שולי רנד כתב פעם: "משנלכדת ברשת, עכשיו פרפר בה להנאתך." אז תומאס נלכד ברשת.
וגם ניוט וגם מינהו וגם אלבי וגם גאלי וגם צ'אק ותריסה וכל שאר הקורחים. והדבר היחידי שהם יודעים זה שמי שהניח אותם שם לפרפר להנאתם, ישלם את המחיר בבוא היום. ויהי מה.
הם לא יודעים את מי הם שונאים, אבל הם מעולם לא היו נחושים כל-כך להניח את ידיהם על צוואר של מישהו. במקרה הזה אלה הם "נתעב". האנשים ששולחים להם מעלית עם מצרכים הכרחיים כדי לשרוד בקרחת יער מוקפת חומות עצומות. האנשים שהיממו אותם, מחקו להם את הזיכרונות, עקרו אותם מחייהם והניחו אותם לפרפר כעכברי מעבדה.
כשתומאס מגיע לקרחת, הוא חשדני ובעיקר סקרן. זה קטע עם גיבורים של ספרים לא? שהם סקרנים עד לשד עצמותיהם. וכמו שהסקרנות הרגה את החתול לפעמים, אז לפעמים היא הורגת גם אותם. אבל תומאס לא מפחד מהמוות, האמת שאין לו מה להפסיד. הוא תקוע בתוך יער מוגבל בחומות יחד עם עוד עשרות נערים בגילו והוא מרגיש שמשהו בפנים בוער לו, שהחומות מסתירות לו את הנוף והוא יעשה הכל כדי לראות אותו סוף סוף.
אז הוא מצטרף לחבורת הרצים שבמחנה, ויחד עם מינהו הם סורקים את המבוך שמקיף את הקרחת ומשתנה בכל יום. המטרה היא אחת- למצוא דרך החוצה. והם לא רואים בעיניים. המאמללים, חרקי רובוט ענקיים שיוצאים מהקן בלילה ומטיילים במבוך לא מקלים על חייהם. הם רעילים ועוקצניים ומי שפוגש בהם בדרך כלל חוזר כערמת עצמות.
אבל אז מגיעה תריסה, הבחורה הראשונה ששולחים לקרחת. וגם היא חשדנית וסקרנית. היא זוכרת דברים שהשאר לא זוכרים, היא זוכרת את תומאס, תומאס זוכר אותה. והם מנסים לקשר בין החלקים כדי לפתור את התעלומה ש"נתעב" השאירו להם.
הטרילוגיה הזאת של דשנר גאונית, מקורית וחדשנית. אם יש ספר שאני אקרא בחיי שוב זה בהחלט יהיה אותם. הוא הצליח לשעשע ולהחריד, לסקרן ולגרום לי להרים גבה, להצטמרר ולכאוב.
התרגשתי לרוץ יחד עם תומאס עד לכדי קוצר נשימה. אהבתי לשמוע את השיחות שלו עם צ'אק על דברים שרק הוא הבין. השתעשעתי מהבדיחות של מינהו וניוט. והסתקרנתי לדעת מה הסיפור של תריסה ההזויה. בסוף, דשנר עונה על כל השאלות והציפיות. הוא מבטיח, ומקיים.
שולי ממשיך וכותב, "הם יעמדו היטב על כל טעויותיך טיפשותך, חיבתך אל הרע." כך תומאס מרגיש במשך כל הזמן שנתעב מנסים להרוס אותו מבפנים. אבל, "מתחת כל אמת דוקרת, מסתתרת האמת לאמיתה." ובזה הוא נאחז. הוא ממשיך לשמוע לקולות- "אל תקשיב להם, אל תאמין להם." הוא לא נכנע, אף פעם.
