בדעתי לעסוק יום אחד בדיני משפחה, ולעסוק בזה באופן בונה ולא הרסני. בסיליבוס של הקורס בדיני משפחה הופיעה דרישה לקרוא מספר עמודים מהספר הזה. אציין מראש שגם הקורס במשפט העברי ש"נאלצתי" לקחת, וגם דיני המשפחה, ריככו מאוד את מה שהיה עד אז התכחשות מוחלטת שלי לחכמת ההלכה. מכאן, ששמחתי לקרוא את דעתו של הרב סולוביצ'יק, שמזמן התעניינתי מאוד בספריו. אחרי קריאת הקטע החלטתי לרכוש את הספר ולקרוא אותו במלואו.

הספר מורכב ממספר מאמרים (או שיעורים), העוסקים במוסד הנישואין, במקומו החברתי, ובעיקר (תופתעו, או שלא) בנפשות הפועלות בו - הגבר והאישה. אני אינני נשוי (וכנראה גם לא אהיה), ואין ספק שקטונתי להגיב או לבקר את גישותיו ההילכתיות, אבל בכל מקרה הרב אינו דורש מקוראיו ידיעה ושינון בגמרא. הרעיונות הפילוסופים שלו, והתפיסות המקוריות שלו (לדעתי) באשר למהות הזוגיות (ששיאה, לדעתו, הוא באיחוד הנישואין), אינן דורשות אפילו ידע פילוסופי נרחב. מעלי הספר עולים דבריו של אדם חכם מאוד - הן בהלכה, הן בהילכות העולם הזה והן ב"חוכמת הגויים". גם מי שמתקשה לראות את המילה אלוהים בכל שני משפטים ימצא בספר הזה הרבה תובנות מעניינות על זוגיות, ההבדלים שבין גברים ונשים (והאם בכלל רצוי להבליט אותם), ולמורכבות של מוסד הנישואין. הנישואין הם בבחינת איחוד קדוש, אליבא דסולוביץ', אבל הם גם מצב קיומי קשה לשימור וטיפוח (כלומר תפיסתו כלפי הנישואים היא ריאלית - ודווקא מתוך הריאליה הזאת הוא מבקש את ה"קדושה"). ספר בהחלט מעניין, שכתוב בצורה שוטפת, עם רעיונות מסובכים (לפחות לי) המוסברים בפשטות.

החסרונות בספר הן האפולוגטיקה שהרב נמשך אחריה לעתים - כנגד תרבויות גויות בעיקר, אבל גם כלפי הציבור החילוני. יש לציין, עם זאת, שהדבר נעשה באופן עדין ולא מתריס, כך שאין בכך לקלקל את מה שהוא בסופו של דבר מסמך מקסים, שהרבה דיינים בבתי הדין הרבניים היו יכולים ללמוד ממנו דבר או שניים. חסרון נוסף הוא שלעיתים קצת התבלבל לו לרב בין עקרונות היהדות, ועם המונחים בלטינית הוא מציג (בחלקים בודדים של הספר) משנה תיאולוגית שדומה יותר לזו הקתולית. אך כמו שאמרתי, קטונתי.

מומלץ

ב"על התשועות" נדפסו דרשות ושיעורים של הרב סולוביצ'יק על חנוכה ופורים. שני החגים הללו הפכו בימינו להיות קצת "חגי הילדים". אם מתבוננים על המגילה בעיניים של מבוגר מתחילות להתעורר שאלות שלא הטרידו אותנו בגן הילדים. תארו לעצמכן נערה שנלקחת לבית המלך חובב הבתולות הקטינות ורוצח לעת מצוא - קצת קשה לתאר את מצבה בחגיגיות ולהלביש את בנותינו בשמלות מלכת אסתר מפוארות שמטרתן למצוא חן בעיני מלך כזה.

בספר זה מתייחס הרב סולוביצ'יק בין היתר לסיפור המגילה באופן מרתק ושונה. המגילה היא סיפור אלגורי על המצב האנושי. האדם יודע כי הוא יצור סופי, ובניגוד לבעלי החיים שאינם מודעים לסופיותם, הוא מודע לכך באופן מתמיד. הוא מנסה לברוח מחרדת סופיותו על ידי גלישה לכיוונים שונים. הרב מתאר את החברה ההוללת האסתטית העסוקה ברדיפת תענוגות ולעומתה את החברה היהירה העריצה, המסוגלת להכניע את החברה ההוללת. בסיפור המגילה מתבטא הדבר באחשוורוש המייצג את האדם ההולל, המוכנע על ידי המן, בעל קווי האופי של האדם העריץ. "רק אנשים העסוקים ברדיפת תענוגות - אשר לדידם אין שום ערכים בעלי קביעות, שום נורמות שהן בעלות תקפות מוחלטת - יכולים להשלים עם האדם-שטן, אי רציונלי, הרסני ואכזר; רק אנשים שהתמכרו ליפה ולנעים יכולים היו לעמוד מנגד ולצפות בעשן העולה מארובות המשרפות ומיתמר לשמים".
לעומת שני פתרונות אלה לחרדת הסופיות של האדם, מביא הרב את הגישה היהודית לחרדה זו - לא התעלמות ובריחה ממנה, אלא ראיית האדם במקומו האמיתי, כמי שבא לעולם, ממלא את מקומו ונעלם בענווה, מתוך ידיעה שמערכת המוסר איננה פרי מחשבתו אלא מסורה מידי האל.

ספר מקורי ומעורר מחשבה.

הצהרה מקדימה: זו לא ביקורת, אלא סקירה של ספר ומעט רשמים אישיים בתכלית. מי שאוהב, מעריך או מעריץ את הכתיבה של הרב סולוביצ'יק ודאי אינו זקוק להמלצה וודאי לא ממני.
בכל אופן, ייתכן שיש מי שיירתע מקריאה בספר זה מפני שמדובר באיגרות וראיונות, ולא במאמרי מחשבה מרהיבים. אל תעשו את הטעות הזאת! הספר הזה מרתק מהרבה בחינות. ראשית, מתגלה בו הדמות הציבורית של הרב, ההנהגה וההחלטיות שלו בעניינים שנוגעים למשל לחברה היהודית בארה"ב על פלגיה וסכסוכיה הפנימיים, יחסו למדינת ישראל ולראשיה, מדוע סירב להצעות "לרוץ" למשרת הרב הראשי לישראל, יחסו לתנועת המזרחי ונושאים רבים אחרים. מתגלה גם עולמו האישי - פטירת רעייתו והאבל שבעקבותיו, שבהם תולה הרב במכתב את חוסר יכולתו לעלות לארץ. איגרות שנכתבו בשנות החמישים והשישים נראות אקטואליות כאילו נכתבו בשנים האחרונות.כישרון הכתיבה יוצא הדופן שלו עולה גם מן האיגרות המגוונות.יש באיגרות גם נושאי מחשבה והלכה, חלקם מתבררים באריכות כמו פרק בספר (כך למשל האיגרת שמכוונת לעידוד הגיוס של צעירים מישיבה אוניברסיטה כרבנים צבאיים בצבא ארה"ב - באיגרת נידונות בפירוט סוגיות הלכתיות מהותיות כמו האם יש איסור לאדם להכניס עצמו לפיקוח נפש, האם מותר לו להגיע למצב שייאלץ לחלל את השבת ועוד). אחת האיגרות שעניינו אותי במיוחד הייתה איגרת המיועדת לכומר קתולי שביקש מן הרב להסביר לו מה משמעותה של מצוות פדיון הבן. בתשובה הארוכה מבאר הרב את היחס של היהדות למשפחה ולהורות. וכל זה כתוב בסגנון האהוב והמיוחד כל כך.

הספר, אם להתנסח בלשונו של המחבר, מבאר אירועים קדומים בקטגוריות מודרניות, ומסביר אירועים עכשוויים בקטגוריות עתיקות. מי שמעוניין להעמיק במשמעות חג הפסח: ליל הסדר, עבדות וחירות, המצה, העומק של ההגדה, ספירת העומר, הזמן ביהדות ועוד, ייהנה מהספר הזה עד מאוד. מומלץ לחג הפסח כמובן.

בספר זה אספו העורכים מסות שבהם מציג הרב סולובייצ'יק את התגובה היהודית, על פי תפיסתו, אל מול המוות, הייסורים, המשבר והמצב האנושי בכלל.
שורשיו של הרב נטועים עמוק במסורת היהודית, התנ"ך התלמוד והמדרשים, אך נופו מגיע אל מקורות הפילוסופיה והפסיכולוגיה הכללית. הרב לא נמנע מלדון בהרצאותיו בקהלת וברמב"ם ובד בבד בקירקגור ובטולסטוי, מה שרק מוסיף מעמיק ומושך כל קורא אינטלקטואל באשר הוא.
בהתאם לתפיסתו האקסיסטנציאליסטית של הרב, הוא עוסק פחות בשאלה המטפיסית מדוע יש רע בעולם או מדוע אלוהים נותן לו מקום, ויותר בפנומנולוגיה, בחוויה האישית, איך האדם אמור להגיב כאשר הוא נפגש עם הרוע ועם הסבל.
ארבעת המסות הראשונות הם קצרות יחסית ועוסקות בעיקר בהתמודדות עם האבל ובמפגש עם המוות. ארבעת המסות הבאות הם ארוכות יותר, מרשימות מאוד ובעלות עומק פילוסופי-פסיכולוגי רב. המסה האחרונה היא בסגנון תלמודי מובהק (על פי שיטת ר' חיים מבריסק מי שמכיר), ומתאימה יותר למי שמכיר את הטרמינולוגיה הישיבתית.
ללא ספק ספר הגות מעולה, ואם תרצו אקסיסטנציאליזם יהודי במיטבו.