את לא חפץ, הבנת בוב'לה?
3.טייט הדמות הראשית- הבחורה הכי חלשה, חלשת אופי, חסרת אופי, טיפשה, חסרת טקט, מטומטמת ושטחית שקראתי עלייה. כל הזמן משוויצה במוזיקה שהיא אוהבת, כאילו מי ישמע אז את שומעת 3dg וseether יוו סתמיי ילדת וואנבי לאף אחד לא אכפת. בנוסף, טייט מאוד מטומטמת לדעתי. היא חושבת " לא אל תגידי את זה" ובסוף אומרת את זה. "תלכי משם עכשיו" ואז היא נשארת. מאוד מטופש לדעתי. היא גם אישה נורא חלשה, היא מקבלת את כל ההצקות וההטרדות של ג'ארד בלי באמת לעשות משהו, בלי להגן על עצמה כמו שצריך. דוגמא מובהקת לחולשה של טייט - כשהיא נמצאת לבד במלתחות, ג'ארד נצמד אליה והיא לא עושה כלום. היא הייתה ערנית לגמרי, היא יכלה לצאת מזה, אבל בגלל הריח שלו או איזה תירוץ מעפן אחר ומאוד מטופש היא בחרה שלא. אותו דבר קרה כשהוא נישק אותה. זה סבבה לזרום, באמת סבבה אבל אם את מתנגדת תתנגדי עד הסוף חתיכת מטומטמת. כי זה לא שאין לה את היכולת, זה לא שהיא הייתה במצב של קיפאון, זה לא שהיה איום ממשי וגם אם היה, היא לגמרי יודעת איך להתמודד איתו. אז למה היא לא עשתה כלום? כי היא חלשה ופחדנית, תקראו לזה האשמת הקורבן, אבל זה לא האשמת הקורבן, משום שכשהקורבן מסרב בתקיפות לפעול, הוא לא קורבן, הוא נהנתן. כי זה מה שהיא כנראה, מזוכיסטית נהנתנית שמשדרת לסביבה שלה שהיא הקורבן. ואיזה בחורה שטחית. כל הזמן איפה ג'ארד? מה הוא עושה? עם מי? כמה? למה? איך?
איכ איכככככ. דפוקה במוח.
4. המסר המזעזע של הסיפור - לספר יש מסר מגעיל וברור - כל בחורה רוצה שבחור חתיך יאיים עליה, יציק לה, יפחיד אותה, יהיה נטול רגשות ואז היא תתאהב בו ותתקן אותו. איכ איכ איכ. למה בכלל קראתי את החרא הזה? למה קניתי את זה?
דברים שאהבתי בספר-
1. ג'ארד- למרות שיש לו שם של טכנאי מחשבים, חמד של בחור, השפוי היחיד בכל המערכה המטופשת הזאת. בכל מקרה אני מציעה לכם להתרחק מהספר, לא לקנות אותו ולהזהיר את חבריכם ממנו (אם יש לכם כאלו... בכל זאת... אתם קוראים ספרים כל החיים שלכם. צאו החוצה, תראו חיים תנשמו חמצן).
חרא של ספר. פשוט ככה, לדחוף לאסלה ולהוריד את המים.

ספר קליל, מעניין, מרגש וסוחף.
הוא נראה מתאים לבני נוער אך ממש לא הוא מתאים גם למבוגרים.

הספר מספר על שני חברי ילדות טייט (שמספרת את הסיפור מהצד שלה)וג'ארד. קיץ אחד ג'ארד הולך למספר חודשים לאביו שלא ראה כבר יותר מעשור וכשהוא חוזר הוא לא אותו אחד ולא אותו החבר. מהרגע שהוא חוזר הוא דואג למרר טייט את החיים בבית הספר, לצחוק וללעוג עליה כשהוא נעזר בחריו.
כשהיא טסה בגיל 16 בכדי להתרחק מהסיוט וההתעללות המילולית שהיא חווה וחוזרת לאחר שנה היא מחליטה ש"הגיעו מים עד נפש" והיא מחליטה להילחם בחזרה. ג'אר המופתע לא יודע איך לאכול אותה ואת ההתנהגות החדשה שלה וביחד עם היופי שלה שרק הולך ומתעצם הוא מתחיל לשבור את החומות שבנה סביבה.
וטייט? האם היא תוכל לסלוח לו על כל השנים שבהם דאג למרר לה את החיים, ולהרחיק ממנה אנשים?

ספר מדהים. ממליצה לאוהבות הז'אנר.במיוחד לאלו שאוהבות מרוצי מכוניות :)
וכן אף על פי שהוא מדבר על תיכוניסטים הוא מתאים גם למבוגרים.
אז אל תהססו, כי מי שמהסס מפספס.

רומן נעורים חמוד שהינו הראשון בסדרת "נפלנו כך". סיפור אהבה זורם וקליל בין נערה ונער, טייט וג'ארד, מתאים במיוחד לבני נוער אבל בהחלט כייפי בכל גיל. ממליצה למי שבא לו כמה שעות של הנאה.
טייט וג'ארד גדלו בשכנות, הם היו החברים הכי טובים. השניים בילו ימים שלמים ביחד והיו מאד קשורים זה לזו, כמו אחים. ג'ארד גדל עם אמו. יום אחד ג'ארד נסע לבקר את אביו וכאשר הוא חזר, משהו בו השתנה. הוא אף פעם לא סיפר מה קרה לו ומהרגע שחזר היה נדמה שהוא שונא את טייט. הוא גרם לכל הילדים להתרחק ממנה, להתנכל לה ולהחרים אותה.
אמה של טייט נפטרה והיא גדלה עם אביה. הם נסעו לשנה כדי להתרחק קצת ולנקות את הראש. כאשר טייט חזרה לשנה האחרונה בתיכון, היא החליטה להיות חזקה ולא לתת לג'ארד להרוס את חייה. היא מחליטה לעמוד על שלה, לא לתת לאחרים לפגוע בה ואפילו נוהגת באלימות כלפי הגברים שמציקים לה.
טייט מנסה להתרחק מג'ארד ולהוציא אותו מחייה אבל היא מגלה שקשה לה, בתוך תוכה היא עדיין אוהבת אותו. היא מנסה לגלות מה הוא מסתיר ולמה הוא שונא אותה. הם מתקרבים ומתרחקים, עוברים עליות ומורדות. היא יוצאת עם אחרים, הוא מחליף בחורות כל כמה ימים.
לאט לאט ג'ארד נחשף בפניה ומגלה לה את סודו וכשנדמה שהם משלימים ומתקרבים, קורה משהו מאד מכעיס ומאד פוגע שלא נראה שיש ממנו דרך חזרה.
מה הסוד שג'ארד מסתיר? מה יעלה בגורל הזוג? תקראו ותגלו בעצמכם, כדאי!