חבל שאין מעבר לשלושה רומנים המתורגמים. מעבר לעלית המתח ותחנת משטרה דנית. המון אנושיות שזורה בעלילה. זה מעניק יתרון גדול לרומן מסוג זה. מומלץ מאוד.

ספר חביב לא פחות מהחלק הראשון, עלילת מתח אנושית נשמע מוזר תקראו ותבינו. רומן מקסים ומותח.

עלילת מתח כתובה טוב, רומן נעים לקריאה אין בו שיאי מתח לא משאיר אותך ער. פשוט נעים לקרא אותו. פתרון התעמולה אנושי ולא מלווה בטכנולוגיה גבוהה. במילים אחרות ספר אנושי עם עלילה אנושית. בהחלט מחפש את החלק השני.

המורה המכובד יאנק מיטר מוצא את אשתו, באמבטיה ללא רוח חיים, הוא לא זוכר כלום, ליל השתייה שעבר השכיחו ממנו הכל, הוא מואשם ברצח.
מפקח המשטרה, ואן וטרן , היחידי שמטיל ספק באשמתו של המורה.

למרות שהוא פסע מפרישה, מחליט ואן וטרן, לצאת לחקירה אינטנסיבית אחר האשם, הוא מתחקר כל מי שהיה קשור אי פעם אל אווה אשת המורה ואל יאנק עצמו.
ככל שהתחקור מעמיק וחלקי הפאזל המצטרפים, מתבצע רצח נוסף שמערבב שוב את החלקים.

ואן וטרן, לא מוותר, הוא נובר, חופר מתחקר, הספק מנקר בו., עד הסוף המפתיע.

ספר מתח חביב הראשון מתוך סדרת ספרים על מפקח ואן וטרן השנון והמיוחד.
העלילה מתרחשת במדינה אירופאית דמיונית ומסופרת בגוף שלישי עם תפניות והפתעות לרוב.

בהחלט מומלץ

סופר נוסף שהכרתי כעת בסוגת ספרי הבלש הסקנדינביים. המפקח ון טרן רודף אחר חשודה ברצח ממניע לא ידוע. הצוות של ון טרן מתואר באופן קצת הומוריסטי ככאלו שמתייחסים לעבודתם בציניות לא קטנה. העלילה ניתן לומר מותחת, הסיפור בהחלט טוב. לא כך כך ברור המיקום של העלילה - השמות והמקומות לא תמיד - אם בכלל -סקנדינביים. הרעיון הכללי של הסיפור - נקמה בת עשרות שנים ומימושה - בהחלט טוב ומעניין. זה לא ספר שמותח אותך ברמות של "לא יכול לעזוב את הספר לשנייה..." אבל בכל זאת קריא ומעביר זמן בצורה סבירה לחלוטין.

#
ראשית חשוב לציין ששם הספר – לא יודעת אם הוא זהה למקור השוודי – גאוני.

לא מזמן ניהלתי ויכוח עם גבר אחד לגבי שני מקרים של אונס קבוצתי: מה שקרה באיה נאפה והאונס באילת. בן-שיחי התעקש שבקפריסין זה לא היה אונס (לדעתו זה היה סתם מעשה התבהמות, לא פלילי) באילת, גם לדעתו, זה היה אונס. מה היתה הנקודה הקובעת, לדעתו? הוא חשב שבקפריסין הנאנסת הסכימה (וחזרה בה בגלל שהיא נעלבה) ואילו באילת היא לא יכלה להסכים. לא הצלחתי לשכנע בדעתי, שבשני המקרים זה היה אונס ובשני המקרים לא יכלה להיות הסכמה, גם אם הקורבן לא היתה שתוייה עד עלפון. וזה, נראה לי, ההבדל בין גישה של גבר לגישה של אישה: המסקנות (השונות) בדבר "הסכמה", "כפייה", "נכונות" ו"עלבון". ואחת הסיבות לגישות השונות לנושא בין המינים, היא שאי אפשר להעביר את החווייה והרגש בנושא הזה למלים שיהפכו לטיעון תקף.

חשוב לציין שהוקן נסר הוא גבר. הוא נחשב כסופר-מתח חשוב בארצו – זכה בדי הרבה פרסים ביניהם שלושה של האקדמיה השוודית.

הסיפור פה – בניגוד לספרי מתח שוודיים אחרים שקראתי – אינו רווי בדם ומרוצף גוויות. יש פה אנשים שנרצחים – שאנחנו כקוראים יודעים פחות או יותר מה שמם, איפה הם עובדים ומה מצבם המשפחתי. אנחנו לא מכירים אותם לעומק, לא מפתחים הזדהות אליהם, ויש לזה סיבה טובה בסיפור. כמו בשאר ספרי המתח יש פה פשע, ניסיון של המשטרה – במיוחד הבלש המוביל שלא הצלחתי להבין אותו – לפענח את הפשע ולעצור את מבצעו.

הוקן נסר כותב סיפור מעניין לקריאה, שיסודותיו מוכרים. זה לא סיפור מותח במיוחד, אפשר לנחש את התעלומה עוד לפני שהבלש שלו מבין אותה, אבל עיקר הסיפור אינו המתח ואף אינו בעבודת המשטרה. העיקר הוא בגישת הסופר לפיענוח הפשע.
כשבדקתי ראיתי שקראתי, לא התפעלתי במיוחד (ולא כתבתי על) ספר אחר של הסופר, עם אותו בלש. נקודות הזכות הן כתיבה טובה, טווייה טובה של סיפור ואפילו שימוש בהומור ואירונייה – לא טריוויאלי לספרות הסקנדינבית. החולשה העיקרית של הסיפור הזה היא מינו של הסופר.

ספר מתח
מאת אמן ספרות המתח
"יש כלל ישן ששב ועלה מדי פעם ,כלל שהוא אימץ לו מן הסתם בזכות בורקמן,
אחד השוטרים היחידים שהוא כיבד והעריך ללא סייג, כנראה היחיד,
אמר לעצמו,
וסביר להניח שהתחושה הזאת היא תולדה של התקופה שבה הכירו:
מכל מקום, הוא עדיין סמך במאה אחוז על תבונתו של הזקן
הוא נהג לומר לעצמו שאפילו שוטר ותיק ומנוסה זקוק מדי פעם לפיסת קרקע מוצקה לדרוך עליה , או חבל הצלה להיאחז בו.
הכלל של בורקמן לא היה כלל, אלה הערה ,סימן דרך במקרים מסובכים.
בכל חקירה, טען בורקמן ,מגיע הנקודה שבה אין צורך במידע נוסף. כשאנחנו מגיעים לנקודה הזאת, אנחנו מסוגלים למצוא את הפתרון בכוח החשיבה ותו לא
חוקר טוב צריך לנסות להבין מתי הוא מגיע לנקודה הזאת,,
ואם לדייק -מתי הוא עבר אותה."
הוקון נסר נקודת בורקמן עמוד 232 .
אלה 121 מילים על נקודת בורקמן

זהו הספר הראשון ב"סדרת המפקח ואן וטרן". ספר מתח בלשי בטעם של פעם. הספר חף מתיאורי דם, גופות ואיברים מרוסקים, בדיוק כמו שאני אוהבת. בלעתי ביומיים, נהניתי מכל רגע!
יאנק מיטר הוא מורה בתיכון. הוא נשוי כמה חודשים לאווה שגם היא מורה באותו תיכון, שם הם היכירו. לאווה אלו נישואים שניים. אווה הייתה נשואה בעבר ובעקבות טרגדיה, הידרדרה לשתייה ואף היתה מאושפזת לטיפול פסיכיאטרי. היא השתקמה, היכירה את מיטר והם נישאו לאחר היכרות קצרה.
בוקר אחד מיטר מתעורר, אחרי לילה שבו השתכר, ומוצא את אשתו מתה באמבטיה. הוא לא זוכר כלום ממה שקרה בלילה בגלל השתייה.
המשטרה מייד חושדת בו שהוא זה שרצח את אשתו אבל המפקח בעל הנסיון, ואן וטרן, לא בטוח בכלל שמיטר הוא הרוצח. הוא מתחיל לחקור את כל מי שקשור אל אווה ואל מיטר ומנסה לפתור את תעלומת הרצח.
הוא חוקר את אמה של אווה, את בעלה לשעבר, כמעט את כל המורים והתלמידים בתיכון שבו עבדו, את החברות של אווה מילדותה ולאט לאט מתחקה אחר הרוצח.
הספר מחולק לכמה חלקים כאשר בכל חלק מתבצע רצח נוסף. יש המון הפתעות ותפניות בלתי צפויות.
האם יש קשר בין כל מקרי הרצח? מיהו אותו דג חמקמק?
תקראו את הספר ותגלו! הסוף מאד מפתיע, ממליצה בחום!