הגעתי לספר מהתעניינות שכבר הרבה זמן קיימת אצלי לדתות המזרח בכלל ולבודהיזם בפרט . אחרי כמה ספרים שקראתי על בודהיזם כמידע כללי ולא כפרקטיקה דתית ליום יום , אני יכול להגיד שסוף סוף הגעתי לספר שלא נוטה להלל כמחזיר תשובה או לדבר בגנותה כאתאיסט על הדת המעניינת הזו (אם בכלל אפשר לקרוא לזה דת במונחים המערביים שלנו) .הספר בוחן את ההיסטוריה , המנהגים הדתיים של הכיתות השונות של הדת וכמובן את הדוגמות ודמותו של הבודהה על שלל הגרסאות שבו הוא מוצג בשלל האסכולות השונות .
אסכם ואגיד שזהו ספר נהדר ולמי שרוצה לקבל מידע בלתי תלוי על הבודהיזם זהו ספר מומלץ מאוד

בעידן הטכנולוגי צריך אומץ להיות מי שאתה, שלא לדבר על לנסות להגשים פוטנציאלים, אפשר לומר שאין הפתעה גדולה בכך שחלק מאותם מוכשרים בוחרים במסלול "קל יותר" שלא דורש התמודדות עם בעיות ברומו של עולם כל רגע נתון, מצד שני התסכול על חוסר ההגשה נמצא מנגד.
הספר נכתב לפני יותר מעשור, אך יש בו רלוונטיות אקטואלית לרגע זה ממש, ברגע זה ממש מורה באיזשהו מקום מסביר לילד או להוריו שהילד לא מממש את הפוטנציאל שלו, במקום אחר מורה משתיק ילד שמתפרץ עם תשובה ללא הצבעה. המנגנון המדכא, חוסר ההבנה והתסכול העמוק.
למורים ולהורים לילדים מוכשרים יש הרבה מה ללמוד מהספר הזה ללא ספק.

ספר מרתק לכל חובב קולנוע שמעוניין להבין קצת יותר על הרעיונות מאחורי כמה מהסרטים הקלסיים של זמננו - "תפוז מכאני", "הדייר", "תינוקה של רוזמרי", "ראסטי ג'יימס", "יצרים" (blow up) ועוד. <br> <br>הקריאה בספר הזה עשתה בעבורי את מה שהמורה הנפלאה לספרות שלימדה אותי בתיכון עשתה לקריאת עגנון - הוסיפה רבדים עמוקים ונפלאים לחוית הצפיה/ הקריאה, ורק עזרה לי להגדיר באופן מנומק ועמוק יותר מדוע מדובר ביצירות גאוניות במלוא מובן המלה. <br> <br>באמצעות הפרקים השונים של הספר הבנתי כיצד הבחירה בצבעי הבגדים של הדמויות (בין היתר ב"תינוקה של רוזמרי" וב"תפוז מכאני") אינה מקרית, אלא פועלת על חושינו באופן בלתי מודע וגורמת לנו להזדהות יותר עם דמויות מסויימות, כיצד הצלילים והמוזיקה יוצרים אפקטים דומים, משחקי אור וצל, העמדה, צילום וכו'. <br> <br>הקריאה בספר זה דירבנה אותי לקרוא יותר על קולנוע, הגם שאיני עוסקת בתחום, ללמוד יותר לעומק את השפה המורכבת שיש בו ובכך להבין ולהינות יותר גם מסרטים אחרים שאינם מוזכרים בספר. כלומר, גדולה נוספת של הספר הזה היא בכך שהוא מעניק כלים לצפיה מושכלת. אם להמשיל את חוית הצפיה בסרטים לאחר הקריאה בספר, אוכל רק לומר שזה כמו לתת משקפיים לאדם קצר רואי לפני שהוא נכנס לאולם הקולנוע. <br> <br>מחכה בקוצר רוח לספרים הבאים של אונגר - אשר הבטיח לי באחת מהרצאותיו (גם הן מומלצות בפני עצמן, אגב) שהוא עובד עליהם...ובינתיים, יוק! :)