*התפרצות – חומר אפל 1*
אמ;לק: כן או לא? כן. הוא בסדר-פלוס
תקציר מגב הספר:
קאלי נעדרת.
אחיה קאי מאבד תקווה לראות אותה שוב,
עד שיום אחד הוא פוגש את שאי ( =^.^= אני יודעת, קאי ושאי. מגוחך. באנגלית זה כנראה נשמע יותר טוב =^.^= ),נערה שראתה את קאלי ביום שבו נעלמה, ותקוותו מתחדשת.
החיפוש שלהם מוביל אותם ללִבּה של מגפה איומה שמשתוללת בכל רחבי הארץ.
האם יצליחו קאי ושאי לחמוק ממוות ולמצוא את קאלי?
( =^.^= כן, זהו, זה כל התקציר. קצר וקולע =^.^= )
ומה אני חשבתי:
עוד ספר של טרי טרי, טרי טרי מהמדף! (מצטערת, אבל אני מחזיקה את הבדיחה הזאת בפנים כבר כמעט שנה ועכשיו היא התפרצה, מה שאך הולם כשמדובר בספר ששמו "התפרצות"). אין על טרי טרי. לא משנה מה היא תכתוב, זה תמיד יהיה מותח ומקורי להפליא. והפעם – ספר שיש בו כל מה שחובב מדב"פ והרפתקאות יכול לבקש: מגיפה מסתורית, מדענים מרושעים, קונספירציה זדונית, רוחות רפאים (אני יודעת, גם אני הופתעתי!) וכוחות על. כמו כן יש הרבה סקוטלנד. אף פעם לא קראתי ספר שמתרחש בסקוטלנד. זה היה נחמד.
מה אין בו? דמויות נסבלות. בדרך-כלל הדמויות של טרי סבירות ואף חביבות, אבל שאי היתה מעצבנת בצורה בלתי-רגילה: חלשת אופי, מרוכזת בעצמה, משעממת, ויחסית לנערה מחוננת, ממש מטומטמת לפעמים. קאי הוא מר חתיך-אופנוען (המצטרף למשפחת הקרטונים השבלונים הכוללת גם את חתיך-מהמם, חתיך-מסתורי וחתיך-מיוסר) ותו לא, ומערכת היחסים בינהם מאוסה כמו שניהם יחדיו: תוך שניות בודדות מפגישתם הראשונה מתחילים הפלרטוטים המבחילים (מה שהיה מעוות במיוחד לאור העובדה שהדייט הראשון שלהם היה כששאי מסרה לקאי מידע על אחותו הנעדרת, ובדייט השני שלהם נכח שוטר), ואז ימים בלתי-נגמרים של "אבל למה הוא התכוון כשהוא כתב לי XX בסוף ההודעה? אלה סתם נשיקות או נשיקות-נשיקות?", ואז, שוב תוך שניות בודדות, אהבת אמת נצחית עם כמות מזמוזים אקראיים ברגעים הכי לא הולמים שמקשה מאוד לשמור על תוכן הקיבה שלך בפנים (אבל, נו, אם אתם מהמזוכיסטים האלה שאוהבים רומנטיקה, אולי בעינכם זה דוקא יתרון).
קאלי, עם זאת, היתה בדיוק הדמות הקשוחה, המעט רעה (במובן הטוב של המילה) והמאוד לא מתחסדת שאני מייחלת שתהיה בכל ספר (הפרקים הם לסירוגין מנקודת המבט שלה ומנקודת המבט של שאי), אז כן תהיה לכם דמות ראשית אחת לאהוב.
העלילה היתה בסדר, אני חושבת (כמה כבר אפשר לפשל בספר שיש בו גם מגיפה קטלנית וגם רוחות רפאים?), למרות שלטעמי חלקים גדולים מדי ממנה הוקדשו למרדף והימלטות, שזה אקשן ואני אוהבת אקשן, אבל מעדיפה יותר תככים, טוויסטים, בגידות ומסתורין (כמו שטרי עשתה ב"להתחיל מחדש" למשל).
ולבסוף, משהו בכתיבה היה קצת מקרטע – קשה לי לומר אם בתרגום או במקור או גם וגם, אבל בהחלט צפו לניסוחים תמוהים פה ושם.
ואף על פי כן אני ממליצה לקרוא את הספר (ואת התודות! שם תגלו שהרעיון שבבסיס הספר מבוסס על דבר אמיתי!), כי הוא מאוד זורם ומאוד מקורי, וטוב, זאת טרי טרי. אני לא חושבת שהיא תצליח לכתוב משהו גרוע לגמרי גם אם היא תתאמץ.
